ניכית מע"מ ולא ידעת שהחשבונית מזויפת? תתכונן להחזיר את הכסף!

גם האזרח הפשוט יכול להסתבך עם רשויות המס בגלל חשבוניות שזויפו, גם אם לא ידע על כך דבר. מתי צריך להחזיר את כל הכסף גם אם אין אשמה פלילית? ריכזנו עבורכם את התשובות המרכזיות.

ניכית מע"מ ולא ידעת שהחשבונית מזויפת? תתכונן להחזיר את הכסף!

 

אם יוצא לנו לשמוע בחדשות על חשבוניות מזויפות, זה לרוב בהקשר של קבלנים או חברות גדולות, אשר הפיקו את החשבוניות ו/או סחרו בהם, ולרוב בסכומים נכבדים. אלו יעמדו בדרך כלל מול הליכים פליליים רציניים.

אך מה קורה כאשר מקבל החשבונית בכלל לא יודע שהיא מזויפת? כלומר – הוא קיבל חשבונית על עבודה אמיתית שבוצעה, אבל אחר כך הסתבר שלא היה קשר בין השם שהופיע על החשבונית למי שביצע את העבודה בפועל. חשבונית זו מכונה 'חשבונית זרה', מאחר ומי שסיפק אותה 'זר' לחשבונית, וחשוב שנכיר את הדין לגביה – מהסיבה הפשוטה שזה יכול לקרות לכולנו. 

לא ידעת? אין אשמה פלילית

סע' 117 לחוק המע"מ קובע כי ניכוי מס תשומות כנגד חשבונית שהוצאה שלא כדין, בכוונה להשתמט ממס, מהווה עבירה פלילית שדינה עד 5 שנות מאסר. לכן, אם לא הייתה כוונה, כמו במקרה בו בעל עסק לא ידע שהחשבונית היא מזויפת - אין אשמה פלילית.

מדוע? אשמה פלילית דורשת "מחשבה פלילית" – כוונה ברורה, או לפחות התעלמות מעובדות חשובות אשר גרמו לנו לחשד('עצימת עיניים'). אם נצליח להראות כי לא היתה לנו 'מחשבה פלילית' שכזו - גם לא ידענו וגם לא הייתה לנו סיבה לחשוד – אז כנראה שלא יוגש נגדנו כתב אישום, וגם אם יוגש, סביר להניח כי נזוכה. לקריאה מורחבת בדבר היבטים פליליים אלו לחצו כאן.

 

לא ידעת? עדיין תחזיר את הכסף

אבל גם כאשר אדם פעל ללא כוונה, ובכלל לא ידע שהחשבוניות מזויפות, הוא עדיין ניכה כספים בדוחות המע"מ כנגד אותן חשבוניות. במילים אחרות – הוא קיבל החזרי מע"מ מהמדינה על חשבוניות שבכלל לא היו אמיתיות. האם עליו להשיב כספים אלו למדינה מרגע שמתגלה שהחשבוניות מזויפות? התשובה בגדול היא כן.

חשוב להבין שכאשר אנו מנכים חשבוניות בדוח המע"מ, בין אם מקלידים בעצמנו לתוכנת הנהלת חשבונות ובין אם נותנים שקית של חשבוניות לרו"ח, יועץ המס או מנהל החשבונות שלנו, אנחנו בעצם מתחייבים כי החשבוניות תקינות, מהסיבה הפשוטה שאנו דורשים מהמדינה החזר כספי עבורן. המדינה בעצם נותנת לנו מעין צ'ק כנגד החשבוניות, באמצעות קיזוז המע"מ. לכן, אם הגשנו חשבוניות לא תקינות, בין אם ידענו ובין אם לא, המדינה מבקשת בחזרה את הצ'ק.

 

המבחן האובייקטיבי מנצח בפסיקה

מדוע החוב של הנישום ולא של המדינה? בשנות ה-90 קבע ביהמ"ש העליון בפס"ד סלע כי המבחן המשפטי שיכריע בנוגע לקיזוז מע"מ הוא אובייקטיבי. אם החשבונית תקינה – קיזוז המע"מ תקין. אם החשבונית לא תקינה – קיזוז המע"מ לא תקין והוא יוחזר למדינה. במילים אחרות - את המדינה לא מעניין האם בעל העסק ידע או לא ידע (מבחן סובייקטיבי), אלא רק אם החשבונית תקינה או לא תקינה (מבחן אובייקטיבי). מדוע? כי חשבונית מזויפת מפרה את עקרון ההקבלה (הוצאות אמיתיות מול הכנסות אמיתיות), עליו מושתתת כל שיטת גביית המע"מ במדינת ישראל.

ולכן, בפס"ד סלע הבהירו השופטים כי חיוב המדינה על מע"מ של חשבוניות מזויפות מנוגדת לגמרי לתכלית החקיקה. החוב יוטל על הנישום, ובכך מוטלת עליו גם האחריות לוודא שהחשבונית הוצאה כדין.

