כל מה שצריך לדעת על מיסוי מטבעות וירטואליים בישראל

 

מי לא שמע על הביטקוין, כנראה הפופולארי בקרב המטבעות הוירטואליים, אשר נפוץ כבר בקרב עשרות אלפי עסקים בעולם, ושכצפוי, לא דילג על המשקיעים הישראלים.

 

עדכון אחרון: 12/06/18
 

מהו מטבע וירטואלי?

ניתן להבין מעצם המונח 'מטבע וירטואלי', כי רבים מתייחסים לביטקוין ודומיו כאל מטבע לכל דבר. אך האם גם הרשויות המוסדיות, הממשלות והבנקים מתייחסים אליו כך? הנושא עדיין לא ברור.

לכאורה, מדובר במטבע היות ועשרות אלפי עסקים ברחבי העולם מוכנים לתת עבורו תמורה, ובעצם לקבל תשלום באמצעותו. אבל בשונה ממטבעות רגילים, הביטקוין הינו מטבע ערטילאי ועצמאי שאינו תלוי בגורם מרכזי - כמו בממשלה או בנק המנפיקים אותו, מה גם שלא ניתן להשיג שטרות או מטבעות מצלצלים שלו ולהחזיק אותם ככסף מזומן ביד.

מבחינת קהיליית הביטקוין, בעולם שהולך ומבסס את עצמו בסחר ומכר אונליין דרך האינטרנט, זה בכלל לא משנה. בעיניהם, אם כולנו נסכים שזה מטבע ונייחס לו ערך, אז הוא בעצם מטבע בעל ערך, וכך הם בעצם מטילים ספק, די בהצלחה, בכל עולם הפיננסים הישן.

אז איך בכל זאת יש לביטקוין ערך כלכלי? בדיוק כמו בכל תחום – בגלל שהוא מוגבל מצד אחד, ויש עליו דורשים מצד שני. הביטקוין מופץ בכמות אשר הוגבלה מראש, ולכל מטבע רצף ייחודי שנקבע על ידי אלגוריתם, ושלא ניתן לחיקוי. לפחות עדיין לא. ולראיה באשר לאמינותו, ניתן להמיר היום בכמה וכמה בורסות מקוונות כסף אמיתי למטבעות ביטקוין.

והיכן שומרים על הכסף מכל משמר? היות והכסף וירטואלי, גם הארנק אינו שונה. ניתן לשמור את קבצי המטבעות 'בארנק ביטקוין', בין אם על ענן, על שרת חיצוני, בדיסק קשיח, או על כונן חיצוני שתוכלו להחביא, אם תרצו, בכספת או מתחת לכרית.

עד כאן הכל לכאורה טוב ויפה. אך השאלה המרכזית היא האם המדינות עצמן יתייחסו אל הביטקוין ודומיו כאל מטבעות אמיתיים, ובהתאם מהו המיסוי שהם ידרשו על הרווחים שיווצרו מהעסקאות.

 

מיסוי מטבעות וירטואליים בישראל

באופן טבעי, עם עלייתו של מוצר פיננסי חדש, שלא לומר כזה המכונה 'מטבע', עולות עמו גם סוגיות מס מאתגרות לרשויות במדינות השונות.

הסוגיה הכלכלית-משפטית המרכזית מתייחסת להגדרה עצמה. היות שהביטקוין לא הונפק על ידי גורם מרכזי כגון ממשלה או בנק, מתעוררת השאלה האם יש להגדירו מבחינה משפטית כ"מטבע", או שבעצם מדובר בנכסים, ניירות ערך, או במוצר פיננסי אחר. לכל אחד מאלו השלכות מיסוי אחרות, כך שהשאלה היא מהותית.

מדינת ישראל כבר נדרשה לשאלות אלו והנושא נדון כיום באוצר, בבנק ישראל, ברשות לניירות ערך, בבתי המשפט ובגופים נוספים, אך ברגעי כתיבת מאמר זה, טרם הוסדרה בישראל חקיקה או הלכה משפטית מחייבת ביחס לאופן מיסוי הרווח שנוצר בעת מכירת מטבע דיגיטלי.

