ביהמ"ש הכריע: כתב האישום יבוטל לאור שיהוי בהגשתו

בית במשפט הורה לבטל את כתב האישום של מ', קבלן תשתיות שייצגנו, לאחר שהראינו פגמים מהותיים בהתנהלות של הפרקליטות אשר הובילה לכך שחלפו מעל 4 שנים מאז שהתיק הגיע למשרדי הפרקליטות ועד שזו הגישה את כתב אישום. מדובר בהחלטה ייחודית, בו בחר בית המשפט לבטל כתב אישום חמור של העלמות מס בהיקפים משמעותיים, בעיקר לאור פגיעה בעקרונות הצדק וההגינות כלפי הנאשם. מ' הצליח סוף כל סוף לנשום לרווחה בתום סאגה משפטית שנמשכה כאמור, שנים רבות.

עו"ד זרקו זמיר מסבירה לגלובס כיצד לנהוג במהלך חקירה של רשות המיסים

מ' פנה למשרדנו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות מס חמורות של השמטת הכנסות והתחמקות מתשלום מס לפי סע' 220 לפקודת מס הכנסה, כחלק מתיק וחקירה נרחבים יותר שהתנהלו כנגד חברת מגנזי תשתיות לה הוא נתן שירותים כקבלן משנה. לאחר בדיקה נרחבת ועיון מעמיק, התרשמנו כי נפלו פגמים מהותיים ומגוונים בהתנהלות המדינה בתיק שבנדון, ולאורם פנינו אל בית המשפט בבקשה לביטול כתב האישום.

משך הליכי חקירה והעמדה לדין

זה לא סוד שהליך פלילי, על כל שלביו, אינו נעים לאף אחד מהמעורבים. כבר בשלבי חשדות וחקירה, ובוודאי לאחר הגשת כתב אישום, ניצב הנאשם, יחד עם כל סביבתו הקרובה, אל מול אתגרים אישיים, משפחתיים, כלכליים וחברתיים.

במטרה למזער נזקים מיותרים ולשמור על זכויות הפרט, גם אם הוא חשוד או נאשם, נקבעו סדרי הדין הפליליים, המהווים מעין 'ספר תקנות' להתנהלות פלילית ראויה.  אלו כוללים גם רצון למניעה, ככל הניתן, של 'עינוי דין' – מונח שמקורו בפרקי אבות, ושמשמעותו התארכות לא מוצדקת של הליכים משפטיים נגד אדם, דבר האסור במדינות רבות בעולם.

בישראל, סע' 57 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (להלן: "חסד"פ") קובע את הכללים לגבי משך הליכי חקירה והעמדה לדין, ומחייב הגשת כתב אישום בזמן מוקצב, להלן:

"משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".

ניתן לראות כי למרות שמדובר בסעיף חשוב ויסודי, הוא מאוד מעורפל ובמקום לקבוע באופן ברור קריטריונים או אמות מידה ללוחות הזמנים הנדרשים, הוא מפרט מיהם אלו שיקבעו את הכללים וההחרגות, והוא כפוף ברובו ליועץ המשפטי לממשלה ולשיקול דעתו.

הנחיית היועמ"ש

בהמשך לכך, בהנחיית היועמ"ש 4.1202 (4.1200) מינואר 2021, שכותרתה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (להלן: "הנחיית היועמ"ש")   נקבעו לוחות הזמנים המחייבים את התביעה עד להגשת כתב אישום, על פי קריטריונים שונים כגון: חומרת העבירה, סוג העבירה ועוד. ההנחיות קובעות גם עילות לגיטימיות לעיכוב, החרגות ואישורים מיוחדים.

הוראות הנחיית היועמ"ש קובעות כי על התביעה לגבש את החלטתה הסופית בעניין תיק חקירה מסוים לא יאוחר מפרקי זמן אלה:

• בעבירות מסוג חטא – תוך 6 חודשים
• בעבירות מסוג עוון ובעבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר – תוך 18 חודשים
• בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ומעלה – תוך 24 חודשים

מתי חקירה ארוכה הופכת לעינוי דין?

על פי הנחיות היועמ"ש, זמן ההכנה החוקי להגשת כתב אישום נע כאמור בין חצי שנה לשנתיים, כאשר ישנם הליכים אשר עוצרים ספירה זו, כגון הליך שימוע (עיכוב הספירה עד חצי שנה), הליך כופר, השלמות חקירה מיוחדות ועוד.

בעבירות מסים חמורות שהינן עבירות מסוג "פשע", שהעונש עליהן הוא עד 10 שנות מאסר, ניתן להשהות את הגשת כתב האישום עד 18 חודשים מרגע שנתקבלו חומרי החקירה בפרקליטות. מעבר לכך, 'בחלוף הזמן', יוגש כתב אישום באישור היועמ"ש בלבד, אישור היכול להינתן גם בדיעבד.

בעצם, כתב אישום המוגש 'בחלוף זמן' ללא אישור יועמ"ש, אינו חוקי ודינו להתבטל  – וזו הטענה העיקרית שהעלינו, ועל בסיסה בוטל כתב האישום.

כתב האישום הוגש בעיכוב בלתי נתפס של כ-4 שנים!

