ביכולתך להפנות אלינו שאלה

תשובות לשאלות נפוצות

ש
מי הרשות החוקרת בעבירות מס?
תכשמדובר בעבירות מס, הרשות החוקרת היא רשות המסים, שממש כמו המשטרה – יכולה לערוך חיפוש אצלך בבית או בעסק, לחקור ואף לעכב אותך, במקרה שיש חשד לעבירות מס. חוקרי רשות המסים הם חוקרים מקצועיים ומנוסים שעברו הכשרה מקיפה, המסייעת להם לגלות ראיות מפלילות.
אם העבירה היא בתחום המע”מ, כדאי לדעת שלמבקרי מע”מ יש סמכות אזרחית וגם פלילית לחקירה תחת אזהרה. כלומר, גם אם קיבלת זימון לדיון במע”מ, ייתכן שמדובר בחקירה – גם אם לא הודיעו לך על כך.
ש
מה ההבדל בין חקירה גלויה לסמויה?
ת בעבירות מס בהיקף כספי גדול, או כאלו שאנשים רבים מעורבים בהן – לרוב החקירה מתחילה באופן סמוי. כלומר, רשות המסים מקבלת מידע על חברה או אדם מסוים ומתחילה לחקור את הנושא ללא ידיעתם. חקירה סמויה יכולה לכלול האזנות לשיחות של החשוד (עם צו מבית משפט), מעקבים אחריו, קבלת חומרים מבנקים ועוד.
במעבר בין חקירה סמויה לגלויה, החוקרים משתמשים פעמים רבות באלמנט ההפתעה: הם דופקים על דלתו של החשוד באמצע הלילה ולוקחים אותו לחקירה כשהוא מבולבל, מופתע ולא מוכן כלל. לפעמים החקירה מתחילה כחקירה גלויה, בלי שלב של איסוף ראיות סמוי.
ש
האם יש צורך בייעוץ עו”ד בשלב החקירה?
ת אם זומנת או עוכבת לחקירה, וכן במקרה שרק נפתח הליך ביקורת של רשות המסים, מומלץ לפנות ללא דיחוי לעורך דין בתחום עבירות המס.
עורך הדין ינחה אותך מה לעשות כדי להתנהל בחוכמה מול הרשויות, וגם יסביר לך איך מתנהלת החקירה ומהן זכויותיך כחשוד, ויעניק לך טיפים חשובים ביותר לחקירה, שעשויים להשפיע על התפתחות ההליך הפלילי.
פנייה מיידית לעורך דין תאפשר לך לשבת איתו בנחת, ללא לחץ זמן, ולתכנן את הצעדים הבאים בתבונה, מבלי להזעיק אותו באמצע הלילה לחדר החקירות – שם הזמן לייעוץ מוגבל ביותר, והייעוץ נעשה כאשר אתה נתון בלחץ רב.
ש
האם אפשר לסגור את ההליך הפלילי כבר בשלב החקירה?
ת בהחלט. יש שתי אפשרויות לעצור את ההליך הפלילי כבר בשלב החקירה:
בקשת כופר – בתהליך זה, עורך הדין המייצג אותך פונה לרשות המסים בבקשה בה אתה מתחייב להסיר את המחדלים: כלומר, להגיש דו”חות מס לשנים הרלוונטיות, לשלם את המסים שלא שילמת קודם לכן, וגם לשלם כופר כספי, שהוא מעין קנס המחליף את ההליך הפלילי.
המרה בקנס מינהלי – בעבירות מס קלות יחסית, לעתים ניתן להחליף את כתב האישום בתשלום קנס מינהלי. אפשר לעשות זאת גם בשלבים המוקדמים של ההליך, וגם לאחר שכבר הוגש כתב אישום.
ש
מתי מותר לעכב או לעצור חשודים?
ת לכל שוטר או רשות חוקרת יש זכות לעכב חשוד לפרק זמן של עד שלוש שעות. מעבר לשלוש שעות, מדובר במעצר. מותר לעצור חשודים ל-24 שעות בלבד מרגע שהתחיל העיכוב – ואז חייבים להביא את החשוד בפני שופט, שקובע אם להאריך את המעצר או לשחרר את החשוד.
לרוב, חשודים בעבירות מסים אינם נעצרים, אך כאשר מדובר בפרשיות גדולות, עם מעורבים רבים והיקפי מס גדולים, רשות המסים מבקשת לעצור את החשודים מחשש שהם ישבשו את הליכי החקירה – כלומר, ישמידו ראיות לעבירה, יתאמו גרסאות וכדומה.
ש
מהו כתב אישום ומה החשיבות שלו בהליך הפלילי?
ת בשלב בו מוגש כתב אישום, עובר החשוד לסטטוס של נאשם. כלומר מחשוד בביצוע עבירות, הוא הופך להיות נאשם בביצוע עבירות.
כתב האישום כולל את העובדות בסיפור: מה עשה הנאשם, אילו עבירות ביצע, באילו שנים, מה היקף העבירות ועל אילו חוקים עבר. למעשה, בכתב האישום המדינה מספרת את הגרסה שלה לסיפור, ובזמן ניהול המשפט המדינה צריכה להוכיח מעבר לספק סביר שאכן הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום.
ש
אילו עבירות מס עשויות להיכלל בכתב האישום?
ת

