כשמדברים על עבירות גניבה, רוב האנשים חושבים על המקרה הקלאסי: אדם לוקח דבר שאינו שלו. זה יכול להיות חפץ, רכב, כסף או רכוש אחר.
עבירת הגניבה הבסיסית נושאת עונש של עד 3 שנות מאסר.
אבל יש עבירות גניבה שהמחוקק מסתכל עליהן אחרת, ובאופן מחמיר הרבה יותר; אחת החמורות שבהן היא גניבה בידי מורשה, שעונשה יכול להגיע עד 7 שנות מאסר.
רגע, למה הפער כל כך גדול?
כי בגניבה בידי מורשה לא מדובר רק בלקיחת רכוש שאינו שלך. מדובר באדם שקיבל הרשאה, סמכות או ייפוי כוח, זכה לאמון של אדם אחר, ואז ניצל את אותו אמון בדיוק כדי לגנוב ממנו.
וזה: הבדל מהותי.
מהי בעצם גניבה בידי מורשה?
הרעיון הוא פשוט: אדם מקבל במסגרת עבודתו או תפקידו גישה לכספים, חשבונות, נכסים או רכוש של אדם אחר.
זו יכולה להיות פקידה, זה יכול להיות חשב, זו יכולה להיות סמנכ"לית כספים.
זה יכול להיות רואה חשבון, יועץ מס, עורך דין או כל אדם אחר שקיבל הרשאה לפעול בכספים או בנכסים שאינם שלו.
כל עוד הוא פועל בהתאם להרשאה, אין כמובן שום בעיה. הבעיה מתחילה כאשר אותו אדם מנצל את ההרשאה שניתנה לו כדי להעביר לעצמו כספים, לעשות שימוש ברכוש ללא הרשאה או הסכמה, ובמילים אחרות – "גניבה בידי מורשה".
כלומר, לא מדובר רק בגניבה. מדובר בניצול של אמון.
כשאיש האמון של בעל החברה גונב ממנו: מקרה שהיה
אספר על תיק שבו ייצגתי רואה חשבון שעבד כשכיר בחברה ושימש בה כחשב.
הוא היה אמון למעשה על כל העניינים הכלכליים של החברה. רמת האמון בו הייתה גבוהה במיוחד.
הוא ביצע פעולות בחשבונות הבנק של החברה, הייתה לו גישה לענייניו הפיננסיים האישיים של בעל המניות, ואפילו ניתנה לו גישה לחשבון הבנק של אשתו של בעל המניות, לצורך ביצוע העברות ופעולות שונות.
במילים פשוטות, הוא היה איש האמון הכלכלי של בעל החברה. בעל המניות סמך עליו בצורה מוחלטת.
במשך תקופה אותו רואה חשבון העביר כספים מחשבון החברה לחשבונו הפרטי ולחשבון שהיה רשום על שם חבר שלו.
הדבר המעניין הוא שבעל החברה בכלל לא גילה את זה בזמן אמת. הוא סמך עליו כל כך, עד שאפילו לא בדק לעומק את חשבון הבנק.
זה בדיוק מסוג התיקים שממחישים למה עבירת גניבה בידי מורשה נחשבת חמורה כל כך. מי שאמור לשמור על הכסף הוא זה שמנצל את הגישה שניתנה לו כדי לקחת אותו.
הפיקנטריה בסיפור זה הוא, שבמקרה הנוכחי ייתכן שהגניבה כלל לא הייתה מתגלה אלמלא צירוף מקרים.
לימים, אותו רואה חשבון עבר לעבוד בחברה אחרת. אותה חברה נחשדה בעבירות מס, ובמסגרת החקירה פשטו החוקרים על משרדי החברה, לרבות על משרדו של רואה החשבון בחברה.
באותו שלב הוא בכלל לא היה חשוד בפרשה.
אבל במסגרת תפיסת החומרים נמצאו מסמכים ונתונים שהובילו את החוקרים דווקא אל החברה שבה עבד בעבר.
החוקרים התחילו לעבור על החומרים.
לבדוק העברות.
לחקור תנועות כספיות.
וכך התגלו העברות הכספים שביצע שנים קודם לכן.
מה שהתחיל מבחינתו כחקירה שבה הוא אינו חשוד, הפך לחקירה תחת אזהרה בחשד לגניבה בידי מורשה.
ולא תמיד האישום נשאר רק בגדר גניבה
כאן אבהיר נקודה חשובה נוספת.
בתיקים מהסוג הזה, עבירת גניבה בידי מורשה לא תמיד עומדת לבדה.
באותו תיק שהדגמתי לעיל, התווספו גם חשדות לרישום כוזב במסמכי תאגיד, משום שנדרשו רישומים שיסבירו לאן יצאו הכספים מהחברה.
לפי החשדות, במקום שהספרים ישקפו את ההעברות כפי שבוצעו בפועל, נרשמו נתונים אחרים שנועדו להסתיר את מקורן ואת יעדן של התנועות הכספיות.
בנוסף היו גם עבירות מס, שכן הכספים שנלקחו לא דווחו כהכנסה
, וכן עבירות הלבנת הון שנבעו, בין היתר, מהעברת חלק מהכספים לחשבון שהיה רשום על שם אדם אחר.כך תיק שמתחיל מגניבה יכול להפוך מהר מאוד לתיק פלילי כלכלי רחב הרבה יותר.
