מצד אחד, אני בטוחה שאתם מרגישים שהצדק אתכם. וזה בסדר שנישום לא מסכים עם השומה, לא מקבל את כל הטענות של פקיד השומה או של מע"מ, ולעיתים גם בטוח שנעשה לו עוול.
מצד שני, ניהול הליך מול רשות המסים הוא לא עניין פשוט, ואת זה אתם מוכרחים לקחת בחשבון; זהו הליך שעולה כסף, גוזל זמן, מייצר לחץ נפשי, ולעיתים עלול להימשך שנים.
כאן אני אומרת ללקוחותיי דבר פשוט: מול רשות המסים, כמו בהרבה צמתים בחיים, עדיף לעיתים להיות חכם מאשר להיות צודק.
אבל, וזה אבל חשוב, לא בכל מחיר.
מה המשמעות של הסכם שומה?
הסכם שומה הוא למעשה הסכמה בין הנישום לבין רשות המסים לגבי סכום המס שישולם.
במקום להמשיך להתווכח, להגיש השגות, לנהל ערעור ולחכות להכרעה של בית המשפט, הצדדים מגיעים להסכמה על סכום מסוים, חותמים על הסכם, ובכך מסיימים את המחלוקת.בפועל, הסכם שומה הוא לא תמיד הודאה בכך שכל טענות הרשות נכונות.
לעיתים הוא פשוט קניית סיכון.
כלומר, הנישום אומר לעצמו: גם אם אני לא מסכים עם כל טענה, עדיף לי לסיים את התיק בסכום שאני יכול לחיות איתו, מאשר להמשיך להילחם כאשר התוצאה אינה ודאית.
וזו נקודה חשובה.
הסכם שומה לא נועד תמיד להכריע מי "צודק". הוא נועד, במקרים רבים, לייצר ודאות.
למה ברוב המקרים אני ממליצה לשאוף להסכם שומה?
רשות המסים היא גוף חזק מאוד. כאשר היא קובעת שנישום חייב מס, יש לה כלים משמעותיים, גם במישור האכיפה והגבייה וגם במישור הפלילי במקרים מסויימים.
לכן, כאשר בוחנים סיכוי מול סיכון, לא תמיד נכון לרוץ להליך ארוך רק משום שיש טענות טובות.
צריך לבחון את התמונה כולה:
- מה חוזק התיק שלנו?
- איפה אנחנו בבעיה?
- איפה רשות המסים בבעיה?
- מה הראיות שיש לנו?
- מה חסר לנו?
- מה יקרה אם נפסיד?
- כמה יעלה לנו לנהל את ההליך?
- כמה זמן זה יימשך?
- ומה המחיר הנפשי והעסקי של המאבק?
כאן בדיוק נכנסת החשיבה המשפטית.
עם ניסיון של שנים רבות בתחום, אני יכולה לומר שבמרבית התיקים השאיפה הראשונית תהיה לבחון אפשרות להגיע להסכם שומה. נכון, לא הסכם בכל מחיר. לא כניעה. אלא הסכם שמבוסס על ניתוח מקצועי של הסיכונים והסיכויים.
ברוב המקרים, הסכם כזה מעניק לנישום ודאות, מקצר הליכים, מפחית את סכום המס הראשוני שנדרש, מפחית לחץ, ומאפשר לו להמשיך הלאה.
ומנגד, מתי לא נכון למהר להסכם שומה?
כפי שאמרתי קודם, כל מקרה לגופו.
יש תיקים שבהם רשות המסים טועה באופן מובהק. יש תיקים שבהם השומה אינה מבוססת דיה. יש תיקים שבהם יש לנישום ראיות חזקות, מסמכים טובים, הסברים ברורים וטענות משפטיות משמעותיות.
במקרים מסוגים אלו, אני לא בדעה שצריך לרוץ ולשלם רק כדי לסיים.
להיות חכם לא אומר לוותר על כל טענה.
אם רשות המסים דורשת סכומים מופרכים, שלא משקפים את מצב הדברים, או סכומים שאין לנישום יכולת אמיתית לשלם, בהחלט ייתכן שיהיה נכון להמשיך קדימה, להגיש השגה, ובהמשך גם ערעור לבית המשפט.
הסכם שומה צריך לשקף תוצאה שניתן לעמוד מאחוריה. לעיתים אולי נשלם מעט יותר ממה שאנחנו חושבים שהיה צריך לשלם, כדי לקנות ודאות. אבל הוא עדיין צריך להיות מחובר למציאות, לחומר הראיות ולמצב המשפטי.
האם אפשר להגיע להסכם גם אחרי שכבר הוגש ערעור לבית המשפט?
כן בהחלט.