עבירות המס הפליליות נחלקות לכמה סוגים, בהתאם למידת ה”כוונה” של הנאשם – כלומר, עד כמה התכוון וידע שהוא עומד לעבור על החוק.
עבירה מסוג “אחריות קפידה” – עצם העובדה שעשית פעולה כלשהי (או נמנעת מלעשות אותה) היא עבירה, גם אם לא התכוונת לכך ולא היית מודע – למשל, אם הגשת דו”ח לרשות המסים באיחור, או לא הגשת אותו כלל.
עבירה מסוג “רשלנות” – עבירה שלא נעשתה מתוך זדון, אבל היתה בה התרשלות – למשל, לא ביצעת את הבדיקות הנדרשות, או העברת מידע לא שלם ולא מדויק.
עבירה מסוג “כוונה” – עבירה שבוצעה מתוך כוונה מלאה לחמוק מתשלום המס, כולו או חלקו.

ש
מהו תשלום כופר?
ת

כופר הוא המרת הליכים פליליים בעבירות מסים חמורות – כלומר, עבירות שנעשו מתוך כוונה להעלמת מסים, כגון הגשת דו”חות כוזבים וחשבוניות פיקטיביות. הכופר הוא תשלום קנס כספי, בתוספת לתשלום המסים שהועלמו.
לרוב, בקשות הכופר מוגשות כבר בשלב החקירה. עם זאת, ניתן להגיש בקשות גם בשלב השימוע, ובמקרים מיוחדים גם לאחר שהוגש כתב אישום.
בקשת הכופר מוגשת לוועדת הכופר באמצעות היחידה החוקרת (אם הבקשה מוגשת במהלך החקירה), ולאחר מכן באמצעות הפרקליטות. לאחר שבקשה לכופר מתקבלת, הכופר הווה חלופה להליך הפלילי, לאחר תשלום החוב והקנס.

ש
מהו סכום הכופר המקובל?
ת

סכום הכופר המקובל הוא 30% מסך הסכום הכולל שהועלם מרשות המסים. בתיקי מס הכנסה, סך הכופר נגזר מסכום ההכנסה המועלמת. בתיקי מע”מ, סך הכופר נגזר מהיקף המע”מ שהועלם.
חשוב לשים לב: במקרה שהמחדל לא הוסר – כלומר, הדו”חות הוגשו ו/או המס שולם במלואו – לא תאושר בקשת כופר.

