מיסוי קריפטו / מיסים על מטבעות וירטואליים

המסחר בביטקוין ובמטבעות קריפטו אחרים הוא כבר עניין נפוץ בקרב ישראלים רבים אז למה ישראלים רבים שסוחרים במטבעות דיגיטליים לא משלמים מסים ומה יכול לעשות מי שרוצה להסדיר את הדיווח ותשלום המיסים על קריפטו.

קריפטו

המטבעות הדיגיטליים, המוכנים "קריפטו", הם למעשה צורת כסף דיגיטלי שאינו נתמך על ידי גוף מרכזי כמו ממשלה או בנק. המטבע הבולט ובעל היקף המסחר הגדול ביותר הינו מטבע הביטקוין שהופיע לראשונה בשנת 2009.

מהו מטבע וירטואלי?

ניתן להבין מעצם המונח 'מטבע וירטואלי', כי רבים מתייחסים לביטקוין ודומיו כאל מטבע לכל דבר. אך האם גם הרשויות המוסדיות, הממשלות והבנקים מתייחסים אליו כך?

לכאורה, מדובר במטבע היות ועשרות אלפי עסקים ברחבי העולם מוכנים לתת עבורו תמורה, ובעצם לקבל תשלום באמצעותו. אבל בשונה ממטבעות רגילים, הביטקוין אינו תלוי בממשלה או בנק המנפיקים אותו, מה גם שלא ניתן להשיג שטרות או מטבעות מצלצלים ולהחזיק אותם ככסף מזומן ביד.

מבחינת קהיליית הביטקוין, בעולם שהולך ומבסס את עצמו בסחר ומכר אונליין דרך האינטרנט, זה בכלל לא משנה. בעיניהם, אם כולנו נסכים שזה מטבע ונייחס לו ערך, אז הוא בעצם מטבע בעל ערך, וכך הם בעצם מטילים ספק, די בהצלחה, בכל עולם הפיננסים הישן.

אז איך בכל זאת יש לביטקוין ערך כלכלי?

בדיוק כמו בכל תחום – בגלל שההיצע מוגבל מצד אחד, ויש עליו ביקוש מצד שני. הביטקוין מופץ בכמות אשר הוגבלה מראש, ולכל מטבע רצף ייחודי שנקבע על ידי אלגוריתם, ושלא ניתן לחיקוי. ולראיה באשר לאמינותו, ניתן להמירו בבורסות מקוונות ב'כסף אמיתי'.

היכן שומרים על המטבע הדיגיטלי

היות והכסף וירטואלי, גם הארנק אינו שונה. ניתן לשמור את קבצי המטבעות 'בארנק ביטקוין', בין אם על ענן, על שרת חיצוני, בדיסק קשיח, או על כונן חיצוני שתוכלו להחביא, אם תרצו, בכספת או מתחת לכרית.

עד כאן הכל לכאורה טוב ויפה. אך השאלה המרכזית היא האם המדינות עצמן מתייחסות אל הביטקוין ודומיו כאל 'מטבע', ובהתאם מהו המיסוי שהן דורשות על הרווחים שייווצרו מהעסקאות של מכירה והחלפה של מטבעות דיגיטלים.

מיסוי קריפטו

באופן טבעי, עם עלייתו של מוצר פיננסי חדש, שלא לומר כזה המכונה 'מטבע', עולות עמו גם סוגיות מס מאתגרות לרשויות במדינות השונות.

הסוגיה הכלכלית – משפטית המרכזית מתייחסת להגדרה עצמה. היות והקריפטו לא הונפק על ידי ממשלה או בנק, האם יש להגדירו מבחינה משפטית כמטבע, או שבעצם מדובר בנכסים דיגיטליים, ניירות ערך, או במוצר פיננסי אחר. לכל אחד מאלו השלכות מיסוי אחרות, כך שהשאלה היא מהותית.

מדינת ישראל כבר נדרשה לשאלות אלו והנושא נדון באוצר, בבנק ישראל, ברשות לניירות ערך, בבתי המשפט ובגופים נוספים, אך חקיקה טרם הוסדרה בישראל ביחס לאופן מיסוי הרווח שנוצר בעת מכירת קריפטו.