כאשר החלו להצטבר בידינו לוחות הזמנים והעובדות בהתנהלות הפרקליטות בתיקו של מ', נדהמנו  לגלות כי חלפו למעלה מארבע שנים מאז שקיבלה הפרקליטות את חומרי החקירה בעניינו, ועד שהחליטה להגיש כנגדו כתב אישום (46 חודשים!). בתחילת שנת 2016 נחקר מ' לראשונה וחומרי החקירה הגיעו אל הפרקליטות רק בחלוף כשנתיים –  בתחילת שנת 2018. שנתיים אחר כך נערך שימוע, וכמעט שנתיים לאחר מכן הוחלט על הגשת כתב האישום.

נזכיר כי גם במקרה של עבירות מס חמורות, ניתן להשהות את הגשת כתב האישום עד 18 חודשים מיום קבלת תיק החקירה במשרדי הפרקליטות, וגם אם תיעצר הספירה לחצי שנה, למשל לאור הליך שימוע , אזי עד 24 חודשים. במקרה שלפנינו הואיל וכתב האישום הוגש בחלוף 46 חודשים לאחר שתיק החקירה הועבר למשרדי הפרקליטות, מדובר בשיהוי בלתי מוצדק ולא סביר של כשנתיים, שיהוי שנעשה בניגוד לחוק (סעיף, 57א לחסד"פ) ולהנחיות היועמ"ש.

היות והפרקליטות לא קיבלה את אישורו של היועמ"ש להגשת כתב האישום בשיהוי שכזה, הגשנו בקשה מקדמית לבית המשפט לביטול כתב האישום הואיל ונפל בו 'פגם או פסול' לפי הוראות סעיף 149 (3) לחסד"פ, שכן כתב האישום הוגש בניגוד להוראות סעיף 57א לחסד"פ והנחיות היועמ"ש.

חוסר צדק והגינות משפטיים

מעבר לכך שהגשת כתב האישום באיחור מנוגדת לסע' 57(א) לחסד"פ ולהנחיות היועמ"ש, העלינו גם טענה מקדמית של הגנה מן הצדק. במקרים בהם הנאשם טוען ומוכיח כי יש בהגשת כתב האישום פגיעה בעקרונות של צדק והגינות משפטיים, רשאי בית המשפט להורות על ביטולו המלא או החלקי.

'הגנה מן הצדק' מאפשרת לבתי המשפט בישראל להורות על ביטול מלא או חלקי של כתב אישום, אם בעיניהם יש בהגשתו או בירורו פגיעה משמעותית בעקרונות של הצדק וההגינות. סע' 149 לחסד"פ מפרט את רשימת הטענות המקדמיות שרשאי נאשם לטעון לאחר תחילת המשפט, ובכללן 'הגנה מן הצדק (סע' 149(10) לחסד"פ).

במקרה של מ' טענו כי היה פגם ופסול בהגשת כתב האישום(סע' 149  (3) לחסד"פ), הן לאור שיהוי ניכר והיותו לא חוקי (מנוגד לסע' 57אולהנחיות היועמ"ש), והן לאור פגמים הפוגעים בעקרונות הצדק וההגינות המשפטיים (סע' 149  (10) לחסד"פ). אף שדי היה בטיעון אחד לביטול כתב האישום, קיווינו כי ריבוי הפגמים וקיומם יחדיו, יגדיל את הסיכוי לביטול כתב, ואכן לשמחתנו כך היה.

מדוע כה חשוב לזרז הליכים פליליים?

מעבר לעוגמת הנפש הברורה הנגרמת לחשוד או נאשם ולבני משפחתו, עד לכדי עינוי דין, קיימת חשיבות רבה לקיצור משכי הזמן בהליכים פליליים מסיבות מגוונות נוספות.

הליכים פליליים מהירים 'מכים בברזל בעודו חם' וממחישים את הקשר בין העבירה לבין העונש עליה, גורם משמעותי מאוד בחינוך והרתעה. כמו כן, ככל שחולף הזמן גדל הקושי להציג ראיות מלאות ואמינות, זיכרון העדים עשוי להיות בעייתי, דברים העשויים להכביד על ניהול המשפט, בשני הצדדים. זאת ועוד, ככל שיחלוף זמן רב יותר, ישפיע גורם הזמן לרוב גם על הקלה בגזר הדין, מה שיכול להוביל לעונשים שאינם מידתיים ביחס לעבירה. ואולי החשוב מכל – שיהוי הליכים עשוי להוביל לעינויי דין מתמשכים ולגרור פגיעה אנושה, ובלתי הפיכה, בנאשמים ובמשפחותיהם.

חשוב אפוא כי תהיו מודעים למגבלות החלות על הפרקליטות, ולסמכויות בידי בתי המשפט לשמירה על זכויותיכם לצדק והגינות משפטיים. כאשר אינכם בטוחים, בוודאי כאשר רק החלו חשדות או חקירה, אל תהססו להתייעץ עם איש מקצוע מומחה על מנת לוודא כי כל ההליכים מנוהלים כראוי, ואשר יבחן האם וכיצד ניתן לעצור את ההליכים בעודם רק בתחילתם, או לכל הפחות למזער את הנזקים ועוגמת הנפש.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות צווארון לבן כלכליות ולעבירות מס פליליות, ומלווה את לקוחותיו החל משלבי חשד וחקירה ועד לסיומו של ההליך הפלילי. למשרד מומחיות ייחודית בהגשת הליכי כופר ובהמרה וביטול של הליכים פליליים. הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת להתייעצות.