 

היוצאים מן הכלל

כידוע, כמעט לכל כלל יש יוצא מן הכלל. גם בפס"ד סלע, ולאחר מכן בדברי השופט ברק בפס"ד מ.א.ל.ר.ז. (בשנת 2003) נקבעו מקרים חריגים בהם ניתן לאפשר לנישום לנכות את התשומות, גם אם החשבונית היתה מזויפת.

מהם מקרים חריגים אלו? כאשר הנישום יוכיח שלא התרשל, ושנקט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא כי החשבונית הוצאה כדין (לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק), אז הוא יוכל לקבל אישור חריג לנכות את מס התשומות, גם כאשר החשבונית לא הוצאה מלכתחילה כדין. זאת בגלל שבנסיבות כאלה ייתכן שנשלל היסוד של הוצאת החשבונית "שלא כדין".

הרציונל מאחורי ההלכה קובע כי למקבל החשבונית האמצעים הטובים ביותר לוודא כי החשבונית הונפקה כדין שכן הוא מכיר את העסקה, סוגה, מקורה ואת מנפיקה של החשבונית ולכן יש בידיו את כל הכלים לוודא את תקינותם של הדברים.

 

ענישה מחמירה הכוללת 'כפל מס'

בדין הפלילי, באם הוכחה כוונה תחילה, ניתן להטיל מאסר בפועל ועונשים נוספים על עבירה של ניכוי חשבוניות מזויפות/ פיקטיביות. בדין האזרחי הסנקציות עשויות להיות חמורות אף הן, כאשר סעיפים שונים בחוק המע"מ מאפשרים גם לדרוש חזרה את התשומות, גם לפסול ספרים וגם להטיל 'כפל מס', כלומר לחייב את העוסק בכפל המע"מ שקוזז -סע' הנחשב חמור במיוחד.

מתי יוטל כפל מס? לפי סע' 50 (א1) לחוק המע"מ, מנהל המע"מ יכול להטיל סנקציה מחמירה זו כאשר העוסק לא הצליח לשכנע אותו שהוא לא ידע שהחשבוניות מזויפות כאשר הוא ניכה אותן. ניתן אגב להגיש על החלטה שכזו ערעור למחוזי, אשר תעכב את תשלום כפל המס עד להחלטה סופית.

בהתאם, כאשר מוטל כפל מס על ידי מנהל המע"מ, הדבר מצביע על ידיעה, ולכן יתכן מאוד שהתיק יתנהל במקביל גם בערכאות הפליליות, בהנחה ויש מספיק ראיות להרשעה פלילית. במקרה כזה, יכול הנישום לצאת גם עם כפל מס, גם עם פסילת ספרים וגם עם ענישה פלילית היכולה להגיע לכדי מאסר בפועל וקנסות פליליים. במקרה ואין מספיק ראיות להעברת התיק לפלילי, 'כפל המס' מהווה את דרכו של מנהל המע"מ להעניש את הנישום באופן מחמיר יותר ממי שלא הייתה להם ידיעה שהחשבוניות מזויפות.

 

אז מה עושים?

אם ניכיתם חשבוניות מזויפות מבלי שידעתם, חשוב שתצליחו להראות שביצעתם את הבדיקות הנדרשות ולא התרשלתם, או במילים אחרות, הקפדתם על 'אמצעים סבירים', אשר לפי הפסיקה כוללים:

התאמה ופירוט של הפרטים הרשומים בחשבונית לעסקה שהתקיימה בפועל;

וידוא כי מנפיק החשבונית הוא בעל תיק פעיל במע"מ באתר רשות המיסים;

בדיקת אישור ניהול ספרים וניכוי מס במקור; עריכת ושמירת הסכמי עבודה;

צילום תעודת זהות של נותן השירות לווידוא התאמה בינו לבין בעלי העוסק / החברה;

בחברות –להוציא תדפיס מרשם החברות ולוודא התאמה;

אם לא מדובר בבעלים, מומלץ ליצור עמם קשר ישיר, וזאת בנוסף לייפוי כוח מאומת על ידי עו"ד;

תשלום בשקים למוטב בלבד או העברות בנקאיות;

וכן העברת חשבוניות חשודות לרואה חשבון או יועץ מס לבדיקה נוספת מול מע"מ.

אנו ממליצים לא לקחת סיכונים, ולזכור כי במקרה של חשבוניות מזויפות, אי ידיעה בדבר הזיוף אינה פוטרת מחיוב העוסק בסכומי המע"מ ואף במקרים מסוימים מכפל מס ופסילת ספרים, בנוסף להליכים פליליים אפשריים.

רוצים לדעת עוד? מוזמנים להוריד את המדריך שלנו: "איך להימנע מהסתבכות עם חשבוניות פיקטיביות". 

משרד עו"ד קרן זרקו זמיר מתמחה בייצוג נאשמים בעבירות מס, חשבוניות זרות וחשבוניות פיקטיביות, ומייצג את לקוחותיו בכל שלבי ההליך הפלילי

יצירת קשר