חשבון בנק בחו"ל: מה מותר ומה אסור לפי החוק?

עידן חדש בפתח? ישראל, ארה"ב ומדינות אירופה כבר מחליפות ביניהן מידע על חשבונות הבנקים של אזרחיהן, וכל מי שמחזיק בחשבון בנק זר מבלי לדווח – מסתכן בהליך פלילי.

עו"ד זרקו זמיר על האמנה הבינלאומית לחילופי מידע פיננסי. תוכנית סוגרים חשבון (הוט 3), 26/2/19

ישראלים רבים המחזיקים חשבונות בנק בחו"ל מוטרדים מהידיעות האחרונות שפורסמו בתקשורת, על כך שישראל החלה להחליף מידע עם בנקים אמריקאים בנוגע לחשבונות בנק של אזרחים זרים המנוהלים בשתי המדינות. אם גם לכם יש חשבון כזה ואתם תוהים מה לעשות, כדאי לדעת מהי חובת הדיווח שדורשת רשות המסים הישראלית מהאזרחים – ומה עלול לקרות למי שלא ידווח כנדרש.

חשבון בנק בחו"ל הוא חשבון המוחזק בבנק של מדינה זרה. לעתים, בעלי החשבון הם אנשים שעשו עלייה לישראל והשאירו חשבון בנק פעיל בארץ מולדתם, שממשיך לצבור ריבית ואולי גם הכנסות כגון פנסיה המשולמת בארץ זו, מתנות שקיבלו ועוד. במקרים אחרים, יש ישראלים שצברו סכום כסף בישראל והחליטו להפקיד אותו בחו"ל משיקולים שונים.

מותר להחזיק – חובה לדווח

חשוב לדעת כי החוק הישראלי אינו אוסר על החזקת חשבון בנק בחו"ל, אך דורש דיווח לפי כללים מסוימים. כך למשל, כל מי שמחזיק בחשבון בנק בחו"ל סכום של 1.85 מיליון שקל (נכון לשנת 2016) או יותר, חייב להגיש דו"ח שנתי לרשות המסים. בנוסף, גם אם הסכום בחשבון נמוך יותר, אך נרשמו בו הכנסות כמו רווחים משכר דירה, ריבית שנצברה או הכנסות ממכירה של ניירות ערך – יש לדווח על כך למס הכנסה.

חשוב להבין שגם אם ההכנסות מהחשבון בבנק הזר נמוכות וכלל אינן דורשות תשלום מס – בעל החשבון עדיין חייב לדווח עליהן לרשות המסים. אי דיווח על הכנסות, קטנות ככל שיהיו, הוא בגדר עבירה פלילית שעלולה לגרור הליך פלילי ואף ענישה. במצב בו ההכנסות הללו נרשמו לפני כמה שנים, רשות המסים יכולה לפתוח נגד החייב בהליכים – עד עשר שנים אחורה.

מידע על 35 אלף חשבונות של ישראלים

בשנים האחרונות, רשות המסים בישראל מחריפה את המאבק במעלימי המס, וישראלים רבים נעצרו, נחקרו ואף הואשמו בעבירות אלה בשנים האחרונות. זאת, כחלק ממגמה כלל-עולמית של מדינות רבות, המבקשות למנוע בריחת כספים מעבר לגבולן, ולהגדיל את הכנסותיהן ממסים.

במסגרת זו, חתמה ישראל על הסכם ה-FATCA מול ארה"ב, הקובע כי השתיים יעבירו זו לזו מידע על חשבונות הבנקים של אזרחיהן. ההסכם נכנס לתוקף ב-2016, ובתחילת 2017 כבר העבירה ארה"ב לישראל מידע על 35 אלף חשבונות של אזרחי ישראל המוחזקים בבנקים אמריקאיים.

בדומה להסכם מול ארה"ב, חתמה רשות המסים הישראלית מול מדינות ה-OECD על הסכם ה-CRS, הקובע כי המדינות המשתתפות בו יעבירו זו לזו באופן אוטומטי מידע פיננסי על האזרחים שלהן המחזיקים חשבונות בנק במדינות אחרות בארגון. הסכם זה ייכנס לתוקף בישראל ב-2018, וגם במסגרתו צפויה ישראל לקבל מידע על חשבונות בנק של ישראלים המוחזקים במדינות אירופה.

הפתרון: תשלום כופר לרשות המסים

ומה קורה למי שמחזיק חשבון בבנק זר ולא מדווח עליו כנדרש? התוצאות עלולות להיות קשות, שכן כאמור, מדובר בעבירה פלילית. במסגרת ההליך הפלילי, רשות המסים יכולה להעמיד למשפט את העבריין ולהטיל עליו קנסות כבדים ואף מאסר בפועל.

מה אפשר לעשות? אם עדיין לא נפתח הליך פלילי ומדובר בסכומים נמוכים, מומלץ להסתייע במומחה ולדווח לפקיד השומה האזרחי על ההעלמות. באופן זה ניתן להפחית את הסיכוי לחקירה פלילית. אם מדובר בהיקפים משמעותיים, רצוי לדווח גם לפקיד שומה חקירות פלילי על מנת שתיפתח חקירה גלויה. חקירה גלויה תאפשר בקשה לכופר כבר בשלבים המוקדמים של ההליך.

אם בעבר ניתן היה להשתמש בהליך גילוי מרצון, שאיפשר לדווח באופן יזום לרשות המסים על עבירות המס שבוצעו, לשלם את המס ולהימנע מהליך פלילי, כיום דרך זו חסומה, ולכן – בקשה לתשלום כופר מהווה כיום את החלופה המרכזית להליך פלילי.

במסגרת הליך כופר, מי שביצע את עבירת המס ועומדת נגדו חקירה גלויה, מבקש המרה של ההליך והענישה הפליליים בתשלום כופר, המהווה קנס נוסף על תשלום המס. באם ועדת הכופר מאשרת את הבקשה, ההליך הפלילי מסתיים לאחר תשלום הכופר והמס, והאחריות הפלילית מוסרת.

משרד עו"ד זרקו זמיר מתמחה בייצוג לקוחות ונאשמים בעבירות מס בפני רשות המסים, כולל הגשת בקשות להמרת הליכים פליליים בהליך כופר וייצוג בבית המשפט.