באילו נסיבות ניתן לעכב ביצוע של עונש מאסר?

מהם הקריטריונים לפיהם מחליט בית המשפט לדחות עונש מאסר שנגזר על אדם, ומתי תידחה הכניסה לכלא עד לאחר דיון בערעור?

עדכון אחרון: 11/11/19

עיכוב ביצוע מאסר - עו"ד מיסים זרקו זמיר

רואה החשבון שביקש לדחות את מאסרו

לאחרונה טיפל משרדנו בערעורו של רואה חשבון אשר הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה, ובעבירות מס והלבנת הון. מדובר היה בעבירות כלכליות שהיקפן כחצי מיליון ₪, שבוצעו כולן מול החברה בה שימש כחשב שנים רבות, ואשר התרחשו למעלה מ-14 שנים לפני יום הכרעת הדין. מדובר בחברה שנקלעה לקשיים, והחשב טען כי כל פעולותיו נעשו על דעת החברה ובמטרה להצמיחה, ואת הכספים האמורים הוא השקיע באופציות מעוף עבור החברה, מהלך שלא הניב בסופו רווח. ראוי לציין כי לא חלה התיישנות על העבירות, מאחר והחקירה וההליכים החלו שנים רבות לפני יום ההכרעה.  

בסופו של דבר, על רואה החשבון הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל בגין חלק מהאשמות אלו, והגשנו בשמו ערעור לבית המשפט העליון גם על הכרעת הדין (ההרשעה) וגם על גזר הדין (העונש).

בקשה לעיכוב מאסר

במקביל לערעור, הגשנו לבית המשפט 'בקשה לעיכוב ביצוע המאסר' וזאת עד לסיום הדיון בערעור. עשינו זאת מתוך אמונה כי סיכויי הערעור טובים,  ועל כן רצינו לוודא שהלקוח לא ישהה בכלא לתקופה שבסופו של יום תהיה יותר ארוכה מזו שיצטרך לרצות בפועל לאחר החלטת השופטים בערעור, או שירצה עונש לגמרי לחינם, באם הערעור יתקבל במלואו.

יתרה מכך, צפינו כי גם אם יוותר העונש בעינו בתום הערעור, צפוי מאסרו של רואה החשבון להתקצר בשליש בגין התנהגות טובה, ובארבעה חודשים נוספים לאור שחרור מינהלי כפול (תיקון סע' 68 לפקודת בתי הסוהר). מדובר בהוראת שעה שנולדה מבג"צ שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל (1892/14), ואשר קבעה כי לאור תנאי הצפיפות הקשים בכלא,  נציב שב"ס יורה על שחרור מינהלי באופן שוטף, לתקופה כפולה ביחס למה שהיה נהוג בעבר.

לכן, לאור התנהגותו של רואה החשבון, מידותיו, גילו, מצבו הרפואי, עברו הנקי, השבת כספי הגניבה, הסרת המחדלים במס הכנסה ועוד, צפינו כי הוא ישתחרר לאחר ריצוי של 8 חודשי מאסר בלבד. בהתאם, התקיים חשש אמיתי שהוא ירצה מאסר ארוך מהנדרש, באם לא יידחה העונש עד לסיום הערעור.

בעקבות התנגדות הפרקליטות לבקשתנו לעיכוב ביצוע המאסר, התקיים דיון בבית המשפט העליון בסופו החליט כבוד השופט פוגלמן להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להחלטה בערעור.  בדיון עלו מספר סוגיות משפטיות חשובות אשר נפרט להלן.

מתי בית המשפט מעכב ביצוע מאסר?

ככלל, כאשר נגזר על אדם שהורשע עונש מאסר בפועל, אמור העונש להתחיל באופן מידי.

עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט לדחות עונש שקבע למועד אחר פעמיים (הפעם השנייה 'מטעמים מיוחדים'), בהתאם לסע' 87 לחוק העונשין שעניינו 'דחיית מועדים'.  הדחייה הראשונה היא לרוב קצרה, לצורך התארגנות למאסר, אך הדחייה הנוספת נובעת לרוב מבקשות לדחייה ממושכת יותר בעקבות הגשת ערעור או טעמים מיוחדים אחרים. עם זאת, החוק אינו קובע את הקריטריונים הברורים להחלטות אלו, ואינו מגדיר מהם 'טעמים מיוחדים', כך שהוא מותיר זאת לשיקול דעתו של בית המשפט.

ישנן בקשות רבות לעיכוב ביצוע מאסר כאשר האדם שהורשע מגיש ערעור, היות וזה מבקש לדחות את עונשו עד שיתברר גזר הדין הסופי.