ובכל זאת, רשות המסים הקדימה לעשות ופרסמה כבר בינואר 2018 חוזר, בו היא מבהירה את עמדתה בכל הנוגע להיבטי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי בינלאומי בהקשר של מטבעות וירטואליים.

לא מטבע, כי אם 'נכס בלתי מוחשי'

כפי שצוין, רשות המיסים ניסתה לאטום את הפרצה ופרסמה בינואר 2018 את חוזר מס הכנסה מספר 5/2018, בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: "מטבעות וירטואליים") אשר הגדיר לראשונה ובאופן פורמלי את מטבעות הקריפטו כ'נכס' בהתאם לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

מטרת החוזר להסדיר את חיוב מע"מ ומס הכנסה על הרווחים מעסקאות במטבעות דיגיטליים (קריפטו), כמו ביטקויין, איתריום, ליטקויין, ריפל ואחרים.

כבר מכותרת החוזר, ניתן להבין כי מבחינת רשות המסים אלו כלל אינם מטבעות, אלא "אמצעי תשלום מבוזר", אשר מוגדר כ"נכס בלתי מוחשי", בדומה להשקעה במניות.

בהתאם, בדומה להשקעה במניות, הרווחים מפעילות עסקית במטבע דיגיטלי חייבים במס בישראל, ובעסקה בעלת סממנים עסקיים תהא גם חבות במע"מ, כפי שיוסבר להלן.

במאי 2019 פורסם פסק דין נועם קופל שם נקבע כי מטבעות הקריפטו הינם "נכס" בהתאם להגדרה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה ולא מטבע או הפרש שער כטענת המערער.

מס הכנסה – סיווג ההכנסה, שיעורי החיוב במס ואופן הדיווח

כאמור, עמדת רשות המיסים בחוזר מס הכנסה מספר 5/2018 הינה כי מדובר במכירת נכס בהתאם לחלק ה' לפקודת מס הכנסה ולפיכך ההכנסה תסווג כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון בשיעור של 25% או 30% במידה ונמצא במדרגת מס יסף.

אופן דיווח על הכנסה הונית ממטבעות קריפטו

על הכנסה ממכירה או המרה של מטבע קריפטו יש לדווח בטופס רווח הון 1399 (י) אצל יחיד או 1399 (ח) כאשר מדובר בחברה, עם סמל עסקה 77 וקוד 71 (בדוח המס לשנת 2024 הוסיפו דרישה לרשום עד 2 כתובות)

בנוסף, בטופס 1301 בחלק א (פרטים כללים), יש לסמן "בשנת המס היו לי הכנסות ממימוש מטבע וירטואלי לרבות המרה למטבעות אחרים"
שימו לב, שכירים שאינם מגישים דוחות מחויבים בפתיחת תיק ברשויות המס, הגשת דוחות שנתיים ודיווח כאמור.

מתי ההכנסה ממטבעות קריפטו תסווג כהכנסה פירותית בשיעור מס שולי?

1) מסחר המגיע לכדי עסק בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת פעילות עסקית.
2) כרייה בהתאם לנסיבות.

אופן דיווח על הכנסה פירותית ממטבעות קריפטו

הכנסה המגיעה לכדי עסק או הנובעת מפעילות כרייה מחייבת ככלל פתיחת תיק ברשויות המס, הגשת דוחות שנתיים, דיווח ההכנסות במע"מ ודיווח ההכנסות בביטוח לאומי.

הדיווח של הכנסה עסקית וכרייה תדווח כדיווח של עסק לכל דבר תוך מילוי טופס 1301 בהתאם להוראות וצירוף נספח א' חישוב ההכנסה החייבת מעסק או משלח יד', וזאת בהנחה ואכן מדובר בעסק, כפי שהוסבר קודם.

מס הכנסה על מטבע קריפטו

רשות המסים מבהירה כי כאשר משלמים על עסקאות באמצעות מטבעות וירטואליים, אזי הרווחים על הפעילות העסקית חייבים במס.

כאשר מדובר בפעילות מסחרית בעלת מאפיינים עסקיים כגון היקף ההשקעות, תדירות עסקאות הקנייה והמכירה, דרכי מימון לפעילות, מומחיות בתחום ועוד, אז ההכנסות מסווגות כ'הכנסות פירותיות'. הכנסה פירותית היא כל הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל, או בחו"ל על ידי תושב ישראל, כל עוד המקור להכנסה מופיע בפקודת מס הכנסה.