בעבירות גניבה בידי מורשה, בתי המשפט נוקטים בגישה מחמירה
אחזור לרגע לעיקרון.
החומרה של גניבה בידי מורשה אינה נובעת רק מהכסף שנלקח. היא נובעת מהאמון שנשבר.
כאשר אדם נותן לעורך דין להחזיק עבורו כספים בנאמנות, כאשר בעל חברה נותן לחשב גישה לחשבונות שלו, כאשר עמותה מפקידה את ניהול הכספים בידיו של יועץ מס, היא עושה זאת משום שהיא אמורה להיות מסוגלת לסמוך עליו.
האינטרס הציבורי הוא שאנשים שנמצאים בעמדות אמון יהיו ראויים לאמון שניתן בהם.
לכן, כאשר אדם מנצל בדיוק את ההרשאה שניתנה לו כדי לגנוב, המחוקק ובתי המשפט מתייחסים לכך בחומרה רבה.
אפשר לראות זאת היטב גם בעולם הנדל"ן. במסגרת עסקאות נדל"ן, סכומי כסף משמעותיים מוחזקים לא פעם בנאמנות אצל עורכי דין. כאשר עורך דין מנצל את העובדה שהכספים הופקדו בידיו וגונב אותם, מדובר בפגיעה חמורה במיוחד באמון של הלקוח ובאמון הציבור במי שמחזיק במשרת אמון.
ומסיבה זו, תיקים של גניבה בידי מורשה עשויים להסתיים בעונשי מאסר בפועל.
ובכל זאת, לא כל תיק מסתיים באותו העונש, מדוע?
אין שני תיקים זהים.
אצל אותו רואה חשבון, שהדגמתי קודם לכן, המדינה דרשה 3 שנים, ולבסוף, לאחר מאמצים משפטיים ניכרים, נגזר עונש של שנת מאסר אחת.
ייצגתי גם בשני תיקים אחרים שבהם הלקוחות היו חשב ויועץ מס, ושניהם הואשמו בגניבה בידי מורשה.
בשני המקרים הם סיפקו שירותים לעמותות. אחת העמותות הייתה בית כנסת, והשנייה עמותה של גמלאי צה"ל. גם שם היו עבירות של גניבה בידי מורשה והעלמת הכנסות.
בניגוד לתיק של רואה החשבון שתיארתי קודם לכן, לא היו אצל החשב ויועץ המס עבירות של הלבנת הון.
בנוסף, יחד עם לקוחותיי, פעלנו להשבת הכספים ולתיקון הנזק שנגרם לאותן עמותות.
בסופו של דבר הצלחנו להגיע בשני התיקים להסדרי טיעון שבמסגרתם נגזרו על הנאשמים חודשי עבודות שירות בלבד, ללא מאסר מאחורי סורג ובריח.
וזה הבדל עצום. למה בעצם רואה חשבון אחד נכנס לכלא ואילו נושאי משרה אחרים קיבלו עבודות שירות בלבד?
לא מסתכלים רק על סוג העבירה.
בוחנים את התיק כולו.
- אילו עבירות נוספות מיוחסות לנאשם?
- האם הייתה הלבנת הון?
- מה היה היקף הגניבה?
- האם הכספים הושבו?
- האם נעשה ניסיון אמיתי לתקן את הנזק?
- מהן נסיבותיו האישיות של הנאשם?
ו… פיקנטריה נוספת שאתן במאמר זה: אפילו מי הגוף שחקר ומי הפרקליטות שמנהלת את התיק יכולים להשפיע על אופי ההליך ועל האפשרויות להגיע להסכמות.
בתיק של רואה החשבון הראשון, התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, שמטפלת בתיקי צווארון לבן ועבירות כלכליות מורכבות.
עמדתם היא מחמירה מאוד.
מבחינת פרקליטות מיסוי וכלכלה, רואה חשבון שמנצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו לצורך גניבה הוא מקרה שמצדיק מאסר ממשי, ולא הייתה נכונות להגיע להסדר של עבודות שירות. מה שנקרא למען יראו וייראו.
לעומת זאת, בשני המקרים האחרים, הפרשה התחילה בתלונה שהגישו המעסיקים למשטרה, לאחר שגילו בעצמם את המעשים.
התיקים נחקרו במשטרה והגיעו לפרקליטויות הפליליות 'הרגילות'.
גם זה היה חלק מהתמונה הכוללת שבה הצלחנו להגיע להסדרים שונים לחלוטין.
אתם עלולים להיחשד בדבר עבירת גניבה בידי מורשה? קבלו ייעוץ משפטי בהקדם האפשרי
גניבה בידי מורשה היא עבירה חמורה, אך גם בתיקים חמורים קיימים הבדלים מהותיים בין אדם לאדם ובין תיק לתיק.
כל מקרה ונסיבותיו. הקדימו והתייעצו.
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר מייצג חשודים ונאשמים בעבירות גניבה בידי מורשה, עבירות צווארון לבן, עבירות מס, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות זיוף והלבנת הון, החל משלב החקירה ועד לניהול ההליך הפלילי והערעור.
המידע הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. הוראות הדין, הפסיקה ומדיניות האכיפה עשויות להשתנות, ולכן לפני הסתמכות נדרשת בדיקה עדכנית בהתאם לנסיבות המקרה.
SEO by start