הסמכות של רשות המסים להוצאה וגבייה של שומה מיידית וחד צדדית

בפקודות מס הכנסה ובחוק מע”מ ישנם סעיפים שכותרתם “גביית מס במקרים מיוחדים” (סעיף 194 לפקודת מס הכנסה וסעיף 112א לחוק מע”מ). הסעיפים הללו מאפשרים לפקידי רשות המסים להוציא שומת מס חד צדדית ולגבות אותה באופן מיידי.

תתארו לעצמכם שהייתה עומדת מולכם תביעה כספית, ושלאדם שתובע אתכם הייתה זכות לקחת מכם מראש את סכום התביעה, עוד לפני שהתחיל המשפט. למה? כי הוא חושש שלא יהיה לכם איך לשלם לו כשהמשפט יסתיים.

עכשיו תדמיינו שהצד התובע הוא לא פחות מאשר רשות המסים.

גביית מס במקרים מיוחדים

על פי החוק במדינת ישראל, לרשות המסים מותר לגבות חובות, רק אם קיים חוב מס חלוט וברור אשר הגיע זמן פרעונו. למשל, אם הגשת דוח שנתי למס הכנסה ונקבעה לך שומת מס, ולא שילמת, ניתן להפעיל נגדך הליכי גבייה, כמו עיקול רכוש, עיקול צד ג', עיקול חשבונות בנק ועוד.

ובכל זאת, אף שרבים אינם מודעים לכך, סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, וסעיף 112א לחוק מע”מ, שכותרתם “גביית מס במקרים מיוחדים”, מאפשרים לפקידי רשות המסים לקבוע במהירות ובאופן חד צדדי את גובה המס לתשלום (שומה) ולגבות אותו באופן מיידי באמצעות הליכי גביה. המשמעות הינה שהליכי שומה שאורכים חודשים רבים ולעיתים אף שנים מצטמצמים למספר ימים ומבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין עם האזרח, הנישום או העוסק.

מתי כל זה אפשרי?  אם יש לפקידים חשש שלא יצליחו לבצע גבייה של המס בעתיד.

ומה ניתן לעשות כנגד קביעת המס המיידית ? לכאורה שום דבר. קודם יש לשלם את המס שנקבע ורק לאחר מכן ניתן להגיש השגה או ערעור על קביעת המס (השומה) שיצאה.

גביית מס מראש לאור 'חשש' בלבד

למרות שמדובר בסעיפים חריגים שסותרים את פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, יכולים פקידי רשות המסים להפעיל אותם ‘אם יש להם חשש מאי גביית מס עתידית’. מפתיע שהמחוקק הסתפק בהגדרה סובייקטיבית ומעורפלת שעניינה ‘חשש’, ולא תיאר ביתר פירוט באילו חובות מדובר, מהו היקפם, כיצד מבססים את החשש ועוד.

במקום זאת, החוק מתאר רק את המצבים הטכניים בהם ניתן להפעיל את הסעיפים.  למשל, אם אין עדיין שומה, או שחסר דוח לשומה, או שהדוח הוא חלקי, או שבכלל אין חובת דוח, עדיין יכולים הפקידים לקבוע שומה מהירה וחד צדדית בסכום שסביר בעיניהם, ולגבות את המס באופן מיידי מהעוסק מבלי לאפשר לו זכות טיעון. כל זאת, אם יש להם חשש כי הם  לא יצליחו לגבות את המס בעתיד, למשל אם יש חשש שהעוסק יעזוב את הארץ. מקרים שכיחים שבהם רשות המסים עושה שימוש בסעיף דרקוני זה נוגעים להכנסות שהושגו במעשים שנחשדים כמעשים פלילים.

ומה עם העוסק? הוא כאמור יצטרך קודם לשלם את דרישת המס, ורק אחר כך יוכל לנהל דיון לגופו של המס הנדרש מול רשות המסים. או כלשון החוק: “רק לאחר תשלום החוב או מתן הערובה, יכול העוסק/בעל ההכנסה החייבת, להגיש השגה או ערעור על הסכום ששילם”.

פגיעה בזכויות יסוד וסנקציות חמורות

מה שמשותף לכל המקרים שתוארו לעיל,  הוא שבכולם מדובר בדרישת מס חד צדדית לתשלום מיידי, שיש חשש שלא ניתן יהיה לגבות את המס בעתיד, ושבכל המקרים – לא ניתנת זכות תגובה לפני תשלום החוב. כלומר – גם אם לעוסק עשויים להיות טיעונים מהותיים מדוע מדובר במס שיש להפחיתו ולעתים אף לבטלו, לא ניתנת לו הבמה לעשות זאת.

