מצעד מעלימי ההכנסות לשנת 2015: ירקן, מנתח, מכון בגרויות וחברת בנייה

קובץ החלטות הכופר של רשות המסים ל-2015 חושף את שלל הדרכים היצירתיות שהמציאו הישראלים כדי לחמוק ממס. מסע בין ירקנים, רופאים, משכירי דירות ומתווכי יהלומים, שהחליטו להשאיר את הכסף אצלם – ונתפסו



רשות המסים פרסמה באחרונה את קובץ החלטות הכופר ל-2015 – הפורש מגוון רחב של אנשים משלל עיסוקים, שהעלימו מס בשיטות רבות ויצירתיות. סכומי המס שהועלמו נעים מכמה עשרות אלפי שקל ועד יותר ממיליון שקל; בהתאם, סכומי הכופר שהושתו על העבריינים נעים בין כמה אלפי שקלים ועד מאות אלפים.

ישנם מקצועות שבהם קל יחסית להעלים הכנסות, כמו למשל בעלי דוכן ירקות או פירות בשוק, המבצעים מדי יום עשרות ומאות עסקאות במזומן ולא תמיד טורחים לנהל רישום ודיווח מדויקים. כך למשל, חיים יעקב, ירקן מירושלים, נחשד כי בשנים 2005 עד 2007 העלים קניות בסך של כ-260 אלף שקל. הכופר שנדרש לשלם, בנוסף למס שהעלים – 40 אלף שקל.


הכסף שנעלם מהקליניקה

ואולם, ברשימה מופיעים גם כמה בעלי מקצוע מפתיעים יותר – העוסקים ברפואה. אחד מהם הוא יוסי שביט, רופא ומנתח מאזור המרכז, החשוד בהעלמת עסקאות ובניכוי תשומות שלא כדין בין 2009 ל-2014, בסכום של כ-228 אלף שקל. על שביט הוטל כופר של 68 אלף שקל. גם הרופאה לריסה וויסבורד, המחזיקה קליניקה באזור המרכז, נחשדה כי דרשה הוצאות כוזבות בסכום של כ-275 אלף שקל בין 2011 ל-2013. סכום הכופר שהוטל עליה עמד על 70 אלף שקל.

גם למשכירי דירות, מתברר, פשוט יחסית להעלים מס – ובסכומים גבוהים. זה המקרה של דוד חי מורדוב, שכיר מהמרכז, שלפי החשד העלים הכנסות משכר דירה בסך של כמעט 3 מיליון שקל בין 2005 ל-2014 – ונדרש לשלם כופר בגובה 435 אלף שקל.


תביעה כוזבת לפיצויים על "צוק איתן"

יואל איפרגן, בעל חברה העוסקת בלימודי העשרה ובהכנה ללימודי הבגרות, חשוד כי ניכה תשומות שלא כדין בסכום של כ-2.9 מיליון שקל, בין השנים 2009 ל-2012. איפרגן והחברה נדרשו לשלם כופר של כ-900 אלף שקל.

רפי קריכלי, מנהל בחברת רם ק.ר.מ סחר בע"מ, לשירותי כוח אדם מאזור המרכז, היה יצירתי במיוחד: הוא והחברה שבניהולו נחשדו כי הגישו תביעה כוזבת לפיצויים בשל מבצע עמוד ענן, מ-2012 בסכום של 700 אלף שקל. על קריכלי והחברה הוטל כופר של 250 אלף שקל. גם תחום היהלומים פרוץ: גיא גיל, מתווך יהלומים מהמרכז, נחשד כי בין 2007 ל-2012 העלים הכנסות של 400 אלף שקל – ונדרש לשלם 25 אלף שקלים ככופר.


מנכ"לי אשטרום לשעבר העלימו יותר מ-3 מיליון שקל

בדו"ח הופיעו גם כמה שמות מוכרים – כמו למשל זה של דרור קוזניצקי, מנכ"ל מנרב פרויקטים, החשוד כי הגיש דיווח מס שבח (מש"ח) כוזב כאשר רכש מגרש ב-2005 – במטרה לחמוק ממס רכישה בגובה 83 אלף שקל. זה היה גם גובה הכופר שנדרש לשלם.

חברת בנייה נוספת שצצה בדו"ח היא אשטרום – שהמנכ"לים שלה לשעבר, אליהו מינג'רסקי ומירון בן ציון, נחשדו כי ניכו תשומות שלא כדין בגובה של 3.225 מיליון שקל בין 2007 ל-2011. על השניים הוטל כופר בסכום של 1.164 מיליון שקל.

הליך כופר הוא הליך שבו מי שחשוד בעבירת מס יכול לפנות לרשות המסים, ולבקש כי במקום לפתוח נגדו בהליכים פליליים, יוטל עליו תשלום כופר – בנוסף לכך שישיב את המס שהעלים במלואו. ההחלטה אם לאשר את הליך הכופר נתונה לשיקול דעתה של רשות המסים, ומומלץ להסתייע באיש מקצוע המתמחה בתחום המסים כדי להגיש בקשה מסוג זה.

 

משרד עו"ד קרן זרקו זמיר מתמחה בייצוג נאשמים בפני רשויות המס במגוון עבירות, כולל ייצוג בבתי המשפט וטיפול בהגשת בקשות להליך כופר.

יצירת קשר