פסק דין תקדימי: הביטקוין הוא נכס והרווחים עליו חייבים במס

ביהמ"ש המחוזי קבע החודש כי הביטקוין הפופולארי הוא לא מטבע וגם לא נייר ערך, כי אם נכס, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חשבונאית. במילים אחרות - הרווחים שתפיקו ממנו חייבים במס.

עדכון אחרון: 02/06/19

70646642 s

בית המשפט המחוזי, בראשות השופט בורנשטיין, נדרש החודש להכריע בערעורו של נועם קופל, אשר ביקש לפטור את עצמו מתשלומי מס על רווחים של מעל 8 מיליון ₪ שהפיק ממכירת ביטקוין בשנת 2013.

במסגרת הערעור, העלה קופל את הטיעונים המגוונים הבאים לפטור המבוקש:

  • רווחיו מהביטקוין הם "הפרשי הצמדה על פיקדון בנקאי", אשר לפי סע' 9(13) לפקודת מס הכנסה פטורים ממס.
  • הביטקוין הוא "נייר ערך", צמוד למחיר הביטקוין, ולכן הרווחים ממכירתו פטורים ממס, וגם אם הוא יסווג כ'נכס' –רווחים ממכירתו יהיו עדיין 'הפרשי שער', אשר גם אלו פטורים ממס.
  • ולבסוף, מדובר במיסוי רטרואקטיבי פסול, ואף פגיעה בזכות ההסתמכות, היות ורשויות המס פרסמו חוזר בנושא רק כמה שנים לאחר שהרווח שלו נתקבל בפועל.

ביהמ"ש עומד על דעתו

כלל הטיעונים של קופל נדחו על ידי השופט בורנשטיין, אשר הבהיר באופן חד משמעי כי הביטקוין הוא 'נכס', וככזה, אין הוא עומד בפטורים ממס הרלוונטיים לניירות ערך, למטבעות או ל'כסף'.

  • לא מדובר במטבע. לדברי השופט, לא מדובר ב'מטבע' או ב'מטבע חוץ' ממגוון סיבות, בכללן: אין לו ביטוי פיזי (מטבע או שטר, למשל); אין כלפיו מידת אמון הנדרשת ממטבע; התנודתיות בשער החליפין שלו גבוהה במיוחד; אין היקף פעילותו בארץ ובעולם מעיד על היותו 'מטבע'; וכן אין הוא מהווה 'כסף' רשמי ברישומי הבנקים בישראל או במדינות זרות.
  • אין כאן הפרשי שערים. בורנשטיין הוסיף כי גם הפטור הקיים בחוק לגבי "הפרשי שערים" אינו חל על הביטקוין, לאור זאת שלא מדובר ב"הפרשי שער" אליהם התכוון המחוקק, אלא לרווחים המשקפים שינוי בכוח הקנייה, המלווה בהתעשרות מובהקת, בדיוק כמו עלייה בערך של 'נכסים', ולא כמו עלייה בערך של 'מטבעות'.
  • אין זה נייר ערך. עוד הבהיר השופט כי הביטקוין גם אינו נייר ערך, מאחר והוא אינו עומד בהגדרות חוק ניירות ערך, ובכלל זה העובדה כי הביטקוין אינו מקנה זכויות ב'תאגיד' או זכות תביעה ממנו, כלשון החוק האמור. בורנשטיין אף חיזק את טיעוניו בהסתמכות על ארה"ב ואנגליה, שם נחשב הביטקוין 'נכס' גם כן.
  • אין כאן מיסוי פסול בדיעבד.  לבסוף, דחה בית המשפט גם את הטענה לפיה מדובר במיסוי פסול בדיעבד, מאחר והחוזרים של רשות המסים פורסמו לאחר שנוצר הרווח. בורנשטיין הבהיר כי העובדה כי ההתייחסות לסוגיה הייתה מאוחרת, לא מניחה פטור אוטומטי ממס למערער.

משמעות פסק הדין

פסק הדין אמנם אינו חלוט עדיין, וחשוב לראות האם יבחר קופל לממש את זכותו ולערער לעליון, שם עשויה ההחלטה להתהפך. אך אם יישאר פסק הדין כמו שהוא, הרי שמשמעותו רבה.

ההחלטה האם מדובר בנכס, מטבע, נייר ערך, או כל מוצר פיננסי אחר, היא מהותית, כפי שראינו, לאור היבטי המיסוי (והפטורים וההקלות המגיעים עמם), וההבדל הגדול בין דיני המס הקשורים למטבע לבין דיני מס הקשורים לנכס, ניירות ערך, או כל מוצר פיננסי אחר. 

כך למשל, באם יסווג הביטקוין כנכס, הרי שיוטל מס רווחי הון על מימושו (על בסיס פקודת מס הכנסה – פרק ה'). רוב רווחי ההון בישראל ממוסים בשיעור של 25%, ובכללם מיסוי הרווח הריאלי על ניירות ערך ישראלים צמודים או ניירות ערך זרים. לעומת זאת, רווחי הון ותשלומים מניירות ערך לא צמודים, ממוסים רק ב-15% על הרווח הנומינאלי – ללא התייחסות למדד המחירים לצרכן, וזוהי רק דוגמא אחת לחשיבות ההבחנה לגבי הביטקוין.

באם יתהפך פסק הדין, יתכן מאוד כי ישוב המצב לחוסר הבהירות אשר הותירה רשות המסים כאשר פרסמה במהלך 2018 חוזר והחלטה תקדימית. הרשות קבעה אז כי לא מדובר במטבעות אלא ב'אמצעי תשלום מבוזר' ('נכס בלתי מוחשי'). ניתן לקרוא על כך בהרחבה כאן.

במילים אחרות, לגישתה של רשות המסים בעבר הלא רחוק, הביטקוין הוא כמו השקעה במניות,  כאשר הרווחים ממסחר בו חייבים אף הם מס רווח הון, אך במקרים רבים גם מס הכנסה ומע"מ, בעיקר כאשר ישנם סממנים עסקיים הקובעים כי זוהי פעילות מסחרית (הכנסות פירותיות).

בית המשפט אמנם קבע נחרצות את דבריו החודש, אך גם הוא וגם רשות המסים בזמנו, הותירו שטחים אפורים רבים שיש לתת עליהם את הדעת. לכן,  בין אם תתהפך הפסיקה בעניין ערעורו של קופל ובין אם לאו, הגיעה העת לחקיקה מוסדרת בנושא, אשר תבהיר את הראוי הבהרה ותמסה את הראוי מיסוי.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למסים, בעל התמחויות ייחודיות בעבירות כלכליות, הלבנת הון וליווי הליכי גילוי מרצון, כופר, חקירות ומעצרים.  

יצירת קשר