על הכנסות פירותיות חלים שיעורי מס הכנסה מלאים. שיעורי מס חברות לחברה, וליחידים – שיעור מס שולי היכול להגיע עד ל-50%, לפי גובה ההכנסה.

לעומת זאת, אם מדובר בעסקה חד-פעמית, או במספר עסקאות בהיקפים מצומצמים וללא מימון חיצוני, וכאשר המוכר אינו נחשב לסוחר מיומן, מקצועי ומנוסה, אזי הוא יחוייב במס רווחי הון בשיעור של 25% בלבד או 30% במידה ונמצא במדרגת מס יסף.

רשות המסים מבהירה כי מי שעוסק ב'כריית מטבעות דיגיטליים', ייחשב כבעל פעילות מסחרית עם מאפיינים עסקיים, גם אם אין סממנים עסקיים לפעילותו, כך שהוא ימוסה באופן מלא. 'כריית מטבעות דיגיטליים' מתייחסת לפעילות שמהווה את 'עמוד השדרה' של קיום עולם המטבעות הדיגיטליים, כגון עיבוד עסקאות, הנפקת מטבעות חדשים או אבטחת רשת המטבע.

מורכבות הדיווח

אחת הבעיות הצפויות להתעורר לאור הכרה במטבע הוירטואלי כאמצעי תשלום מבוזר, היא נושא הדיווחים. הדיווחים לצרכי מס צריכים להתבצע עד ל-30 יום מביצוע העסקה, אך בהעדר בנק או גוף מיומן אחר האחראי על הניכוי במקור, והתדירות הגבוהה מאוד של העסקאות, הדיווח עשוי להיות מסורבל מאוד.

בהתאם לחוזר, כל אדם או גוף המבצעים עסקאות במטבעות דיגיטליים מחויבים לשמור תיעוד של כל העסקאות והעברות הכספים, על מנת שיוכלו להראות כי ההכנסות המדווחות נובעות מעסקאות באמצעי תשלום מבוזר לצורך סחר חליפין. כך למשל, יש לשמור תיעוד של חשבונות בנק מפורטים באמצעותם הועברו הכספים לרכישה, צילום מסך המחשב בו תוצג המכירה והקניה, מכתב מבהיר מהרוכש בו מפורטות דרכי רכישת המטבע, טבלאות אקסל, מיילים וכיוצב', מה שעשוי להפוך את סוגיית הדיווח למשרה מלאה של ממש.

מע"מ על מטבע קריפטו

ראשית נאמר כי אם הפעילות אינה בעלת סממנים עסקיים, לא מחויב המשקיע בתשלומי מע"מ. זוהי נקודה חשובה ביותר, שכן לו היו כל עסקאות האקראי ממוסות במע"מ, סביר להניח שחלק ניכר מהן לא היו משתלמות לאדם הפרטי מלכתחילה, היות והן היו מותירות אותו בהפסד.

לעומת זאת, פעילות מסחרית בעלת מאפיינים עסקיים תסווג ותירשם כ'מוסד כספי' לעניין חוק מע"מ והכנסותיו תחויבנה במע"מ בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מע"מ (ממש כמו בנק).

היות ומי שעוסק ב'כריית מטבעות וירטואליים' עשוי להיחשב כמי שפעילותו הינה בעלת מאפיינים עסקיים, כפי שכבר הובהר, יחויבו נישומים אלו לפתוח תיק עוסק מורשה, ועסקאותיהם יחויבו במע"מ לפי החוק על מלוא התמורה (בין אם בשיעור אפס כעוסק פטור או בשיעור מלא כעוסק מורשה רגיל).

לבסוף, מי שפעילותו אינה בעלת מאפיינים עסקיים, אך מקבל תשלום באמצעות מטבעות וירטואליים, יצטרך לגלם במחיר העסקה את 'המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים' (לפי סע' 10 לחוק המע"מ – מקרים מיוחדים'), אך הכנסותיו לא תהיינה חייבות במע"מ.

