גוגל, פייסבוק, אמזון ו-eBay – למסות או לא למסות?

סוגיות הקשורות למיסוי ענקיות הדיגיטל, מעוררות דיון בינלאומי נרחב וסוער, הכולל מחלוקות עמוקות, התנגשויות של אינטרסים ואף איומים של חלק מהמעצמות להטיל מסים חד צדדיים.

שאלת המיסוי המהותית

המחלוקת העיקרית העומדת בין ארה"ב והאיחוד האירופי, שתי המעצמות המרכזיות בדיון זה,   דנה בשאלה: 'לאיזו מדינה נתונה זכות המיסוי?', וזאת בהתבסס על  המקום בו נצברים רווחי חברות הדיגיטל; החברה בשרשרת ההחזקות בידיה הם נצברים;  ומועד התגבשות ההכנסה החייבת במס. שאלות אלו אינן פשוטות כלל כאשר אנו מדברים על ענקיות בינלאומיות, כדוגמת פייסבוק, גוגל, eBay ואמזון, שיש להן פעילות ענפה כמעט בכל מדינה בעולם, וכאשר במדינות רבות בעולם קיימות שיטות מיסוי שונות.

תכנון מס בינלאומי

עד שמחלוקות אלו תבואנה לידי פתרונן, ותוכרע השאלה 'למי מהמדינות נתונה זכות המיסוי?', החקיקה הקיימת מאפשרת לחברות הדיגיטל להימנע באופן חוקי מתשלומי מיסים, באמצעות תכנון מס בינלאומי. החברות מנתבות הכנסות ועלויות למדינות עם שיעורי מס נמוכים, ובאופן זה, יכולות אף להימנע לחלוטין מתשלום מסים במדינה בה הן מקיימות פעילות מניבת הכנסות.

חברות הדיגיטל בוודאי לא המציאו את תכנון המס הבינלאומי למטרות הפחתת או הימנעות ממסים, אך היקף פעילותן, והעובדה כי ברור לכולם כי מדובר בחברות גלובליות הפועלות בכל העולם, הופכים את הנושא לטעון אף יותר, כלכלית, חברתית ומדינית.

החקיקה הבינלאומית המתהווה

ההדים התקשורתיים הבינלאומיים הללו הובילו בשנה האחרונה לעלייה חדה ביוזמות חקיקה מקומיות במדינות שונות בעולם, שמנסות להתמודד באופן עצמאי עם סוגיות מיסוי אלו. עם זאת, מדובר בסוגיית מיסוי בינלאומית מהותית ומרכזית, הדורשת קידום חקיקה כלל עולמית והתייחסות עקבית ואחידה.

כפועל יוצא מהאמור, ומתוך מגמה של קידום חקיקה גלובאלית אחידה, כבר בשנת 2013 נוסד ארגון ה-BEPS שמטרתו להיאבק בתכנוני מס בינלאומיים אשר מאפשרים לחברות רב לאומיות להימנע מתשלומי מסים. בימים אלו שוקד הארגון (שהינו ארגון הדגל של פורום ה-20G בשיתוף ארגון ה-OECD) על גיבוש המלצות לשינויי חקיקה בנושא מיסוי חברות הדיגיטל.

במסגרת דוח ביניים שפורסם לאחרונה על ידי ארגון ה-OECD, מוצע כי כבר בשלב הראשון יוטל על הכנסות מפעילות דיגיטלית במדינות האירופאיות 'מס מחזור' בשיעור של 3%. זאת עד לגיבוש כללי מס ברורים ואחידים לטווח הארוך, אשר יצטרכו לתת מענה ברור לשאלות מהותיות, בכללן: 'מתי נוצר מוסד קבע דיגיטלי';  ו'מהו אופן הקצאת הרווחים המתחייב במס בין המדינות במסגרת הפעילות הדיגיטלית הרב לאומית; המחלוקות העמוקות בין האיחוד האירופי לארה"ב צפויות לגרום לתהליך זה להימשך עוד זמן רב.

מיסוי הכנסות מפעילות דיגיטלית בישראל

גם במדינת ישראל מזהים את ההזדמנות ומנסים לקבל גם כן פרוסה מעוגת ההכנסות של חברות הדיגיטל הרב לאומיות.

