עובדות המקרה
מ', אזרח ישראלי-גרמני, נעצר בגרמניה בחשד לעבירות הונאה שביצע בגרמניה. במסגרת בקשה לעזרה משפטית שהעבירו הרשויות בגרמניה לישראל, החלה גם בישראל חקירה כנגד מ' בגין חשד לעבירות קבלת דבר במרמה וקשירת קשר, במסגרתה הוצא כנגד מ' צו חיפוש ותפיסה בישראל. בעת מימוש הצו נמצאו בכספת בבנק כספים בסך של 1.27 מיליון ₪, הכוללים 328,000 אירו ו-4,500 דולר במזומן (להלן: "הכספים") שנתפסו על ידי משטרת ישראל.
הליך תפיסת הכספים בכספת לפי צו בית משפט, נוצל לרעה, היות וכאשר במשטרה הבינו כי אין בידם ראיות לביצוע העבירות הנחשדות שהוצגו לבית משפט, ואין אפשרות להגיש כתב אישום ו/או לחלט הכספים- פעלו במשטרה מאחורי גבו של בית משפט, ובמקום להחזיר למ' את הכספים ולסגור את תיק החקירה, העבירו את התיק לוועדה לעיצום כספי.
חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה
סעיף 9(ב) לחוק איסור הלבנת הון (להלן: "החוק" או "חוק איסור הלבנת הון") קובע "אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.
השיעור הקבוע בתוספת הרביעית עומד ע"ס של 50,000 ₪ (עד שנת 2017 עמד ע"ס 100,000 ₪). כלומר אדם יכול להיכנס או לצאת מישראל עם כספים, אבל ככל ששווי הכספים הינו 50,000 ₪ ומעלה (כסף או שווה כסף) הוא חייב לדווח.
סעיף 9(ג) לחוק איסור הלבנת הון קובע כי חובת הדיווח תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת. כלומר לא רק במעבר גבול קיימת חובת דיווח.
סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי המפר את חובת הדיווח לפי סעיף 9, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
הוועדה לעיצום כספי
הועדה לעיצום כספי (להלן: "הוועדה" או "הוועדה לעיצום כספי") היא גוף מנהלי שמטרתו להטיל עיצום כספי, קרי קנס כספי, במקרה של הפרת חובת הדיווח לפי סעיף 9 לחוק. החלטות הוועדה לעיצום כספי מפורסמות וניתן לקרוא את החלטותיה בקישור בסוף המאמר. הוועדה פועלת בשני שלבים-
בשלב הראשון, על הוועדה לקבוע האם אדם הנכנס או יצא מישראל הפר את חובת הדיווח לפי סעיף 9 לחוק, קרי, נכנס או יצא לישראל כשברשותו כספים בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית לחוק, כלומר 50,000 ₪.
בשלב השני, במידה ומצאה הועדה כי אדם הפר את חובת הדיווח, אז ורק אז היא רשאית להטיל עליו עיצום כספי.
תיק ייחודי ותקדימי
ככלל הוועדה לעיצום כספי מתכנסת ומטילה עיצום כספי במקרה בו אדם נתפס במעבר הגבול כשהוא נכנס או יוצא מישראל עם סכום העולה על 50,000 ₪.
תיק זה הינו ייחודי ותקדימי, היות ובמקרה דנן מ' לא נכנס או יצא מישראל עם כספים, אלא כאמור הכספים נתפסו בכספת בבנק בעוד מ' עצור בגרמניה.
הוועדה לעיצום כספי מעולם לא טענה, קודם לתיק זה, להפרת חובת הדיווח, כאשר אדם לא נתפס בפועל במעבר גבול כשהוא מפר את חובת הדיווח, קרי מכניס כספים מעל סך של 50,000 ₪.
בקשה להטלת עיצום כספי
בעוד מ' עצור בגרמניה ועל אף שכאמור מעולם לא נתפס מפר את חובת הדיווח, הוציאה הוועדה לעיצום כספי בקשה להטלת עיצום כספי כנגד מ' (להלן: "הבקשה").
הוועדה טענה בבקשה כי "בין השנים 2018- 2021, מ' הכניס לישראל את הכספים עליהם חלה חובת דיווח לפי החוק וכי עובדות אלה מהוות הפרה של סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון".
