נוהל הליך גילוי מרצון בעבירות מס

 

*רשות המיסים הודיעה על סיום הליך גילוי מרצון והוראות השעה לגביו החל מיום 31.12.16. אף שההליך אינו בתוקף כעת, רשות המיסים הודיעה במאי 2017 כי נוהל גילוי מרצון חדש צפוי להתפרסם בספטמבר 2017.   עם חידוש ההליך נוציא על כך הודעה לקהל לקוחותינו ולרשומים לניוזלטר שלנו.


הליך גילוי מרצון נועד לעודד נישומים שביצעו עבירות מסים לדווח על כך, לשלם ולהסיר את המחדל שבוצע. במסגרת ההליך, הנישום משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים.

אזרחי המדינה נדרשים לדווח על כל הכנסותיהם בצורה מדויקת ולהגיש הצהרה זו לרשויות המסים. נישומים אשר אינם מדווחים לרשויות המס על הכנסות או שמגישים דיווחים שאינם נכונים, מבצעים עבירות מס. במקרים כאלה, רשויות המס עלולות לנקוט בהליכים פליליים כנגד מעלימי המס שעשויים להגיע לכדי כתב אישום, הרשעה ואף למאסר בפועל. יחד עם זאת, אפשרי להימנע ממצבים לא נעימים אלה הכוללים חקירות, ניהול משפט וריצוי מאסר בפועל, ולתקן גם בדיעבד את הדיווח כך שיהיה מדויק. כל אלה – באמצעות הליך גילוי מרצון.

 

למה נועד הליך גילוי מרצון בעבר?

הליך גילוי מרצון הינו הליך קיים ברשויות המס בישראל, אולם עד לפני כמה שנים לא היה נוהל ברור המפרט את תנאי הזכאות והקריטריונים ליישומו. רשות המסים פרסמה בשנת 2005 את "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה לגרום לנישומים למסור דיווחים מתוקנים ואמיתיים.

מאחורי הליך גילוי מרצון עומד הרציונל של עידוד נישומים, בעלי עסקים, יחידים או בעלי תפקידים בתאגידים שביצעו עבירות מסים – לדווח על כך, לתקן ולהסיר את המחדל שבוצע. במסגרת ההליך, הנישום משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים, לאחר שביצע את הגילוי מרצונו.

 

אילו עבירות נכללו בעבר בהליך גילוי מרצון?

בהליך גילוי מרצון ניתן לנקוט הן לגבי עבירות מס שבוצעו שבוצעו בארץ והן בעבירות שבוצעו בחו"ל. במסגרת ההליך, רשות המסים תדון בעבירות מס מהותיות כגון התחמקות ממס, העלמת הכנסות, ניהול ספרים כוזבים וכדומה, אולם עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דו"חות וניכויים – לא יידונו במסגרת הליך גילוי מרצון.

 

מה היו הקריטריונים להליך גילוי מרצון בעבר?

  • פנייה כנה, כזו שלא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת (כגון בית המשפט, משטרת ישראל, הכנ"ר, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים).

  • אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

  • ברשות המסים לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לגורמים קשורים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

  • במצב שבו פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב מידע זה כמצוי בידי רשות המסים.

  • המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.

  • הפונה הגיש הצהרת אמת, תיקן את שדווח והסיר את המחדל, כלומר – שילם את מלוא המס הנדרש.

 

לאור מורכבות הליך גילוי מרצון והסיכון הגדול הכרוך בו של הפללה עצמית, משרד עו"ד זרקו זמיר ממליץ לבצע נוהל זה, לכשיחודש, אך ורק באמצעות עו"ד המכיר ושולט בצורה מקצועית בהליך הגילוי מרצון וביכולתו לבחון את כל הסוגיות הרלוונטיות לנושא.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות מס, המעניק יעוץ משפטי וייצוג בעבירות מס הכנסה ועבירות מע"מ, הכולל ייעוץ וייצוג בשלבים הראשונים של חקירות  ומעצרים, וכן ייצוג בניהול תיקים ובערעורים בבית המשפט בהליכי קנס מינהלי,כופר וגילוי מרצון.

 

יצירת קשר
 
 

מאמרים בנושא