עבירות מס הכנסה

עבירות מס הכנסה נגרמות כאשר נישום החייב במס לא ממלא אחר הוראות החוק הנוגעות לתשלומים ולדיווחים הנדרשים למס הכנסה, ובמקרה של הרשעה הן עלולות להטיל על הנישום מאסר בפועל וקנס כספי. מהן עבירות מס הכנסה ומהי הענישה המקובלת כיום? עורך דין מס הכנסה משיב לשאלות נפוצות.

עו"ד קרן זרקו זמיר מסבירה ל"כלכליסט" אודות עבירות מס טכניות והימנעות מהן

עבירות מס טכניות

על פי פקודת מס הכנסה כל נישום, בין אם מדובר בעוסק מורשה או חברה, חייב לבצע פעולות מסוימות במועדים מסוימים כגון: הגשת דוח שנתי, הגשת הצהרת הון לפני דרישה, דיווח ותשלום מקדמות, תשלום ניכויים ועוד. כאשר נישום לא עומד בחובות ובמועדים אליהם הוא מבצע עבירות שנחשבות עבירות טכניות כגון אי-הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה במועד, אי-הגשת הצהרת הון במועד, אי-ניכוי מס במקור או אי-העברת מס שנוכה לפי סעיפים 216 ו – 219 לפקודת מס הכנסה. עבירות אלו זכו לכינוי 'עבירות טכניות' היות שמדובר בעניין 'טכני' שלא דווח ו/או שולם במועד, ולא במי שניסה להתחמק בתשלום מס. בעבירות מסוג זה לא מיוחס יסוד נפשי של כוונה להתחמק מתשלום מס, אלא ביסוד נפשי מסוג 'אחריות קפידה', כלומר אין צורך ביסוד נפשי לצורך הוכחת יסודות העבירה, וככל שמוכח היסוד העובדתי, קרי שדוח לא הוגש במועד, או שמס שנוכה לא שולם במועד אזי שבוצעה עבירה פלילית.

ברירת המחדל – הטלת קנס מנהלי

בעבירות מס טכניות ברירת המחדל הינה הטלת קנס מנהלי, כלומר אדם שמבצע עבירה טכנית כגון הגשת דוח שנתי באיחור, יוטל עליו קנס מנהלי בגין העבירה. קנס מנהלי מחליף את ההליך הפלילי. כלומר ככל שהוטל קנס מנהלי בגין העבירה הטכנית, אזי לא יוגש כתב אישום פלילי. חשוב להבחין בין עיצום כספי על הגשת דוח באיחור שהוא "קנס אזרחי", לבין קנס מנהלי שהוא "קנס פלילי" כלומר קנס שבה במקום הליך פלילי.

למרות העובדה שקנס מנהלי הינו ברירת המחדל, תובע יכול להגיש כתב אישום לאחר שנימק את החלטתו להגשת כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי במסמך המכונה "נימוקי תובע". על פי רוב נימוקי התובע להגשת כתב אישום יהיו כמות העבירות והעובדה כי המחדל טרם הוסר, כלומר הדוחות טרם הוגשו. הלכה למעשה כתבי אישום רבים מוגשים בגין עבירות טכניות, ועל פי רוב כנגד נישומים שעסקם נקלע למצב כלכלי קשה ולא עלה בידם לשלם למייצג לצורך הכנה והגשת דוח שנתי. כתבי אישום רבים בתחום זה מוגשים כנגד החברה ובעלי החברה שנקלעה לקשיים, הפסיקה את פעילותה, אך לא הגישה דוחות שנתיים בגין שנות פעילותה האחרונות, לרוב בשל היעדר יכולת כלכלית של החברה לשלם שכ"ט לרו"ח להגשת דוח שנתי מבוקר של החברה.

חשוב לדעת, כי גם לאחר שמוגש כתב אישום בגין עבירות מס הכנסה טכניות, ככל שמוסר המחדל ומתקיימים תנאים נוספים כגון היעדר הרשעות קודמות בתיקי מיסים, "ניקוי שולחן" מול רשות המסים ועוד, ניתן להגיש בקשה להמרת כתב האישום בקנס מנהלי. ככל שהבקשה תתקבל והקנס ישולם יימחק כתב האישום, בדומה להליך הכופר בעבירות המס החמורות, כפי שיפורט להלן.