ובכל זאת, רשות המסים הקדימה לעשות ופרסמה כבר בינואר 2018 חוזר, בו היא מבהירה את עמדתה בכל הנוגע להיבטי מס הכנסה ומע"מ בהקשר של מטבעות וירטואליים, ובשבוע שעבר (תחילת יוני 2018), פרסמה החלטת מיסוי תקדימית וראשונה בנושא המטבעות הווירטואליים - החלטת מיסוי 0209/18 (החלטה מקדמית).

בעוד החוזר הוא מהותי ומתווה מדיניות, החלטת המיסוי לאחריו היא טכנית, וקובעת בעיקר הוראות ביחס לרישום תקבולים ממתן שירותים, המתקבלים באסימונים מבוזרים, כתלות של מימוש / אי מימוש של אלו (=פדיון האסימונים), ומבהירה גם את אופן ומועד ההכרה בהוצאות מסויימות, וכיצד יש לקבוע את "המחיר המקורי" לצורך חישוב רווח הפסד עתידי.

 

לא מטבע, כי אם 'נכס בלתי מוחשי'

כפי שצוין, רשות המיסים ניסתה לאטום את הפרצה ופרסמה בינואר 2018 את חוזר מס הכנסה מספר 5/2018, בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר ("מטבעות וירטואליים").

מטרת החוזר להסדיר את החיוב במע"מ ומס הכנסה על הרווחים מעסקאות במטבעות דיגיטליים/וירטואליים, כמו ביטקויין, איתריום, ליטקויין, ריפל ואחרים.

כבר מכותרת החוזר, ניתן להבין כי מבחינת רשות המסים אלו כלל אינם מטבעות, אלא "אמצעי תשלום מבוזר", אשר מוגדר כ"נכס בלתי מוחשי". הדבר קיבל חיזוק נוסף כאמור, בהחלטת המיסוי האחרונה.

בהתאם, בדומה להשקעה במניות, הרווחים ממסחר במטבע דיגיטלי חייבים במס רווח הון. בעסקה בעלת סממנים עסקיים קמה גם חבות במס הכנסה לפי השיעורים המקובלים, לרבות חבות מע"מ, כפי שיוסבר להלן.

 

מס הכנסה על מטבע וירטואלי

רשות המסים מבהירה כי כאשר משלמים על עסקאות באמצעות מטבעות וירטואליים, אזי הרווחים חייבים במס.

כאשר מדובר בפעילות מסחרית בעלת מאפיינים עסקיים (הנבחנים באמצעות המבחנים שנקבעו בפסיקה כדוגמת - היקף ההשקעות, תדירות עסקאות הקנייה והמכירה, דרכי מימון לפעילות, מומחיות בתחום ועוד), אזי ההכנסות מסווגות כ'הכנסות פירותיות' (הכנסות עסקיות). על ההכנסות הפירותיות חלים שיעורי מס הכנסה מלאים – שיעורי מס חברות לחברה, וליחידים - שיעור מס שולי היכול להגיע עד ל-50%, לפי גובה ההכנסה.

לעומת זאת, אם מדובר בעסקה חד-פעמית, או במספר עסקאות בהיקפים מצומצמים וללא מימון חיצוני, וכאשר המוכר אינו נחשב לסוחר מיומן, מקצועי ומנוסה, אזי הוא יחוייב במס רווחי הון בשיעור של 25% בלבד.

הרשות מבהירה כי מי שעוסק ב'כריית מטבעות דיגיטליים', ייחשב בכל מקרה כבעל פעילות מסחרית עם מאפיינים עסקיים, גם אם אין סממנים עסקיים לפעילותו, כך שהוא ימוסה באופן מלא לפי שיעור המס השולי ('כריית מטבעות דיגיטליים' מתייחסת לכל פעילות שמהווה  את 'עמוד השדרה' של קיום עולם המטבעות הדיגיטליים, כגון עיבוד עסקאות, הנפקת מטבעות חדשים או אבטחת רשת המטבע).