ברוח זו הוציאה רשות המסים בשנת 2016 תזכיר לתיקון חוק המע"מ, המאפשר הטלת מע"מ על נותני שירותים זרים בגין מכירת מוצרים ושירותים דיגיטליים לצרכנים בישראל, וזאת על אף העדר נוכחות פיזית בארץ.

זאת ועוד, רשות המסים פרסמה בעניין גם חוזר ('חוזר מס הכנסה 4/2016 - פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט'), המבהיר את עמדתה בסוגיית מיסוי ההכנסות של חברות הדיגיטל הפועלות בישראל. החוזר מתמקד בהיבטי מס הכנסה ומע"מ, ומבהיר מתי פעילות במדינה מסוימת יוצרת 'מוסד קבע' באותה מדינה, ומתי פעילות באמצעות סוכן הפועל מטעם החברה הזרה ובעל סמכות לחתימת חוזים בשמה ('סוכן תלוי') יסווג כמוסד קבע. גם כאן, הייחודיות בחוזר נובעת מהתייחסותו לתאגידים המקיימים פעילות דיגיטלית בישראל, גם כאשר אין להם נוכחות פיזית בארץ.

במקביל, פועל חבר הכנסת מיקי רוזנטל גם במישור החקיקתי, כחלק מן המאבק במיסוי החסר. רוזנטל מנסה מזה זמן מה לקדם הצעת חוק אשר תייצר את התשתית למיסוי חלק מרווחי תאגידי הענק, בראשן פייסבוק וגוגל, תחת רשת המס הישראלית.

בצד תיקוני החוק והחוזרים, רשות המסים גם מפרסמת מפעם לפעם כי היא החלה לבצע אכיפה בתחום מול תאגידי הענק, בכללן גוגל, פייסבוק ואמזון. בחודשים האחרונים אף פורסם כי רשות המסים החלה בחקירות סמויות כנגד גוגל ישראל ואחרים. אף שלא ברור עדיין כיצד כל אחת מחקירות אלו הסתיימה בפועל, נראה כי רשות המסים עורכת בדיקות אינטנסיביות בנוגע להכנסות ונכסים המיוחסים לפעילות של החברות הרב לאומיות בישראל, אשר קיים חשש כי לא דווחו לרשויות המס.

חוסר המעשיות במדיניות מס לא אטרקטיבית

כולנו מבינים כי העולם וכללי המשחק השתנו, הפכו לגלובאליים, ונוכחות פיזית כבר אינה הכרחית בחלק ניכר מהפעילויות העסקיות כיום.

בהתאם, הגיוני וצודק מבחינה תאורטית כי רשות המסים תבקש לגבות מסים מתאגידים זרים הפועלים במרחב האינטרנטי והדיגיטלי בארץ, והמנגישים ומייעדים את שירותיהם ללקוח הישראלי, גם אם אלו אינם יושבים כאן פיזית.

עם זאת, מן הבחינה המעשית ראוי להביט בשני רבדים – הראשון, פרקטי יותר, המתייחס אל גובה המס המדובר והדרך להשגתו, והשני, מהותי יותר - המשמעות של הפיכתה של ישראל למדינת מס שאינה אטרקטיבית.

אף שלכאורה נדמה כי מדובר בסכומי עתק של מסים, חשוב להבין כי ההכנסות של החברות הדיגיטליות הזרות המיוחסות לישראל עשויות להיות מזעריות, ובהיעדר נוסחות בינלאומיות מוסכמות, הרי שישראל תפסיד ככל הנראה בתחרות המיסוי מול ארה"ב. חשוב להבין כי בארה"ב נהוגה שיטת מיסוי פרסונלית, ובכך היא תובעת לעצמה את עיקר המסים המגיעים מרווחי תאגידי הענק האמריקאים, בין אם הופקו בארה"ב ובין אם הופקו מחוץ לגבולותיה, כל עוד 'מרכז השליטה והניהול' נמצא בארה"ב.