מדיניות הענישה

כתבי האישום בעבירות מס הכנסה טכניות מוגשים על ידי תביעות מס הכנסה, והחוק קובע שנה עד שנתיים מאסר בפועל בגין עבירות מס הכנסה מסוג זה, כאשר הענישה בבית המשפט משתנה בהתאם לנסיבות. על פי רוב מתחם הענישה בגין העבירות הטכניות נע בין עונש מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, והשאלה איזה עונש יוטל בסופו של יום תלויה בעיקר בכמות העבירות, היקפן הכספי והאם המחדלים שבגינם הוגש כתב האישום הוסרו כן או לא.

במידה שהמחדלים לא הוסרו, לרוב הענישה תכלול בין היתר, רכיב של מאסר לריצוי בעבודות שירות, וככל שהמחדלים הוסרו הענישה תהיה מקלה יותר, ולרוב יסתפק בית המשפט בעונש מאסר על תנאי וקנס.

עבירות מס מהותיות

עבירות מס הכנסה מהותיות הינן עבירות מסוג פשע, קרי עבירות שדינן מעל שלוש שנות מאסר. העבירות מוגדרות בסעיף 220 לפקודת מס הכנסה והינן עבירות מס חמורות היות והן בעלות יסוד נפשי של כוונה להתחמק ולהשתמט מתשלום מס. עבירות כגון העלמות הכנסות, העלמת מס, השמטת הכנסות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, הגשת דו"חות כוזבים וסיוע לאחר בביצוע עבירות ומס. העונש המקסימלי הקבוע בפקודת מס הכנסה בגין כל עבירה כזו הינו עד 7 שנות מאסר, וכתבי האישום בעבירות המהותיות מוגשים על פי רוב על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה (מחוז ת"א).

שימוע

הואיל ומדובר בעבירות מסוג פשע, הפרקליטות חייבת להודיע לחשוד על העברת התיק מהיחידה החוקרת לרשותה, להלן- 'מכתב יידוע ראשון', וככל שמחליטה הפרקליטות על הגשת כתב אישום, תשלח לחשוד 'מכתב יידוע שני' לפי סעיף 60א לחסד"פ שהינו מכתב המיידע אותו על החלטת הפרקליטות להעמידו לדין כפוף לשימוע. אז עומדת לחשוד תקופה בת 30 יום לקבל את עיקרי חומרי החקירה, ולהשמיע את טענותיו בפני הפרקליטות מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

מדיניות הענישה

מתחם הענישה שייקבע בית המשפט בכל תיק ייקבע לפי מספר פרמטרים כגון מדיניות הענישה, הערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירות, והעונש שיקבע בית המשפט בתוך המתחם ייקבע לפי היקף העבירות, הנזק שנגרם לקופת המדינה, מאמצי הנאשם לתיקון הנזק, קרי האם הוסרו המחדלים ושולם המס הנובע מביצוע העבירות, נסיבות אישיות ועוד. הואיל ובעבירות מס הכנסה 'קורבן העבירה' הינה המדינה, והנזק שנגרם מביצוע עבירות המס הינו נזק כלכלי לקופת המדינה, במידה שהמחדלים הוסרו והנזק הושב לקופת המדינה אזי שהעונש שייקבע בתוך המתחם יהיה מקל יותר, ועשוי להוביל לענישה של מאסר לריצוי בעבודות שירות חלף ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח, אבל כמו תמיד בעולם המשפט, אין כלל ברזל, וכל תיק ואדם לנסיבותיו.

כופר

חשדות או אישומים בגין עבירות מס מהותיות ניתן להמיר בהליך כופר, באמצעות הגשת בקשה לוועדת הכופר, שככל שמאושרת ומשולם הכופר נסגר התיק הפלילי ללא כתב אישום, הרשעה וענישה פלילית.