וזו נקודה שחשוב מאוד להכיר.
גם לאחר שמוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, הצדדים יכולים להמשיך לדבר. בפועל, הדבר קורה לא מעט. יש מקרים שבהם בשלב ההשגה לא ניתן להגיע להסכמות, ולכן אין ברירה אלא להגיש ערעור כדי לא לפספס את המועדים.
אך עצם הגשת הערעור לא סוגרת את הדלת בפני הסכם.
לעיתים, דווקא לאחר שההליך עובר לשלב מתקדם יותר, לאחר שנבחנים החומרים, לאחר שהפרקליטות נכנסת לתמונה, ולאחר שמתגבשות טענות משפטיות ברורות יותר, ניתן להגיע להסכם נכון יותר.
לכן, הגשת ערעור אינה בהכרח הכרזת מלחמה עד הסוף.
אדגים מתיק שייצגתי מול מע"מ
ייצגתי לקוח שהוצאה לו שומת תשומות במע"מ בסך של כחצי מיליון ש"ח.
הטענה הייתה שהוא קיזז חשבוניות פיקטיביות או חשבוניות זרות. כלומר, לטענת מע"מ, גם אם הוא אכן רכש מוצרים או קיבל שירותים, החשבוניות שסופקו לו היו זרות, כלומר לא של מי שסיפק בפועל את השירות, ולכן הוצאו שלא כדין ואינן מותרות לקיזוז לפי סעיף 38 לחוק מע"מ.
המשמעות הייתה שמע"מ דרש ממנו להחזיר את מס התשומות שקיזז, בתוספת ריבית והצמדה.
בשלב ההשגה הלקוח לא היה מיוצג על ידי עורך דין מיסים מומחה, וההשגה נדחתה. בשלב הזה, כדי לא לפספס את המועדים, לא נותר אלא להגיש ערעור לבית המשפט.
הגשנו ערעור, ובמקביל המשכנו לנהל שיח מול הפרקליטות ותחנת המע"מ הרלוונטית.
לא הגענו ואמרנו: "תעשו לנו הנחה", שכן זה לא עובד כך.
נכון, יש משא ומתן, אך הוא חייב להיות מבוסס על טיעונים מקצועיים, משפטיים וחשבונאיים.
באותו תיק עברנו על הניירת, האסמכתאות, חומרי החקירה וכל החומרים שהיו בתיק. הצלחנו להראות שביחס לחלק מהחשבוניות, הלקוח עמד בנטלים שנקבעו בפסיקה. הוא בדק את מה שהיה עליו לבדוק בעת קבלת החשבוניות, ולכן טענו שאין מקום לחייב אותו בתשלום מע"מ בגינן.
לעומת זאת, ביחס לחשבוניות אחרות, סברנו שהלקוח לא עמד בכל המבחנים הנדרשים, ושם הסכמנו שיש מקום לשלם.
כלומר, ההצעה שלנו הייתה מבוססת, ואמרנו למעשה: כאן אנחנו חזקים, כאן אנחנו חלשים. כאן יש מקום לתשלום, וכאן אין מקום לחיוב.
כאשר מציגים לרשות המסים הצעה שמבוססת על חומר הראיות ועל הדין, הרבה יותר קל לה לקבל אותה.
וראו: בסופו של דבר, מתוך שומה של כחצי מיליון ש"ח, הגענו לפשרה בסך של כ-143 אלף ש"ח!
מה תפקידו של עורך הדין שמייצג אתכם בהסכם שומה?
תפקידי איננו מתסכם ב"להוריד את הסכום".
מטרתנו היא לבחון את השומה, להבין את חומר הראיות, לזהות היכן רשות המסים טועה, היכן הנישום נמצא בסיכון, ומהי התוצאה הנכונה ביותר בנסיבות העניין.
במילים פשוטות, מטרתי היא להוריד את רשות המסים מהעץ, אבל לעשות זאת באמצעות טיעונים מקצועיים המתחשבים בהוראות פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, פסיקה, מסמכים, אסמכתאות ועוד.
האם כדאי לחתום על הסכם שומה או להמשיך לערעור?
זוהי החלטה שצריכה להיות נכונה ושקולה.
לא "מתכסחים" עם רשות המיסים כדי להראות לה מה זה. שומרים על דיפלומטיה, וחשוב מכול – מוודאים שיש ליווי וייעוץ משפטי.
כל מקרה הוא לגופו, ולכך אשמח לבחון יחד אתכם את התיק.
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר זמין עבורכם לכל שאלה, ייעוץ וליווי בהליכי שומה, הסכמי שומה, השגות, ערעורי מס וייצוג מול רשות המסים.
SEO by start