הלכת שוורץ

בערעור פלילי 111/99, בעניין ארנולד שוורץ, דנו השופטים בשאלה 'מתי מוצדק לעכב ביצוע מאסר לאור ערעור'. בפסק הדין, המכונה מאז 'הלכת שוורץ', פירט בית המשפט את מכלול הנתונים והנסיבות שעל השופטים לקחת בחשבון בהחלטות אלו, בכללם 5 מרכזיים: עבר פלילי, נסיבות אישיות, אורך תקופת המאסר וחשש מבריחה, מסוכנות וטיב הערעור (האם הוא רק על העונש או גם על ההרשעה עצמה). השופטים נתנו דגש מיוחד לשתי סוגיות: סיכויי ההצלחה של הערעור המוגש (מספיק להראות סיכוי סביר); ומידת הנזק שעשוי להיגרם לצדדים כתוצאה מעיכוב העונש / או מההחלטה שלא לעכבו ('האם ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו').

הלכת שוורץ ייחודית בכך שהיא מבהירה שעל אף שריצוי מידי של עונש מאסר צריך להיות הנורמה, במצבים שבהם ישנו ערעור תלוי ועומד, יש צורך לבצע איזון מחדש של כלל השיקולים, על פי הקריטריונים שתיארנו.

מדוע?
ננסה להמחיש זאת כך. אם נכנס אדם שהורשע לכלא ומרצה מאסר מסוים, ובמקביל נדון ערעורו ולאחר סיומו  מסתבר שהיה צריך לרצות מאסר קצר יותר ובעצם הוא ישב בבית הסוהר לחינם -  מתייתר הערעור. בעצם, יוצא מצב שבו הנאשם לא באמת מיצה את זכותו לערעור – כי אף אחד לא יוכל להשיב לו את הימים בהם הוא שהה בכלא לשווא (עונש מאסר אינו 'הדיר'), ובעצם גם אם נגזרה עליו הקלה בערעורו – הוא לא זוכה לממש הקלה זו בפועל. מצב שכזה מכונה 'סיכול של הערעור'.

כיצד שוכנע בית המשפט העליון לעכב המאסר של רואה החשבון?

אחד הטיעונים המרכזיים שהעלינו היו כי מאחר וצפוי שרואה החשבון ישתחרר כבר לאחר 8 חודשים מהכלא (גם אם יידחה הערעור),  כפי שפירטנו בתחילת מאמר זה, יש סיכוי של ממש שהוא ישב בכלא לחינם, מאחר ודיון בערעור צפוי להתקיים תוך כשנה מיום הגשת הערעור.

המדינה, שהתנגדה לבקשתנו לעיכוב ביצוע המאסר, התבססה בהתנגדותה על פס"ד לויה (ע"פ 2690/16). אצל לויה, קבע כבוד השופט פוגלמן כי יש להחליט על עיכוב ביצוע מאסר רק לפי אורכו של עונש המאסר שנקבע בגזר הדין, ולא לפי החלטות עתידיות של ועדת השחרורים או נציב השב"ס אשר ניתן רק לשער לגביהם.

בטיעונים שהעלינו הראינו כי לא ניתן כלל להשוות בין התיקים, מאחר ואצל לויה, מדובר היה בביצוע עבירות חמורות בהרבה, אשר כללו הפעלת כוח ואלימות (למשל: סחיטה באיומים, פריצה לבניין, סחיטה בכוח, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד), ובהתאם, הייתה כאן מסוכנות גבוהה, חשש שהנאשם יימלט, והנאשם אף ישב במעצר לאורך כל ההליכים, ובסופו של דבר נידון ל-6.5 שנות מאסר. זו גם הייתה בקשה להפסקת ריצוי מאסר (שכבר החל) ולא לדחיית מאסר (שעדיין לא החל).

אך חשוב מזה, הראינו כי גם בפס"ד לויה, בנסיבות חמורות בהרבה כאמור, שגו השופטים כאשר החליטו שלא להפסיק את מאסרו בהתחשב רק בגזר הדין הנוכחי, ובסופו של דבר 'סוכל ערעורו'.

בערעור שהגיש, לויה זוכה בסופו של דבר בחלק מהאישומים שיוחסו לו ועונשו הוקל ל-5 שנים, אך הוא לא זכה להנות מהקלה זו, מאחר ופסק הדין ניתן רק לאחר שכבר השתחרר ממאסר, בניכוי שליש. ולכן, הבהרנו כי לא הגיוני שביהמ"ש יסתמך על החלטה קודמת שהוכחה לבסוף כשגויה.

בית המשפט קיבל את בקשתנו במלואה, והתיר לעכב את ביצוע המאסר של רואה החשבון, עד שיסיים לנהל את ערעורו.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למסים, המייצג לקוחות בעבירות כלכליות, בכל שלבי ההליך הפלילי. למשרד גם התמחות ייחודית בליווי מייצגים (רואי חשבון, יועצי מס, עורכי דין) החל משלבי החקירה ועד לתום ההליכים.

צרו קשר