גזר דין מופחת בפרשיית הונאה גדולה כנגד ביטוח לאומי בצפון

אחת מפרשיות ההונאה הגדולות כנגד ביטוח לאומי באזור הצפון הגיעה לאחרונה לסיומה, לאחר שנחשפה רשת מכירה של תלושי שכר פיקטיביים, בין קבלני כוח אדם בני משפחה אחת (המכונים בתיק - 'הראיסים'), מנהל חשבונות וכעשרה בעלי עסקים בתחום החקלאות

חשבוניות פיקטיביות - עו"ד זרקו זמיר 

 

ה'ראיסים' ומנהל החשבונות

מעשה שהיה כך היה. הראיסים- אב משפחה ושלושת בניו, ביקשו להשיג מאות תלושי שכר פיקטיביים, יחד עם מסמכים מזויפים נלווים רלוונטיים (כמו מכתבי פיטורין, אישורי העסקה וכו'), במטרה למכור אותם לכאלו המעוניינים להגיש תביעות כוזבות לביטוח לאומי.

הראיסים העבירו למנהל החשבונות את הפרטים האישיים של המתעניינים, ומנהל החשבונות הפיק עבורם את המסמכים המזויפים ואף דאג לרשום אותם בספרי החשבונות של לקוחותיו מתחום החקלאות, על מנת 'להכשיר' את הניירות. במילים אחרות, בדוחות השנתיים של החקלאים נכללו הוצאות בגין תלושי שכר פיקטיביים, שהגדילו את ההוצאות, ובהתאם צמצמו את חבות המס שלהם.

במקביל, הכספים שהתקבלו תמורת המסמכים המזויפים התחלקו בין הראיסים למנהל החשבונות.  רווחים אלו, מן הסתם, לא דווחו אף הם לרשויות המס, על ידי אף אחד מן הצדדים.

 

תביעות העובדים שלא עבדו

רוב מקבלי המסמכים המזויפים הגישו את תביעותיהם לביטוח הלאומי בסניף נצרת, וחלק גדול מהם קיבלו את הכספים שדרשו מן המדינה, בסכומים העולים במצטבר על 12 מיליון שקלים.

למ', הלקוח אותו ייצגנו, העוסק אף הוא בתחום החקלאות, יוחסו תלושים מזויפים בהיקף של כ-3 מיליון ₪. מנהל החשבונות המדובר, בנוסף להפקת המסמכים המזויפים בשמו של מ', דאג גם לזייף נתונים ולעוות מספרים בספרי החשבונות שלו,  וכך יצר מצג שווא כולל, לפיו התובעים הפיקטיביים אכן עבדו עבור מ'. מ' אף שילם בכל חודש את הניכויים החודשיים לביטוח לאומי ולמס הכנסה עבור 'עובדים' לכאורה אלו.  בסופו של דבר, היות והתלושים הופיעו בספרי חשבונותיו של מ', הם הובילו לכך שהוא התחמק מתשלום מס אמת בסכום משמעותי.

 

הסדר טיעון, תיקון כתב האישום והפחתת העונש

הפרקליטות האשימה את מ' בעבירות חמורות, שיסודן בכוונה תחילה, ואשר בצידן ענישה פוטנציאלית של 7 שנות מאסר וקנסות כבדים. עבירות אלו כללו: כוונה להתחמק מתשלום מס (סע' 220 לפקודת מס הכנסה), זיוף בנסיבות מחמירות, קשירת קשר, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט.

במאבק עיקש, לאורך כל המשפט, העלינו שוב ושוב את הטענה שמ' לא ידע כי תלושים פיקטיביים אלו נכנסו לספרי החשבונות שלו, ולכן לא היה שותף לתוכנית העבריינית, לא פעל לזיוף של שום דבר, וגם לא פעל בכוונה כלשהי להתחמק מתשלומי מס.

אז כיצד 'זויף' סכום כה גדול דרך ספרי החשבונות שלו? הסברנו כי מ' השאיר את ניהול ספרי חשבונותיו, במלואו, למנהל החשבונות שלו.  הוא אף פעם לא היה מעורב, באף שלב מאז הקמת העסק, בפרטים או בכללים של ניהול חשבונאי, וגם לפני כן, כאיש קיבוץ, לא הכיר את העולם העסקי או כלליו. הוא נתן אמון מוחלט במייצג, ושילם מה שביקשו ממנו לשלם לבטוח לאומי, למס הכנסה ולמע"מ.

זאת ועוד, הראינו לביהמ"ש כי מ' לא חתם מעולם בעצמו על הדוח השנתי שלו למס הכנסה, שם ניתן לראות שורות מרוכזות של 'הוצאות שכר', בין היתר. הוא בכלל לא היה מודע לכך שעל פי החוק הוא מחויב לחתום באופן אישי על הדוח. מנהל החשבונות היה חותם בשמו, אולי במטרה למנוע מצב שמ' יקרא משהו שייראה לו תמוה ו'חלילה' ירשה לעצמו לשאול שאלות .

בסופו של דבר, הצלחנו לשכנע את ביהמ"ש והפרקליטות כי הייתה פה התרשלות בלבד, ואלו קיבלו את טענותינו, מה שהוביל לשינוי של סעיפי ההאשמה ולצמצום משמעותי של מידת העונש.

מ' הודה כי הוא התרשל בבדיקת הדברים, מאחר ועליו האחריות לבדוק שהוא לא מגיש דוח וידיעות לא נכונים, גם אם הוא לא ידע ולא היה שותף פעיל לזיוף שנעשה בשמו.

בהסדר טיעון שהצלחנו לסגור עם המדינה, מ' הואשם והורשע לבסוף רק בשני סעיפים – שיבוש הליכי משפט ומסירת דוח וידיעות לא נכונים. לאחר שהודה בעבירות האלו והסיר את המחדלים (שילם את המס), דינו נגזר לשישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 350 אלף ₪.

יצירת קשר