חובת זיהוי לקוח

כשהמדינה הופכת את עורכי הדין לחוקרים מטעמה

פרסום אחרון: 14/10/18

חובת זיהוי לקוח

משרד המשפטים, באמצעות התיקון לחוק איסור הלבנת הון, מטיל חובות מהותיות על מייצגים (עורכי דין ורואי חשבון) 'לתחקר' את לקוחותיהם. המייצגים, אשר בסופו של דבר הינם בעלי עסקים פרטיים, מוצאים את עצמם בתפקיד שאמור להיות של המדינה, דבר הפוגע ביחסי האמון ביניהם לבין הלקוחות.

לאחרונה עמדו עורכי דין רבים מול קנסות שהטיל עליהם משרד המשפטים לאור הפרת חובת זיהוי הלקוחות, חובה אשר קמה להם (ולעמיתיהם רואי החשבון) עם התיקון לחוק איסור הלבנת הון. נזכיר כי בסוף שנת 2015 הוכנס תיקון לחוק הנדון, אשר קבע חובת 'הכרת לקוח' הכוללת סדרה של תישאולים שיש לערוך, וכשנה וחצי לאחר מכן התקבל תיקון נוסף אשר קבע את רף הענישה – עיצום כספי היכול להגיע עד 2.6 מיליון שקלים למי שהפרו את 'חובת הזיהוי'.

לא מדובר היה בתיקון טכני, כי אם מהותי. כחצי שנה לאחר קביעת רף הענישה האסטרונומי, החל משרד המשפטים להוציא לפועל גל של ביקורות פתע אצל המייצגים, על מנת לוודא כי הם עומדים בחובותיהם בהכרת הלקוחות. נדמה כי במקום להשקיע משאבים בזיהוי פתרונות להלבנת ההון של האזרחים הישראליים, המאמצים כוונו דווקא לגלגול האחריות הלאה, אל עבר נותני השירות ואנשי המקצוע, ובאופן אגרסיבי למדי.

לטענת משרד המשפטים, מדובר בחובת דיווח משמעותית ומהותית, שמטרתה לאפשר למייצגים להתחקות אחר מקורות הכספים של לקוחותיהם, כדי שיוכלו לסייע בחשיפת הלבנת הון, ולמנוע סיכון של מימון טרור. נראה כי השימוש בסוגיית מימון הטרור נועדה לייצר טיעון חזק למדינה להצדקת גלגול האחריות, מאחר ומדובר בנושא שאין על חומרתו כמעט עוררין, ואשר מן הסתם זוכה לקונצנזוס, ולכן הסיכוי כי יקומו כנגדו נמוך.  ובכל זאת, בטיעון זה יש מן האבסורד, מאחר והסיכוי כי המייצגים במדינת ישראל יזהו בקרב לקוחותיהם הלבנת הון לצורך מימון טרור הוא קלוש ביותר.

חובות המייצגים במדינת ישראל, וחשיבותם של עורכי הדין ורואי החשבון בשמירה על מערך החוק והסדר ידועים לכל, ובראש ובראשונה ידועים לאנשי המקצוע עצמם. מדובר בנותני שירות הכפופים לכללי אתיקה מחמירים, אשר תפקידם מבוסס על אמון בינם לבין לקוחותיהם ובינם לבין גופים מוסדיים, בו זמנית. המחוקק למעשה דורש מבעלי מקצוע אלו כיום לבצע ללקוחותיהם תחקור של ממש, באמצעות שאלון מעמיק ומקיף, גם אם אלו מבקשים לבצע עסקת נדל"ן פשוטה. כך, בפגישה ראשונה עם עורך דין, עליה משלם הלקוח ממיטב כספו, הוא עשוי לקבל תחושה לפיה המייצג מתייחס אליו כ'חשוד' וחודר באופן מופרז לפרטיותו.

מעבר לערעור יחסי האמון בין המייצגים ללקוחותיהם לאור התיקון בחוק, מדובר בשעות עבודה נוספות רבות הנדרשות מן המייצגים, אשר המדינה בוודאי אינה מתכוונת לפצות אותם בגינן. מאחר ושעות המייצגים יקרות, השוק זיהה את הפוטנציאל מהר מאוד, וחברות שונות כבר מציעות למייצגים שירותי חוץ בתשלום, עבור מילוי כלל השאלונים מול הלקוחות, וטיפול בכל הבירוקרטיה הנלווית. תהא הדרך שיבחרו המייצגים אשר תהא, סביר כי העלות תתגלגל אל הלקוח.

יתכן כי הקנסות שהוטלו על עורכי הדין שלא עמדו בחובותיהם מוצדקים לגופו של עניין. עם זאת, לא ניתן להתעלם מן הסכנה בהטלת אחריות כה כבדה על מייצגים, בעיקר כאשר מדובר באחריות אשר לא אמורה להיות על כתפיהם מלכתחילה. כיום מדובר ברואי חשבון ועורכי דין, ובהיבטים מסוימים גם בבנקים, המחויבים כולם לתחקר ולדווח על לקוחותיהם, אך מי יכול לומר מי יהיו בעלי המקצועות הבאים שיגויסו לכוחות המדינה בעל כורחם?

תקדים זה מהווה פתח לגלגולים נוספים של אחריות מהמדינה אל בעלי מקצוע נוספים בעתיד, ועשוי לערער את האיזון העדין ביחסי נותני שירות ולקוחות, תוך ייצור תחושה כי קיים כאן 'אח הגדול' הצופה בכל. הבה נקווה כי בפעם הבאה שתעמוד בעיה אל מול גורמי האכיפה במדינה, הם ינסו למצוא לה פתרון אשר הם יוציאו לפועל בעצמם.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למסים, עם התמחות ייחודית בעבירות כלכליות והלבנת הון. הנכם מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות בכל עת.

 

יצירת קשר