החלטת הוועדה
על אף הטיעונים המהותיים והרבים שיפורטו להלן, אשר הוצגו בפני הוועדה הן בכתב והן בדיון בפניה, בניגוד גמור לחוק וחרף העובדה כי מ' לא נתפס מעולם מפר את חובת הדיווח וכי לא היו ראיות בתיק להכנסת כספים לישראל ו/או להפרת חובת הדיווח, קבעה הוועדה כי מ' הפר את חובת הדיווח לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, והחליטה להטיל עליו קנס בגובה 1.27 מיליון ₪, קרי קנס בגובה מלוא הכספים שנתפסו.
קביעות הוועדה
הוועדה בהחלטתה קבעה כי מ' הפר את חובת הדיווח בהתחשב בקביעותיה כי (1) מ' לא הוכיח את מקור הכספים (2) מ' נעצר בחו"ל (3) הכספים בכספת נמצאו במעטפות של בתי מלון בחו"ל (4) הצלבה בין נתוני משרד הפנים של כניסות מ' לישראל לבין נתוני הבנק של ביקורי מ' בכספת. (5) העדר שיתוף פעולה של מ'.
להלן יפורטו בתמצית טענות מ' כנגד קביעות הוועדה:
(1) לעניין מקור הכספים – אין זה סביר כי הוועדה בהחלטתה קבעה כי הופרה חובת הדיווח לאור אי הוכחת מקור הכספים, עת הן בפסיקה והן במאות החלטות קודמות של וועדות עיצום כספי, נקבע כי אין רלוונטיות לשאלת מקור הכספים בשלב הקביעה האם בוצעה הפרה של סעיף 9 לחוק. בהחלטת ועדה 58/06 סעיף 8 נקבע: "אין נפקא מינה מה מקור הכספים, למה הם מיועדים, האם מדובר ב"רכוש אסור" על פי חוק איסור הלבנת הון או ב"רכוש" גרידא". בב"ש (רמ') 5046/06 וטורי יניב נ' מדינת ישראל בית המכס נתב"ג לוד נקבע: "המערער טרח רבות להוכיח מה מקור הכספים אשר נתפסו בכליו. אלא שמהפסיקה נראה שלעניין הפרת חובת הדיווח אין כל חשיבות לשאלה מהו מקור הכספים".
(2) לעניין מעצרו של מ' בגרמניה – אין זה סביר כי הוועדה תקבע כי הופרה חובת הדיווח, בהתחשב במעצר מ' בגרמניה. אין כל קביעה משפטית בתיק בגרמניה ואין כל ראיה הקושרת בין מעצרו לבין הפרת חובת הדיווח.
(3) לעניין המעטפות מחו"ל – בהחלטתה קבעה הוועדה כי העובדה שמקור הכספים שנתפסו בכספת בישראל הינו מחו"ל מתחזק לנוכח העובדה כי הכספים נמצאו במעטפות הנושאות את שמם של בתי מלון בחו"ל. קביעת הוועדה בעניין זה אינה סבירה, אינה הוגנת, חסרת תום לב ומגיעה עד לבידוי ראיות, עת הכספים בכספת נמצאו ב-19 מעטפות שונות, בשתי קופסאות, כשחלק מהכספים אף לא היו במעטפות, כשרק שתי מעטפות נשאו לוגו של בית מלון בחו"ל וכל יתר המעטפות היו חלקות, ובכל מקרה אין בעובדה זו בכדי להוכיח כי הכספים הוכנסו מחו"ל ו/או שהופרה חובת הדיווח.
(4) לעניין הצלבה בין ביקורים בכספת בסמוך למועד כניסתו או יציאתו מהארץ – אין זה סביר כי הוועדה תקבע כי הופרה חובת הדיווח בהתחשב בהצלבה בין ביקורי מ' בכספת לבין כניסתו ו/או יציאתו לישראל, עת בפני הועדה לא עמדו כל ראיות להעברת כספים במעבר גבול ו/או הפקדת כספים בכספת, במועדים להם טוענת הוועדה.