ש
שימוע לפני הגשת כתב אישום – זה טוב או רע?
ת במקרים של עבירות מסוג “פשע” – הנחשבות חמורות מאחר שהעונש עליהן הוא שלוש שנות מאסר ומעלה – חייבים להודיע לחשוד מראש אם עומדים להגיש נגדו כתב אישום. לחשוד יש זכות להגיע לשימוע, ולהסביר למה הוא סבור שאין להגיש את כתב האישום. שימוע הוא דיון משפטי של ממש, ולכן חשוב מאוד להגיע אליו כשמייצג אתכם מומחה לעבירות מס.
לפעמים, בזמן השימוע אפשר להתחיל משא ומתן לעסקת טיעון – וכך לסגור את התיק במהירות, עוד בטרם הוגש כתב האישום. במקרים אחרים, דברי החשוד או עורך הדין שלו יכולים לשנות את סעיפי כתב האישום למקלים יותר, למשל, אם הצליחו להוכיח שהוא לא התכוון לעבור עבירה, אלא פשוט התרשל.
ש
האם ניתן כבר בשימוע להגיע לעסקת טיעון?
ת ניתן לנהל משא ומתן לעסקת טיעון עוד בשלב השימוע, ובאם מהלך זה מצליח, התיק ייסגר בטרם הגשת כתב אישום.
ש
כיצד ניתן להימנע מהליך פלילי בעקבות עבירות מס?
ת קיימות שלוש דרכים מרכזיות לעצור את ההליך הפלילי לאחר שהחלה חקירה: עסקת טיעון, כופר, וקנס מינהלי.
ניתן להגיע לעסקת טיעון החל משלב החקירה והשימוע, ועד לסיום ההליך בבית המשפט. באם עסקת הטיעון נתקבלה בכל שלב שלפני הכרעת הדין (קביעת אשמה), היא יכולה גם להוות המרה להליך הפלילי, הכל בנסיבות העסקה.
אם רוצים להחליף את ההליך הפלילי בתשלום כופר (תשלום החוב בתוספת קנס המהווה את ‘העונש’), בקשה זו צריכה להיות מוגשת מוקדם יותר, בשלב החקירה או לכל המאוחר בזמן השימוע, לפני הגשת כתב אישום. עם זאת, היו מקרים מיוחדים בהם אושרה בקשת כופר חריגה גם לאחר שהוגש כתב האישום והחל כבר המשפט.
לבסוף, בעבירות מס קלות יחסית, לעתים ניתן להחליף כתב אישום בתשלום קנס מינהלי. אפשר לעשות זאת גם בשלבים מוקדמים יותר של ההליך, וגם לאחר שכבר הוגש כתב האישום.
ש
מתי אפשר להגיע לעסקת טיעון?
ת ניתן להגיע לעסקת טיעון עוד בשלב השימוע, ועד לסיום ההליך בבית המשפט – כלומר, עד לשלב גזר הדין, שהוא השלב הסופי בדיון ובו מחליט בית המשפט על עונשו של הנאשם, ניתן לפעול ולהגיע לעסקת טיעון. כל עסקת טיעון מחייבת אישור של בית המשפט.
ש