 

מורכבות הדיווח וחובת התיעוד

אחת הבעיות הצפויות להתעורר לאור הכרה במטבע הוירטואלי כאמצעי תשלום מבוזר, היא נושא הדיווחים. הדיווחים לצרכי מס צריכים להתבצע עד ל-30 יום מביצוע העסקה, אך בהעדר בנק או גוף מיומן אחר האחראי על הניכוי במקור (וזאת בשונה ממסחר מקובל בניירות ערך / מטבעות), ויחד עם התדירות הגבוהה מאוד של העסקאות, הדיווח עשוי להיות מסורבל מאוד.

ראוי לציין כי אין כלל התייחסות לסוגיית הניכוי במקור, לא בחוזר ולא בהחלטת המיסוי החדשה. הדבר מפתיע, היות וקיימת חשיבות רבה לבניית שיטת ניכוי במקור יעילה, כיסוד להתנהלות אפקטיבית במסחר במטבעות וירטואליים.

בהתאם לחוזר, כל אדם או גוף המבצעים עסקאות במטבעות דיגיטליים מחויבים לשמור תיעוד של כל העסקאות והעברות הכספים, על מנת שיוכלו להוכיח על פי דרישה, כי ההכנסות המדווחות נובעות מעסקאות באמצעי תשלום מבוזר לצורך סחר חליפין. כך למשל, יש לשמור תיעוד של  חשבונות בנק מפורטים באמצעותם הועברו הכספים לרכישה, צילום מסך המחשב בו תוצג המכירה והקניה, מכתב מבהיר מהרוכש בו מפורטות דרכי רכישת המטבע, טבלאות אקסל, מיילים וכיוצב', מה שעשוי להפוך את סוגיית הדיווח למשרה מלאה של ממש.

 

רישום בפנקסים וערכי המטבע

כפי שצויין, סוגיית רישום התקבול נדונה לראשונה במסגרת החלטת המיסוי האחרונה (יוני 2018), המתייחסת גם לקביעת ערך המטבע (שער ההמרה).

באשר לרישום ולקבלה-

  •   - הרשות קבעה כי סכום המטבעות שנתקבלו בפועל יירשמו כפי שהם (למשל 100 ביטקוין) ב'ספר רישום עסקאות חליפין', ועל כך תינתן הקבלה.

באשר לחשבונית המס

  א.  אם יהיה פדיון של ה'מטבעות' למטבע אמיתי תוך שבועיים (התקופה להוצאת חשבונית מס לפי החוק מרגע קבלת התקבול), ניתן יהיה לרשום בחשבונית המס את הערך בפועל אשר   התקבל מהמימוש. סכום זה יהיה ברוטו, לפי שער המימוש שחושב, ולפני קיזוז הוצאות מימוש, ככל שישנן. המקור עליו הסתמכה החברה לקביעת 'שער המימוש' הוא המקור המחייב אותה גם למימוש של עסקאות בעתיד.

  ב.  אם לא ימומשו ה'מטבעות' תוך שבועיים, יחושב הסכום בחשבונית המס לפי 'השער הממוצע לתקופה' המתפרסם ב'זירות המסחר המהותיות' לאסימונים. כך או כך, הסכום שייקבע ייחשב ל'מחיר המקורי' של המטבעות הווירטואליים, לצורך חישובים עתידיים של רווח והפסד.

 

מע"מ על מטבע וירטואלי

ראשית נאמר כי אם הפעילות אינה בעלת סממנים עסקיים, המשקיע אינו מחויב בתשלומי מע"מ. זוהי נקודה חשובה ביותר, שכן לו היו כל עסקאות האקראי ממוסות במע"מ, סביר להניח שחלק ניכר מהן לא היו משתלמות לאדם הפרטי מלכתחילה, היות והן היו מותירות אותו בהפסד.

לעומת זאת, פעילות מסחרית בעלת מאפיינים עסקיים תסווג ותירשם כ'מוסד כספי' לעניין חוקי המע"מ (ממש כמו בנק).

היות ומי שעוסק ב'כריית מטבעות וירטואליים' ייחשב בכל מקרה כמי שפעילותו הינה בעלת מאפיינים עסקיים, כפי שכבר הובהר, יחויבו נישומים אלו לפתוח תיק עוסק מורשה, ועסקאותיהם יחויבו במע"מ לפי החוק על מלוא התמורה (בין אם בשיעור אפס כעוסק פטור או בשיעור מלא כעוסק מורשה רגיל).

