נוהל הליך גילוי מרצון בעבירות מס

 נוהל גילוי מרצון חדש צפוי להתפרסם בינואר 2018.

עם חידוש ההליך נוציא על כך הודעה לקהל לקוחותינו ולרשומים לניוזלטר שלנו.


בנובמבר 2017, יצאה הודעה כי רשות המסים הגיעה להסדר עם משרד האוצר ומשרד המשפטים וצפויה לפרסם נוהל גילוי מרצון חדש בינואר 2018. הליך גילוי מרצון נועד לעודד נישומים שביצעו עבירות מסים לדווח על כך, לשלם ולהסיר את המחדל שבוצע. לא מדובר רק בעצמאיים, בעלי עסקים וחברות, אלא בכל אזרח שיש בידיו חשבונות בנק בחו"ל, שעשה רילוקיישן, שמחזיק מספר דירות בישראל ועוד. במסגרת ההליך, הנישום משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים.

אזרחי המדינה נדרשים לדווח על כל הכנסותיהם בצורה מדויקת ולהגיש הצהרה זו לרשויות המסים. נישומים אשר אינם מדווחים לרשויות המס על הכנסות או שמגישים דיווחים שאינם נכונים, מבצעים עבירות מס. במקרים כאלה, רשויות המס עלולות לנקוט בהליכים פליליים כנגד מעלימי המס שעשויים להגיע לכדי כתב אישום, הרשעה ואף למאסר בפועל. יחד עם זאת, אפשרי להימנע ממצבים לא נעימים אלה הכוללים חקירות, ניהול משפט וריצוי מאסר בפועל, ולתקן גם בדיעבד את הדיווח כך שיהיה מדויק. כל אלה – באמצעות הליך גילוי מרצון.

 

למה נועד הליך גילוי מרצון?

הליך גילוי מרצון הינו הליך קיים ברשויות המס בישראל, אולם עד לפני כמה שנים לא היה נוהל ברור המפרט את תנאי הזכאות והקריטריונים ליישומו. רשות המסים פרסמה בשנת 2005 את "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה לגרום לנישומים למסור דיווחים מתוקנים ואמיתיים.

מאחורי הליך גילוי מרצון עומד הרציונל של עידוד נישומים, בעלי עסקים, יחידים שיש בידם רכוש בישראל או חשבונות בחו"ל, או בעלי תפקידים בתאגידים שביצעו עבירות מסים – לדווח על כך, לתקן ולהסיר את המחדל שבוצע. במסגרת ההליך, הנישום משלם את המס הנדרש, ובתמורה רשות המסים מתחייבת שלא יינקטו נגדו הליכים פלילים, לאחר שביצע את הגילוי מרצונו.

ניתן לקרוא כאן אודות מספר תיקי גילוי מרצון בהם טיפלנו.

 

אילו עבירות נכללות בהליך גילוי מרצון?

בהליך גילוי מרצון ניתן לנקוט הן לגבי עבירות מס שבוצעו בארץ והן בעבירות שבוצעו בחו"ל. במסגרת ההליך, רשות המסים תדון בעבירות מס מהותיות כגון התחמקות ממס, העלמת הכנסות, ניהול ספרים כוזבים וכדומה, אולם עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דו"חות וניכויים – לא יידונו במסגרת הליך גילוי מרצון.

 

מה הקריטריונים להליך גילוי מרצון

סביר כי הליך גילוי מרצון החדש יהיה דומה בקריטריונים שיציג לנהלים שקדמו לו, בכללם: 

  •   - פנייה כנה, כזו שלא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת (כגון בית המשפט, משטרת ישראל, הכנ"ר, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים).

      - אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

      - ברשות המסים לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לגורמים קשורים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

      - במצב שבו פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב מידע זה כמצוי בידי רשות המסים.

      - המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.

      - הפונה הגיש הצהרת אמת, תיקן את שדווח והסיר את המחדל, כלומר – שילם את מלוא המס הנדרש.

 לאור מורכבות הליך גילוי מרצון והסיכון הגדול הכרוך בו של הפללה עצמית, משרד עו"ד זרקו זמיר ממליץ להגיש את הבקשות אך ורק באמצעות עו"ד המכיר ושולט בצורה מקצועית בהליך הגילוי מרצון וביכולתו לבחון את כל הסוגיות הרלוונטיות לנושא.

כמו כן, לאור מבול הפניות הצפוי עם חידוש ההליך, מומלץ להתחיל כבר כעת בהכנות להגשת הבקשות, על מנת לייצר את התשתית הראייתית מבעוד מועד.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות מס, עם התמחות ייחודית ונסיון עשיר בהגשת בקשות לגילוי מרצון. המשרד מעניק יעוץ משפטי וייצוג בעבירות מס הכנסה ועבירות מע"מ, הכולל ייעוץ וייצוג בשלבים הראשונים של חקירות  ומעצרים, וכן ייצוג בניהול תיקים ובערעורים בבית המשפט בהליכי קנס מינהלי,כופר ועוד.

 

יצירת קשר
 
 

מאמרים בנושא