2016 היתה השנה שבה רשות המסים התחילה לנשוך, אך לא תמיד את האנשים הנכונים

החרפת המאבק הגלובלי במעלימי מס הגיעה גם לישראל, אבל כאן לא רודפים אחרי עבריינים כבדים וחברות ענק – אלא אחרי פנסיונרים שמשכירים דירה, או מחזיקים כמה אלפי יורו בחשבון בנק בחו"ל

זה לא ממש השתלם קודם – ולא משתלם עוד יותר גם עכשיו: כך יכולים רבים מאזרחי ישראל לסכם את שנת 2016 בכל הנוגע להעלמת הכנסות ואי דיווח לרשות המסים.

אם בעבר נקטה רשות המסים הישראלית יד רכה, ולא פעם העלימה עין מעבירות קלות או העניקה הנחות לידוענים שנתפסו בקלקלתם, הרי שב-2016, בעקבות החרפת המאבק העולמי בהעלמת מס ולהגברת השקיפות על כספים המועברים בין מדינות, גם רשות המסים הישראלית החמירה מאוד את האכיפה ואת מאמצי החקירה שלה – כשאיש, כך נדמה, אינו חסין.

בעולם החלו רשויות המס לרדוף אחרי חברות הענק הגלובליות, כמו למשל אפל, לגביה הכריעה נציבות המס האירופית כי השתמשה באירלנד כמקלט מס בלתי חוקי וגזרה עליה תשלום קנס של 13 מיליארד דולר. לעומת זאת, בישראל שמו את הדגש על ידוענים המוכרים היטב לציבור, ובהם הדוגמנית בר רפאלי, יזמת הנדל"ן ענבל אור ווהזמר משה פרץ; ובמקביל, החלו לרדוף במרץ אחרי – לא פחות ולא יותר – האדם הפשוט.


עבריינים מסוכנים או דגי רקק?

ניתן היה לחשוב שרשות המסים תמקד את המאמצים ב"חשודים המידיים" – אנשים אמידים ואף עשירים מאוד, בעלי משרות בכירות, בעלי חברות ועוד. ואולם, השנה הגיע דווקא תורם של ישראלים רבים מן השורה לעלות על הרדאר של הרשות, ולגלות להפתעתם כי הם עומדים במוקד חקירה ועלולים להיגרר להליך פלילי, שסופו מי ישורנו.

מיהם אותם עברייני מס נועזים ומסוכנים, נגדם פעלה הרשות? במקרים רבים, הם התגלו כדגי רקק: זוג פנסיונרים שהשכיר דירה שקיבל בירושה, ולא ידע כי עליו לדווח על ההכנסות ממנה לרשות המסים; או בני זוג שאחד מהם נולד והתגורר במדינה זרה וחשבון הבנק שלו שם נשאר פעיל, מבלי שיחשוד כלל כי לרשות המסים הישראלית יש נגיעה בעניין.


50 אלף ישראלים כבר עלו על הכוונת

שני צעדים עיקריים סימנו השנה את הגברת הרדיפה אחרי מעלימי המס. הראשון הוא חילופי מידע עם ארה"ב במסגרת הסכם הפטק"א, המחייב את שתי המדינות להעביר זו לזו מידע על חשבונות בנק של אזרחי המדינה השנייה, כך שגם ישראל וגם ארה"ב יוכלו לעקוב אחרי הכסף היוצא מגבולותיהן. לקראת סוף השנה, העבירה ארה"ב מידע על 35 אלף חשבונות של ישראלים המתנהלים בה – והיד עוד נטויה.

בנוסף, בשבועות האחרונים של 2016 החלה רשות המסים לשלוח בדואר דרישות למילוי טופס 5329 – שבו יש לדווח על כל הכנסה נוספת, כגון השכרת דירות וחשבונות בנק בחו"ל. נכון לתחילת 2017, כ-14 אלף ישראלים שאין להם כלל תיק ברשות המסים כבר קיבלו את הטופס.

לצעדים אלה נוספה החלטה שנראית חסרת חשיבות, אך מצביעה בבירור על התוקפנות והדורסנות הגוברות של רשות המסים: העלאת מס על פרסים מהימורים, הגרלות וזכיות, מ-30% ל-35%. ברשות שכחו, כך נראה, כי רבים מאלה הזוכים בהגרלות הם לאו דווקא עשירים – אלא אזרחים קשי יום, המשקיעים חלק ניכר מהכנסתם הדלה ברכישת עוד ועוד כרטיסי הגרלה. דווקא כשנופל בחלקם המזל הגדול, מחליטה הרשות לחמוס נתח גדול כל כך ממנו.


הליך הכופר החליף את האפשרות לגילוי מרצון

גם האפשרויות העומדות בפני מי שמבקש להסדיר עבירות שעבר, בתום לב או במתכוון, מצטמצמות והולכות. בסוף 2016 הסתיימה הוראת השעה לגילוי מרצון, שאיפשרה להעביר מידע אנונימי על העלמות מס, לקבל הערכה של שומת המס ולשלם אותה – בלי הליך פלילי (ולחלופין, לא לשלם את השומה ולהפסיק את ההליך).

כעת, האפשרות היחידה הניצבת בפני כל מי שחושש מידה הארוכה של רשות המסים, היא תשלום חבות המס בתוספת קנס, במסגרת הליך כופר. ואולם, אם את ההליך לגילוי מרצון ניתן היה לבצע הרבה לפני שלרשות המסים בכלל נודע על העניין, הרי שרק מי שכבר נפתחה נגדו חקירה גלויה יכול לבקש המרה לכופר. עם זאת, גם מי שטרם נפתחה נגדו חקירה גלויה שכזו יכול לנסות לפנות לפקיד שומה חקירות באופן אנונימי, באמצעות עורך דין, ולקוות לקבל זימון לחקירה והמלצה על הליך כופר.

משרד עו"ד זרקו זמיר מתמחה בייצוג בעבירות מס מכל סוג, בדגש על הליכי כופר מול רשות המסים וייצוג לפני הליך פלילי ובמהלכו.

יצירת קשר