לבסוף, מי שפעילותו אינה בעלת מאפיינים עסקיים, אך מקבל תשלום באמצעות מטבעות וירטואליים, יצטרך לגלם במחיר העסקה את 'המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים' (לפי סע' 10 לחוק המע"מ – מקרים מיוחדים'), אך הכנסותיו לא תהיינה חייבות במע"מ.

 

הכרה בגניבת מטבעות וירטואליים

נקודה חשובה וראויה לציון בהחלטת המיסוי האחרונה נוגעת לעצם ההכרה בגניבה של המטבעות.

לפי ההחלטה, אם נגנבו המטבעות במסגרת התקופה הקבועה בחוק להוצאת חשבונית מס, הם יוכרו כהוצאה בעסק. מעבר לתקופה הזו ההתייחסות אליהם תהיה כאל הפסד הוני.

עם זאת, אין הכרה בגניבת המטבעות הוירטואלים מארנק דיגיטלי, גם לא לצרכי מע"מ, מה שאומר שההתייחסות לא תהיה כאל 'חוב אבוד. זאת היות שמדובר בגניבה נפוצה במיוחד, מכיוון שהרבה מטבעות וירטואלים מוחזקים באמצעים אלו.

 

מיסוי בינלאומי על מטבעות וירטואליים

תחום המיסוי הבינלאומי לעניין מטבעות וירטואליים הינו מורכב ומאתגר, מן הסיבה הפשוטה שיש לתת את הדעת לשורת אמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל מול מדינות אחרות, ולהשפעתן של אלו על מיסוי המשקיעים הישראליים במטבעות הדיגיטליים.

קיימות אוכלוסיות רבות, כדוגמת עולים חדשים או תושבים חוזרים, העשויים דווקא ליהנות משורה של הקלות מס, גם ביחס לרווחים מעסקאות במטבעות דיגיטליים, אך מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין ו/או גורם מומחה אחר לענייני מס על מנת להבין את כלל המשמעויות, ולפעול למיזעור חבות המס, בעיקר לאור חקיקה בתחום המשתנה תדיר.

בנוסף, מומלץ למשקיעים במטבעות וירטואליים אשר טרם דיווחו על הכנסותיהם ועל רווחים שנצברו, לשקול לבצע פניה יזומה לרשות המסים במסגרת הליכי גילוי מרצון, ולהצהיר על הונם אגב הימנעות מהליכים פליליים ומקנסות כבדים.

 

לסיכום

עיקרי החוזר, כמו גם החלטת המיסוי האחרונה, מחזקים מצד אחד את גישתה של רשות המסים כי לא מדובר ב"מטבע" אלא באמצעי תשלום מבוזר, בדומה לניירות ערך, אשר ניתנים למימוש.

אך מן הצד השני, רשות המסים מכירה, גם אם בעקיפין, באפשרות של החברה לקבל מלקוחותיה 'אסימונים מבוזרים' כמטבעות לכל דבר, היות שאלו ניתנים עבור מתן שירותים / מכירת נכסים, והחברה אף נותנת כנגדם קבלה וחשבונית מס.

בהתאם, קיימים עדיין אזורים אפורים רבים בתחום, ואלו ימשיכו להתקיים עד שלא תתקבל חקיקה (או פסיקה) חד משמעית בנושא.

בהחלט נראה כי רשויות המס מפנות לאחרונה זרקור על הפעילות בשוק המסחר של המטבעות הווירטואלים, ולכן מומלץ למשקיעים אשר טרם דיווחו על הכנסותיהם ועל רווחים שנצברו מעסקאות באמצעים אלו, לשקול לבצע פניה יזומה לרשות המסים במסגרת הליכי גילוי מרצון, ולהצהיר על הונם אגב הימנעות מהליכים פליליים ומקנסות כבדים.

משרדנו עומד לרשותכם לייעוץ וליווי בתחום זה ואחרים.

יצירת קשר