(5) לעניין העדר שיתוף פעולה – אין זה סביר כי הוועדה תקבע כי הופרה חובת הדיווח בהתבסס על טענתה כי מ' לא שיתף פעולה ו/או לא המציא מסמכים. מ' שיתף פעולה עם הוועדה עת שכר עורכי דין אשר שטחו בפני הוועדה את כלל טענותיו וההסברים. לא ברור כיצד קבעה הועדה כי מ' לא שיתף פעולה עת בחומרי החקירה שהועברו אין כל זכר לנושא. בנוסף לא חלה על מ' כל חובה לשתף פעולה ובוודאי שאין בכך כדי לבסס את טענת הוועדה כי הוא העביר כספים במעבר גבול והפר את חובת הדיווח.
ערעור לבית משפט השלום
בעקבות החלטת הוועדה ונימוקיה, הוגש ערעור לבית משפט השלום בכפר סבא, במסגרתו הועלו טיעונים רבים ומשמעותיים כנגד החלטת הוועדה. טענו כי הוועדה לא עמדה בחזקת התקינות המנהלית הנדרשת, הפרה את הוראות החוק והתקנות, התעלמה באופן מכוון ובחוסר תום לב מטענות מ', בדתה ראיות ובהחלטתה חרגה ממתחם הסבירות.
עוד נטען כי הוועדה חרגה באופן קיצוני מסמכויותיה הואיל והכספים לא נתפסו במעבר גבול, לאור חלוף תקופת ההתיישנות בחוק, העדר החלטת וועדה תוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים והעדר פרטים מהותיים בבקשה להטלת עיצום.
בתיק זה הוועדה קיבלה החלטתה ללא תשתית סבירה של ראיות, והתעלמה בצורה מכוונת מנטל ההוכחה והראיות החלים עליה כרשות מנהלית, כשקביעותיה בוססו באופן בלתי סביר על התרשמות וניחושים, שכן בהחלטת הוועדה נכתב כי הוועדה התרשמה כי מ' עבר עם כספים במעבר גבול בניגוד לחובת הדיווח במשך 4 שנים והפקיד את הכספים בכספת. התרשמות אה ותו לא.
בית משפט השלום הפחית את הקנס לסך של 700,000 ₪. זאת על בסיס הטיעון שמדובר בהפרה ראשונה ושאין די ראיות לכך שמ' הכניס לישראל סכומים החורגים מהסף המחייב דיווח.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי
משרדנו המשיך במאבק המשפטי והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי שם טענו כי בית משפט השלום שגה עת קבע כי ממצאי הוועדה שפורטו הינן ראיות. גם אם ממצאי הוועדה יקבעו כראיות, אין בהם כדי להוות תשתית ראייתית סבירה כי מ' הכניס את הכספים לישראל. גם אם יקבע כי קיימת תשתית סבירה לפיה מ' הכניס את הכספים לישראל, אין ולו בדל של ראיה כי מ' הפר את חובת הדיווח לפי סע' 9, קרי כי מ' נכנס לישראל כשהוא נושא עמו סכום של 50,000 ₪ ומעלה.
עוד טענו לעניין גובה העיצום הכספי שהוטל בסך 1,277,470 ₪, קרי בשיעור של 100% מכלל הכספים שנתפסו, והופחת על ידי בית משפט השלום לסך של 700,000 ₪, קרי לשיעור של 60% מכלל הכספים, בנסיבות התיק, אינו סביר, אינו חוקי ובניגוד לפסיקה.
במסגרת הסכמת הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ומכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט, בית המשפט המחוזי הפחית את הקנס ל-400,000 ₪. יתרת הכספים בהיקף של כ-900,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה הוחזרו למ'.
הישג משפטי משמעותי
הצלחתנו בתיק זה מדגישה את המחויבות שלנו להשגת צדק עבור לקוחותינו, תוך מאבק בלתי מתפשר מול רשויות המדינה שהינן גוף חזק ועוצמתי. משרד עו"ד זרקו זמיר הצליח להביא להפחתה דרמטית של הקנס, ובסופו של דבר להשבת מרבית הכספים ללקוח.
החלטות הוועדה לעיצום כספי:
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – שנת 2022
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – שנת 2021
משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות מס והלבנת הון, המעניק יעוץ משפטי וייצוג בעבירות הלבנת הון מס הכנסה ועבירות מע"מ, הכולל ייעוץ וייצוג בפני הוועדה לעיצום כספי.