מיסוי בינלאומי על קריפטו

תחום המיסוי הבינלאומי לעניין מטבעות וירטואליים הינו מורכב ומאתגר, מן הסיבה הפשוטה שיש לתת את הדעת לשורת אמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל מול מדינות אחרות, ולהשפעתן של אלו על מיסוי המשקיעים הישראליים במטבעות הדיגיטליים.

קיימות אוכלוסיות רבות, כדוגמת עולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים, העשויים דווקא ליהנות משורה של הקלות מס, גם ביחס לרווחים מעסקאות במטבעות דיגיטליים, אך מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין ו/או גורם מומחה אחר לענייני מס על מנת להבין את כלל המשמעויות, ולפעול למזעור חבות המס, בעיקר לאור חקיקה בתחום המשתנה תדיר.

בנוסף, מומלץ למשקיעים במטבעות וירטואליים אשר טרם דיווחו על הכנסותיהם ורווחים שנצברו, לשקול לבצע פניה יזומה לרשות המסים במסגרת הליכי גילוי מרצון, ובכך לפעול לסגירת החוב, אגב הימנעות מהליכים פליליים.

מידע שמתקבל ברשות המסים על אחזקת מטבעות דיגיטלים

מפרקטיקה של תיקים בתחום עולה כי רשות המסים בישראל מקבלת מידע מרשויות ובנקים בעולם, במסגרת חילופי מידע, על ישראלים המחזיקים מטבעות דיגיטליים ורשויות המס פותחות לעיתים תיקים באופן יזום עם דרישה להגשת דוחות.

יובהר לעניין זה כי המידע שמתקבל ברשות המסים בדבר אחזקת מטבעות דיגיטלים יכול להוביל גם לחקירה פלילית בגין אי דיווח על מכירה או המרה של מטבעות דיגיטלים.

הליך גילוי מרצון בקריפטו

הליך גילוי מרצון הינו הליך המאפשר למי שלא דיווח בעבר כנדרש על הכנסות ממטבעות קריפטו, לפנות ביוזמתו על ידי מייצג מטעמו לרשות המיסים ולבצע הסדר במסגרתו ישולם המס בגין ההכנסות הלא מדווחות ותוענק חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין העבירות שבוצעו ככל שהבקשה תאושר.

הליך גילוי מרצון לא בתוקף כעת ועתיד לחזור בדגש על דיווח הכנסות ממטבעות דיגיטליים.

בקשה להליך גילוי מרצון צריכה לכלול את תיאור העובדות הרלוונטיות, צירוף כל החישובים והמסמכים הרלוונטיים. לצורך הכנת הבקשה יש לקבל את מלוא הנתונים מהנישום ולחשב את ההכנסות והמס החייב בכל השנים הרלוונטיות, תוך זיהוי מקור הכסף וסוגי ההכנסות, זיהוי חשיפות מס אפשריות והכנת אסטרטגיה.

נוהל קריפטו חדש של רשות המיסים

עד שהליך גילוי מרצון ייכנס לתוקף, רשות המיסים מציעה פתרון ביניים, המאפשר למשקיעים להפקיד את כספי המיסים הנובעים מהפעילות של המטבעות הדיגיטליים בחשבון בנק של רשות המיסים.

בתאריך ה- 31.12.2023 פורסם, נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר (להלן: "הנוהל"). תחולת הנוהל במקור הייתה מיום 1.1.24 לתקופה של 6 חודשים. הנוהל הוארך עד לסוף שנת 2024 וצפוי לקבל אורכה נוספת עד ליום 31.12.25.

המטרה בנוהל זה הינה לעקוף את המערכת הבנקאית ולאפשר את הפקדת כספי המיסים ישירות לחשבון הבנק של רשות המיסים שיתנהל בבנק ישראל. יובהר כי מדובר בנוהל שמאשר את הפקדת חוב המס בלבד.

היתרון המרכזי בנוהל הינו הכשרת האפשרות לשלם את חוב המס לרשות המיסים מרווחי הקריפטו מה שעשוי אף לסייע בקבלת אישור להפקדת מלוא יתרת כספי הקריפטו בחשבון הבנק האישי.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה להסדרת דיווחי הכנסות ממטבעות דיגיטליים ותשלומי המס, על היבטיהם האזרחים והפליליים. מוזמנים ליצור עמנו קשר לקביעת פגישת ייעוץ.