מרגע שישראל תנסה לנגוס במסים על חשבונה של ארה"ב, יוביל הדבר, ככל הנראה, לאינספור ואינסוף התדיינויות משפטיות מול מעצמות מדיניות ותאגידים חזקים, רובם ככולם עם כיסים עמוקים, כך שהכדאיות של כלל המהלך מוטלת בספק, בבחינה פשוטה של עלות מול תועלת.

אם נוסיף לכך את היותה של ישראל, בשונה ממדינות האיחוד האירופי, משופעת בחסרונות תחרותיים, מן הבחינה הכלכלית , הביטחונית והמדינית, הפוגעים ביכולתה למשוך משקיעים ותאגידים רב לאומיים להשקיע במדינה, סיכוייה לצאת בהפסד רבים אף יותר.

ישראל מבודדת מבחינה גאוגרפית, מתמודדת עם דעת קהל עולמית בעייתית, נתונה לסיכונים ביטחוניים תמידיים וסובלת מעול כבד של רגולציה וחוסר יעילות בירוקרטית. לפיכך, דווקא יצירה של סביבת מס אטרקטיבית מהווה אפשרות מצוינת להשגת יתרון תחרותי לישראל לעומת מדינות מתקדמות אחרות, ובכך לעודד חברות רב לאומיות לפעול מהארץ. הדבר נכון כפליים שעה שמדובר בחברות ענק דיגיטליות דוגמת גוגל, פייסבוק, אמזון ודומיהן, המשמשות כמנוע צמיחה לכלכלה הישראלית, באמצעות הגדלת תזרים המזומנים ויחסי הון חוב והעסקת עשרות אלפי עובדים המסייעת לצמצום האבטלה כמו גם לתשלומי מס על הכנסות משכר בישראל.

חיזוק משמעותי לדברים אלו ניתן למצוא בשורת חקיקות מאז הקמת המדינה, כאשר אחד הבולטים בהם נמצא בהסבר להצעת החוק לעידוד התעשייה, 1969: "עתידה הכלכלי של המדינה.. תלוי במידה גדולה והולכת בפיתוחה ובקידומה של התעשייה. הפער במאזן המסחרי המתרחב בקצב מהיר, הזיקה הגוברת לייצור בטחוני עצמי והמחסור בכוח אדם מקנים משנה תוקף לצורך בחיזוק כוחה של התעשייה"... דברים אלו אינם נכונים פחות כיום, ואולי אף יותר.  

ההמלצה - ונהפוכו

רגע לפני שהמחוקק הישראלי ורשות המסים מעלים הילוך במאבק נגד המיסוי החסר של החברות הדיגיטליות, קרב שיש רבים שיאמרו שהפסדו קבוע מראש, ראוי לבחון לרגע דווקא את ההיפך.

גיבושה של סביבת מס אטרקטיבית תהווה מנוף לכלכלה הישראלית, תעודד את החברות הדיגיטליות להעמיק את אחיזתן בשוק הישראלי, ואף תמשוך חברות ענק רב לאומיות נוספות להשקיע בישראל.

כל אלו יובילו, במישרין ובעקיפין, להקמת מרכזי מו"פ חדשים, לפיתוח קווי מוצרים ושירותים נוספים, לצמצום האבטלה, לצמצום בריחת המוחות מישראל וכמובן להתחזקות המטבע המקומי והעלאת רמת החיים במדינה, צמיחה אשר עשויה להוביל בסופו של דבר להעלאת תקבולי המדינה ממסים, כנראה אף יותר ממיסוי בפועל של חברות הדיגיטל  (תאוריית עקומת לאופר).

מצבה של ישראל בעייתי מכדי שלא לנצל את ההזדמנות הנוכחית, ולמצב את עצמה כמדינת יעד ראויה להשקעות באמצעות משטר מס אטרקטיבי.  ההחלטה לעשות זאת דווקא כאשר מעצמות העולם נאבקות למיסוי של תאגידים בינלאומיים, תבליט את יתרונותיה התחרותיים של ישראל, ואת ראייתה האסטרטגית, אף יותר. 

עו"ד ורו"ח שירה רוזנברג הררי הינה מומחית למיסוי ותכנוני מס בינלאומיים, ווכן הינה שותפה ומנהלת תחום מיסוי אזרחי ונדל"ן במשרד עו"ד זרקו זמיר.

יצירת קשר