המטבעות הוירטואליים, ובראשם הביטקוין, הופכים נפוצים ומוכרים, אך מעלים גם שאלות מס מורכבות באשר למהות השימוש בהם.
רובנו שמענו על הביטקוין, אשר הינו מרכזי בעולמות המטבעות הוירטואליים, אשר הופכים פופולאריים יותר לאחרונה.
מדובר לכאורה במטבע לכל דבר, שעשרות אלפי עסקים בכל רחבי העולם מוכנים לקבל תשלום באמצעותו, אך ההבדל בינו לבין מטבעות רגילים הוא כי אין מאחוריו גוף ממשלתי או בנק, וכי לא ניתן להחזיק בידיים שטרות או מטבעות שלו.
הערך למטבע נוצר כתוצאה מהיותו מופץ בכמות מוגבלת, כאשר לכל ביטקוין קיים רצף של מספרים ייחודי שאינו ניתן לחיקוי. כיום, מנסות כבר כמה מדינות להעניק לביטקוין מעמד של מטבע חוקי, בראשן גרמניה וניו יורק.
אך יחד עם פופולאריות זו עולות גם סוגיות מס מורכבות באשר למהות העסקאות הנוצרות, בעיקר בכל הקשור לעצם הגדרתם כמבטבעות מלכתחילה. קיים וויכוח משפטי נרחב באשר להאם מדובר במטבע, או שבעצם אנו דנים בניירות ערך, בנכסים או במוצרים פיננסיים אחרים, מאחר ולכל הגדרה משמעויות שונות מבחינת היבטי מיסוי הקשורים לרווח שנוצר בעסקה.
במדינת ישראל טרם הוסדרה החקיקה בנושא, ועדיין לא ברורה המגמה המשפטית באשר למטבעות וירטואליים בכלל, או הביטקוין בפרט.
עד להבהרה של בתי המשפט והמחוקק באשר למהי ההתייחסות המשפטית החד משמעית, הוציאה רשות המסים חוזר בתחילת שנת 2018, המנסה לאטום את הסדק בסכר, בכל הקשור להיבטי מס הכנסה, מס ערך מוסף ומיסוי בינלאומי במטבעות אלו.
משרדנו עוקב בדריכות אחר כלל ההתפתחויות בנושא, בארץ ובעולם, ומספק ייעוץ וליווי אישיים בתחום, על פי הכללים הנהוגים כיום, ותוך מודעות לשינויים היומיומיים התכופים ולמשמעותם.
הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר לבחינת המשמעויות המשפטיות וכללי המיסוי באשר לעסקאות במטבעות וירטואליים שכבר התבצעו או בכל הקשור לתכנון המס בעסקאות עתידיות.