זוהי פגיעה מהותית בזכות יסודית של העוסק להגן על עצמו, היות ונמנעת ממנו זכות הגישה לבית המשפט. ראוי להזכיר כאן את דבריו של כב' השופט מישאל חשין באשר לחשיבות זכות זו (ע"א 733/95):

"..זכות הגישה לבית-המשפט.. . נעלה היא על זכות-יסוד. .קיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד….היא צינור החיים של בית-המשפט.. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק.."

ואם לא די במניעת גישתו של העוסק לבית המשפט, לעתים מצפות לו סנקציות נוספות וחמורות אף יותר.

במקרים בהם הופעלו הסעיפים לגביית מס במקרים מיוחדים, והעוסק לא שילם את החוב או נתן ערובה, יכולים פקידי מס הכנסה ומע”מ לפנות לבית המשפט לבקש עיכוב יציאה מהארץ של העוסק עד לתשלום החוב, וכן את עיקול ותפיסת רכושו, כל עוד הדבר יבטיח את תשלום המס.

מדובר בסנקציות חמורות במיוחד. הראשונה מהווה פגיעה בחופש התנועה, והשנייה מעמידה את חבות המס העתידית בשורה אחת עם עבירות פליליות חמורות כמו עבירות הלבנת הון, שגם מאפשרות תפיסה של רכוש עוד בטרם התבררה האשמה. אבל בעוד שהלבנת הון היא עבירה פלילית חמורה שהעונש עליה יכול להגיע עד ל-10 שנות מאסר, כאן מדובר בחבות מס שלא התקיימו לגביה דין ודברים ולא ניתנה בגינה זכות טיעון לעוסק,

האם ניתן לבטל את צו התפיסה/ עיקול ?

במקרה בו רשות המסים מבקשת לתפוס או לעקל נכסים או כספים כתוצאה מהשומה המיידית והחד צדדית שהוציאה, היא פונה לבית המשפט המחוזי במעמד צד אחד ומבקשת מבית המשפט לתת בידיה צו לתפיסה או עיקול הנכסים.

במצב זה יכול הנישום להגיש תוך 30 ימים בקשה לביטול צו העיקול/תפיסה שניתן במעמד צד אחד.

לאחר הגשת הבקשה לביטול הצו, ייקבע מועד לדיון במעמד הצדדים ויתקיים דיון לגופה של בקשת התפיסה/עיקול, בסופו בית המשפט יכריע בעניין.

מתי גבייה מראש מוצדקת?

נשאלת השאלה האם מצבים היפותטיים עתידיים, בהם חוב מס עשוי שלא להיגבות, מצדיקים סעיף חוק דרקוני שכזה, הפוגע בכמה וכמה זכויות יסוד, כפי שתואר לעיל.

בתי המשפט נדרשו לשאלה זו, והלכה משמעותית נקבעה על ידי  כבוד השופט  אטדגי (עמ”ה 39151-01-13.) אשר הגדיר שני מרכיבים שיש לבחון במסגרת בקשה ל’גביית מס במקרים מיוחדים’. הראשון – האם היה ‘בסיס סביר’ בראיות לשומה שנקבעה;  והשני, האם ישנו ‘חשש סביר’ שלא ניתן יהיה לגבות את החוב בעתיד, כזה שמגובה בראיות שיש בהן ממש.

אך על אף שהפסיקה התייחסה לנושא בכובד ראש, נראה כי עדיין נדרש מן המחוקק להבהיר ולהגדיר בבירור, מתי סביר להפעיל סעיפים אלו, בעיקר לאור ההתנגשות שלהם עם זכויות יסודיות.

כך למשל, ראוי לפרט באילו דרישות מס עתידיות עשוי להיות מדובר, להגדיר טווח מסוים של היקפן, לבחון האם מדובר במס המקושר לעבירות, ולהגדיר אמות מידה לביסוס אותו ‘חשש’ של פקידי רשות המסים.

באופן זה ניתן יהיה ליצור קריטריונים אחידים והגיוניים מכוח החוק, אשר יצדיקו את הפעלת הסעיף, באיזון מול זכויות היסוד האישיות שהוא מפר.

ובכל מקרה, חשוב מאוד להיות מודעים לסעיפים אלו, ולהיערך מבעוד מועד, באם אחד מהם עשוי להיות רלוונטי לגביכם.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה בדיני מסים, המתמחה בהתנהלות מול משרדי מס הכנסה ומע"מ, והמלווה את לקוחותיו החל משלבי חיפוש וחקירה ועד לייצוג בערכאות השונות.