מהו קנס מנהלי, ואיך אפשר להגיש בקשה בנושא?
ת קנס מנהלי הוא המרת הליכים פלילים בעבירות מסים טכניות, קרי עבירות שלא נעשו מתוך כוונה להעלמת מסים, ובדרך כלל מבוצעות בשל מצב כלכלי קשה כמו אי הגשת דו”ח שנתי, אי הגשה/תשלום דוח מע”מ.
ניתן להגיש בקשה לקנס מנהלי החל בשלב החקירה ועד להכרעת הדין לאחר הגשת כתב אישום. בשלב החקירה, הבקשה מוגשת ליחידה החוקרת. לאחר שהוגש כתב אישום, הבקשה מוגשת ליחידת התביעות המשפטית הרלוונטית של רשות המסים שהגישה את כתב האישום.
ש
כיצד נקבע סכום הקנס המנהלי?
ת סכום הקנס המנהלי משתנה בין מקרה למקרה, ותלוי בסוג העבירה ובכמות העבירות. סכומי הקנסות מפורסמים בתקנת העבירות המנהליות (קנס מנהלי-חיקוקי מסים). לדוגמה, קנס מנהלי על איחור של למעלה משנה בהגשת דו”ח שנתי למס הכנסה הוא 8,500 שקל, וקנס מנהלי על איחור בהגשת דוח תקופתי למע”מ (במקרה שסך המע”מ אינו עולה על 50,000 שקל) הוא 750 שקל.
חשוב לשים לב: במקרה שהמחדל לא הוסר – כלומר, הדו”חות הוגשו ו/או המס שולם במלואו – לא תאושר בקשה לקנס מנהלי.
ש
מהם העונשים המקובלים בעבירות מס?
ת בעבירות מס, העונש יכול להיות מאסר בפועל, עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי – הכל לפי נסיבות המקרה. תקופת המאסר וגובה הקנס תלויים בין היתר, בכמות העבירות, ההיקף הכספי שלהן ונסיבות ביצוען, עבר פלילי, ובעיקר ייקבעו לפי השאלה אם הוסרו המחדלים – כלומר, האם הנאשם שילם את חובו לרשות המסים. זהו שיקול משמעותי מאוד בהחלטה על העונש.
בדרך כלל, גזר הדין בעבירות מס טכניות, כגון אי הגשת דו”ח במועד ואי העברת ניכויים במועד – עבירות שנעשו ללא כוונה להעלים מס, ועל כן נחשבות קלות יחסית – הוא לכל הפחות קנס ומאסר על תנאי או עבודות שירות.
במקרים של עבירות מס חמורות שנעשו מתוך כוונה להעלים מסים, כגון הגשת דו”חות כוזבים, הפצת חשבוניות פיקטיביות וניכויי חשבוניות פיקטיביות, בית המשפט נוהג לגזור על העבריין עונש מאסר בפועל וקנסות גבוהים.
בשנים האחרונות אנו רואים מגמת החמרה כללית בענישה של עברייני מס, גם כשמדובר בעבירות קלות יחסית.
ש
האם ניתן להמיר עונש מאסר בעונש אחר?
ת

