נוהל גילוי מרצון שוב בתוקף, ויתאפשר עד לסוף שנת 2019.

רשות המסים הודיעה היום על חזרתו של נוהל גילוי מרצון לתקופה של שנתיים.
ההליך האנונימי, המאפשר לברר את היקף החוב מבלי להזדהות, יתאפשר לשנה אחת בלבד.

עדכון אחרון: 12/12/17

בשעות הבוקר פורסמה הוראת שעה של רשות המסים, לפיה ניתן להגיש שוב בקשות גילוי מרצון, המאפשרות לכל אזרח לדווח על עבירות מס שביצע, ולשלם את החוב תוך קבלת חסינות פלילית. כפי שהיה בעבר, כוללת הוראת השעה הנוכחית שני מסלולים מיוחדים: הליך אנונימי והליך מקוצר.


הרצינאל העומד בבסיס הנוהל, לפי הגדרת רשות המסים, הוא לעודד נישומים אשר עברו עבירות מס לתקן את דיווחיהם, לדווח נתוני אמת ולשלם את החוב שנוצר. בתמורה מתחייבת הרשות שלא לנקוט הליכים פליליים כנגד אותם נישומים, בכל הנוגע לעבירות אשר דווחו בבקשתם, בהנחה שהבקשה אכן התקבלה ואושרה.

על פי הנוהל החדש, ניתן יהיה להגיש בקשות לגילוי מרצון בשנתיים הקרובות, החל מהיום (12/12/17) ועד ליום 31/12/19, למעט הליך גילוי מרצון אנונימי אשר יתאפשר לשנה בלבד, עד ליום 31/12/18.

בירור היקף החוב מבלי להזדהות

הליך אנונימי לגילוי מרצון, מאפשר להגיש את הבקשה באמצעות מיופה כח, מבלי להזדהות, על מנת לברר את היקף החוב לפני ההחלטה אם להתקדם בהליך ולשלמו. חשוב לדעת כי אם לאחר בירור היקף החוב החליט המבקש שלא לחשוף את זהותו, רשאית רשות המסים לעשות שימוש בכל מידע שהיה כלול בבקשה במסגרת הליכים פליליים או אזרחיים עתידיים.

לכן, אף שהזהות של המבקש אינה נחשפת, אנו ממליצים להיצמד לאיש מקצוע מומחה ומנוסה במסגרת הליך אנונימי, על מנת להימנע, ככל הניתן, מהפללה עצמית עתידית.

נציין שוב כי ההליך האנונימי תקף לשנה בלבד, בעוד הנוהל החדש תקף לשנתיים.

סגירת החוב תוך 15 יום

הליך מקוצר לגילוי מרצון מאפשר לסגור את החוב במהירות וביעילות, תוך 15 יום בלבד, ללא משא ומתן ממושך או בירוקרטיה מסואבת. הליך זה מתאים למצבים בהם ההון הנכלל בבקשה נמוך מ- 2 מיליון ₪, וההכנסה החייבת במס הנובעת ממנו אינה גבוהה מחצי מיליון ₪ (בשנות הדיווח הרלוונטיות).

חשוב לדעת כי נישום אינו יכול להגיש הליך מקוצר שהוא גם אנונימי. עם זאת, רשות המסים עשויה להחליט כי בקשה אנונימית שהובאה בפניה מתאימה להליך מקוצר, ובמקרה כזה היא עשויה להמליץ כי הנישום יחשוף את פרטיו וישלם את החוב תוך 15 יום.

חסינות גם בעבירות הלבנת הון

הוראת השעה מפרטת את רשימת הפקודות והחוקים, אשר עבירה עליהן מאפשרת הגשת בקשות לגילוי מרצון. ברשימה זו נכללים: פקודות מס הכנסה ומכס; חוקי מע"מ, מיסוי מקרקעין, מסי מכס ובלו, מס קנייה טובין ושירותים; וכן חוק איסור הלבנת הון, בתנאי שהעבירות המגבשות את הלבנת ההון הן אחת מעבירות המס שצוינו.

הכללת עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס בנוהל גילוי מרצון הינה משמעותית, היות ועבירות אלו חמורות יותר מעבירות המס הרגילות, וכוללות לרוב ענישה כבדה במיוחד ואף החרמה (חילוט) של רכוש ונכסי העבריין. ההכללה נובעת מתיקון החוק לאיסור הלבנת הון בשנת 2016 לאחר שכנסת ישראל הכירה לראשונה בעבירות מס כעבירות מקור להלבנת הון.

משא ומתן על גובה החוב

חשוב לדעת כי היקף החוב שקובעת רשות המסים אינו סוף פסוק, וכי ניתן יהיה לרוב לנהל משא ומתן מול הרשות על גובה החוב. כך למשל מאפשר נוהל גילוי מרצון החדש לתבוע זיכויים ולקזז הפסדים אל מול הכנסות פירותיות או רווחי הון, בשנות המס הרלוונטיות המדווחות בבקשה.

מי יכול להגיש בקשה?

כל אזרח ישראלי שעבר אחת מעבירות המס שהוזכרו יכול להגיש בקשה לגילוי מרצון בתנאי שלא ביצע את ההליך בעבר, ובתנאי שהבקשה מוגשת בתום לב ובאופן כנה ומלא. הנוהל אינו חל על עבירות מינהליות או על עבירות שמקורן בפעילות שאינה חוקית.

חשוב לדעת כי לא ניתן להגיש בקשות לגילוי מרצון במקרים בהם כבר מתקיימת חקירה או בדיקה בעניין המגיש, בני זוג או חברות הקשורות אליו, או באם מידע הקשור לבקשה כבר פורסם באמצעי התקשורת או נדון בחקירה אחרת.

סכנת ההפללה העצמית

לבסוף, חשוב לדעת כי החסינות מהליך פלילי במסגרת בקשה שאושרה אינה מוחלטת, וניתנת על העבירות שפורטו בבקשה בלבד. רשות המסים אמנם מתחייבת שלא לעשות שימוש במידע שהוגש, גם אם הבקשה אינה מאושרת, אך בו בזמן מבהירה כי אם תהיה הפרה של סעיפים מהותיים, עשויים כלל הנתונים בבקשה להפוך לראיות. כך למשל, בקשה שאינה מלאה או כנה, או אי תשלום המס לאחר שזה נקבע, עשויים להוביל לחקירה ולפתיחת תיק פלילי כנגד המגיש. בשל כל אלו, אנו ממליצים שלא להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אלא באמצעות איש מקצוע מנוסה המומחה בתחום.

לחצו כאן לעיון בנוהל גילוי מרצון החדש, כפי שפורסם היום (12/12/17) על ידי רשות המסים.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למיסוי פלילי, עם ניסיון רב בהגשת בקשות להליך גילוי מרצון אנונימי או מקוצר לרשות המסים.

נכתב ע"י