ייחוס עבירות מס הכנסה בעבירות כלכליות

כאשר מוגשים כתבי אישום בגין עבירות צווארון לבן כגון עבירות גניבה, גניבה בידי מעביד, גניבה בידי מורשה, מרמה, קבלת דבר במרמה, הונאה, זיוף, שוחד, ככל והיקף העבירות הכלכליות הינו למעלה מ-500,000 ₪, מיוחסים בנוסף גם עבירות מס הכנסה לפי סעיף 220 לפקודה. מדוע? הואיל והכנסות לא חוקיות כגון הכנסה מגניבה, הימורים, שוחד ועוד הינה הכנסה חייבת במס, וכאשר אדם מבצע עבירות כלכליות שמניבות לו הכנסות הוא לא מדווח ומשלם עליהם מס, ולכן לכתב אישום שמוגש בגין עבירות כלכליות, מתווסף אישום בעבירת מס הכנסה לפי סעיף 220 לפקודה, ובנוסף פקיד השומה יפעל גם במישור האזרחי לקביעת שומות וגביית המס בגין ההכנסות הלא חוקיות שלא דווחו ולא שילמו מס.

התיישנות עבירות מס הכנסה

העבירות הטכניות, עבירות של אי עמידה במועדי הגשה ותשלום כאמור, שבוצעו ללא כוונה להתחמק מתשלום מס מתיישנות תוך 6 שנים. כלומר לאחר 6 שנים בהן בוצעו העבירות לא ניתן להגיש כתב אישום ככל שלא בוצעה כל פעולת חקירה שמאפסת את מרוץ ההתיישנות.
העבירות המהותיות, שנעשו כאמור מתוך כוונה לרמות ולהתחמק מתשלום מס מתיישנות תוך 10 שנים, והמשמעות הינה שגם אם יש ראיות על העלמת מס בהיקפים משמעותיים ביותר, לא ניתן להעמיד אדם לדין לאחר 10 שנים ממועד ביצוע העבירות, ככל ולא החלו פעולות חקירה שמאפסות את מרוץ ההתיישנות.

לקריאה נוספת אודות התיישנות עבירות מס

מתי יש צורך בייצוג משפטי בעבירות מס הכנסה

הייצוג המשפטי של לקוחות החשודים בביצוע עבירות מס של העלמת הכנסות, באמצעות עורך דין לענייני מס הכנסה, יכול להתחיל בכל אחד מהשלבים הבאים:

• יעוץ משפטי בטרם החקירה או במהלך החקירה, ברשות המסים או ביחידות המשטרה הכלכליות.
• ייצוג משפטי בשלב מעצר ימים או מעצר עד תום ההליכים.
• ייצוג משפטי מול רשויות החקירה במס הכנסה.
• ייצוג משפטי בשלב השימוע, טרם הגשת כתב אישום בעבירות מס הכנסה מסוג פשע.
• ייצוג משפטי לאחר הגשת כתב אישום בכל הערכאות המשפטיות בנוגע לעבירות מס הכנסה, הן בעבירות המוגדרות כעבירות מס טכניות והן בעבירות המוגדרות עבירות מס מהותיות.
• ייצוג משפטי של מי שהורשע בביצוע עבירות מס, בהליכי ערעור על הרשעות או גזרי דין.

מה עושים במקרה של זימון לחקירה או מעצר

לפני הגשת כתב אישום נגד נישום שעבר עבירת מס, הוא נקרא לחקירה במשרדי רשות המסים ולעתים אף נעצר לצורכי חקירה.

חשוב לזכור כי הזכות להיפגש ולהיוועץ עם עורך דין בשלב החקירה ובשלב המעצר היא זכות בסיסית וקריטית, ומומלץ לא לוותר עליה, על מנת לשמור על זכויות הנחקר ולמנוע פערים ביחסי הכוחות שלו אל מול החוקרים. התייעצות עם עו"ד אינה הופכת חשודים לאשמים, נהפכו, מימוש זכות ההיוועצות עשויה למנוע זאת.

משרד עו"ד זרקו זמיר מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות מס הכנסה, ובעל ניסיון ומוניטין בייצוג לקוחות מול רשות המסים והפרקליטות. למשרד מומחיות בהגשת בקשות שונות עקב ביצוע עבירות מס, כגון בקשה לעיכוב הליכים בפני היועץ המשפטי לממשלה, בקשת כופר, עסקאות טיעון והסדרים שונים, עתירות לנשיא בבקשה לחנינה, ובקשות לגילוי מרצון לצורך קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין עבירות מס הכנסה.