ניתן להגיש בקשה להמרה של עונש של עד שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לתקופה זהה. עבודות שירות הן עבודה במשרה מלאה, חמישה ימים בשבוע, מהבוקר עד אחר הצהרים, למשך הזמן שנקבע. הבעיה הקשה בעונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות היא שעל פי רוב, במהלך תקופת ריצוי עונש עבודות השירות לא ניתן לעבוד.

ש
האם ניתן לערער על החלטת בית המשפט?
ת אם בית המשפט קבע כי הנאשם אכן אשם, הוא יכול לערער על קביעה זו. זהו ערעור על הכרעת הדין. מצד שני, אם בית המשפט קבע שהנאשם זכאי, המדינה יכולה לערער על כך.
ניתן להגיש ערעור גם על גזר הדין – העונש שקבע השופט. נאשם יכול לערער על חומרת העונש, והמדינה – על קלות העונש.
חשוב לדעת כי אם הוגש ערעור על חומרת העונש והמדינה לא הגישה גם ערעור מטעמה, בית המשפט יכול או להקל או להשאיר את פסק הדין כפי שהוא, אך בכל מקרה העונש לא יוחמר.
ש
איך מגישים ערעור – ומתי?
ת ערעור מוגש פעם אחת לבית המשפט שמעל בית המשפט בו התקיים המשפט. למשל, על פסק דין או גזר דין שהתקבל בבית משפט שלום, ניתן להגיש ערעור לבית משפט מחוזי, ואם המשפט התקיים בבית משפט מחוזי, הערעור מוגש לבית המשפט העליון.
ש
מה הסיכוי להצליח בערעור?
ת קיים סיכוי להצליח בערעור, אבל הוא משתנה בהתאם למקרה, לראיות, לנסיבות ועוד. כך למשל, במקרה של א’ שניכה חשבוניות פיקטיביות בדו”חות, בית המשפט קבע כי הוא זכאי. המדינה ערערה על הזיכוי מהעבירות החמורות לבית המשפט המחוזי – והפסידה. גם במקרה של ר’, שהואשם בהוצאה וקבלה של חשבוניות פיקטיביות וגזר דינו היה מאסר על תנאי, המדינה ערערה למחוזי – והפסידה. כלומר, העונש נותר על כנו ולא הוחמר.
ש
האם עבירות מס שונות מעבירות פליליות אחרות?
ת עבירות מס הן עבירות ייחודיות, במובן זה שמדובר בעבירות פליליות שעניינן אי תשלום חוב מס, בשונה מעבירה פלילית רגילה שיש לה לרוב קרבן מוחשי יותר. מה גם, עברייני המס הם פעמים רבות אזרחים נורמטיביים ולא מי שנתפסים כ’פושעים’. חשוב להבין כי כאשר עבריין המס מסיר את המחדל באמצעות תשלום החוב, הוא במידה מסוימת מתקן את הנזק שנגרם למדינה כתוצאה מעבירות המס שבוצעו.
בהתאם, החליט המחוקק שלא למצות את הדין עם כל עבריין מס ולהגיש נגדו כתב אישום, אלא לאפשר לחשוד/נאשם להמיר את ההליך הפלילי שמתנהל נגדו בתשלום כסף, כגון קנס מינהלי בעבירות קלות יותר, או תשלום כופר בעבירות חמורות יותר. הכל כמובן בנסיבות העבירה והעניין.
ש
מה קורה אם ביצעתי עבירת מס ללא כוונה וללא מודעות?
ת רבים מאיתנו עלולים לעבור עבירות מס בלי להיות מודעים לכך כלל, אבל אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. במילים אחרות, גם אם אדם מסוים ביצע עבירת מס בלי לדעת עליה, הוא נמצא בסכנה של פתיחת הליך פלילי נגדו, שעלול להסתיים בקנס כבד או אפילו מאסר.
ש
מה השלב הבא אחרי שהוגש כתב האישום?
ת

אחרי שהוגש כתב אישום, הנאשם ועורך הדין המייצג אותו צריכים לבדוק את הראיות שמציגה המדינה בתיק ולהחליט אם להודות בכל סעיפי כתב האישום, להודות רק בחלקם, או לא להודות כלל (“כפירה”).
בדיון ההקראה הראשון בבית המשפט, הנאשם והמייצג שלו מציגים את הגרסה שלהם לסיפור, ועונים לטענות המדינה:
אם הנאשם מודה בעבירות, בית המשפט מרשיע אותו, והשלב הבא הוא שלב הטיעונים לעונש.
אם הנאשם לא מודה בעבירות, מתחיל להתנהל דיון משפטי – “שלב ההוכחות” – ונקבעים מועדים להמשך המשפט, כשהמדינה צריכה להוכיח שהנאשם אכן ביצע את מה שנטען בכתב האישום.

ש
באיזה שלב בהליך מומלץ לפנות לעו”ד מומחה במסים?
ת עבירות מס הן עבירות פליליות לכל דבר, ולא כדאי להשאיר את ההתמודדות מולן למזל או למחשבה ש”יהיה בסדר”. התייעצות עם בעל מקצוע שזו התמחותו יכולה למזער נזקים ואף להציל אותך ממצבים לא נעימים ומתסבוכת קשה עם החוק. מומלץ לפנות לעורך דין מומחה במקרים הבאים:
כאשר החלה ביקורת מצד רשות המסים. ביקורת של רשות המסים עלולה להוביל פעמים רבות לחקירה פלילית, וכדאי להיות ערוך ומוכן לחקירה מבעוד מועד.
כאשר נפתחת נגדך חקירה גלויה של רשות המסים. כלומר – אם הגיעו לבצע חיפוש בביתך, עיכבו אותך לחקירה או זומנת לחקירה.
בשלב מעצר או שחרור בערבות הנקבעים על ידי היחידה החוקרת או בית המשפט.