מעביד? עובד? הישמרו מתלושי שכר פיקטיביים

הנפקה של תלושי שכר פיקטיביים היא שיטה פופולארית ולא חוקית להונות את ביטוח לאומי, להפחית תשלומי מיסים, ולפגוע בעובדים באמצעות צמצום תשלומים סוציאליים.  

אנשים פרטיים מבקשים כל הזמן למצות באופן מירבי את זכויותיהם מול המדינה, ובעלי עסקים מחפשים כל הזמן דרכים יצירתיות להפחתת החבויות שלהם כלפי המדינה. תלושי שכר פיקטיביים מהווים עבור שניהם מענה אפקטיבי, שהוא כמובן גם בלתי חוקי ופלילי.

הנפקה של תלושי שכר

תלוש שכר הוא מעין מסמך משפטי המונפק לעובד, והחוק קובע כי יהיו מפורטים בו בבירור כל רכיבי השכר על מנת שהמעביד ישקף לעובד נאמנה את כלל התשלומים שהועברו לו בגין החודש שהסתיים.

כל שורה בתלוש השכר היא משמעותית, ומהווה מעין 'הוכחה' לזכויותיו של העובד, כולל הזכויות הנצברות, למשל – ותק, ימי חופשה, ימי מחלה, דמי הבראה, הפרשה לקרן פנסיה, פיצויים, תשלומי בטוח לאומי ועוד.

פער בין תלוש השכר לתשלום בפועל

דוגמא אחת לתלושי שכר פיקטיביים היא הוצאת תלוש על סכום שהוא שונה מהמשכורת שמושלמת בפועל. למשל תלוש עם סכום נמוך, כאשר העובד מקבל השלמה של הסכום במזומן (ללא דיווח). תלוש פיקטיבי שכזה מפחית את תשלום המס שעל העובד לשלם עבור הכנסתו ולכן מדובר בעבירת מס של העלמת הכנסה. בנוסף, תלוש שכזה פוגע בעובד באופן משמעותי, גם מאחר ששכרו האמיתי אינו משוקף לו כחוק, אבל בעיקר בגלל שהדבר מצמצם את היקף הזכויות שיעמדו לו למימוש בעתיד – בין אם פיצויי פיטורין, קרן פנסיה ועוד.

עובדים שלא היו ולא נבראו

סוג נוסף של תלושי שכר פיקטיביים, הוא הנפקה של תלושים עבור אנשים שלא באמת עובדים בעסק. לרוב יש לכך שתי מטרות עיקריות:

1. ניפוח הוצאות בניגוד לחוק. המטרה הראשונה היא אינטרס של המעביד – הפחתת תשלומים לרשויות המס. היות ושכר עובדים הוא הוצאה המוכרת במלואה במס הכנסה, הרי שניכוי של הוצאה זו בדוחות השנתיים עשוי להיות מפתה במיוחד, גם למי שאינו באמת מעסיק עובדים אלו. מה גם, מדובר בהוצאות שהן לרוב גבוהות (בכל זאת – משכורת), וניפוח הוצאות זה מוביל להפחתת תשלומי המיסים, או במילים אחרות – לחסכון של הרבה מאוד כסף.
2. ניפוח הכנסות בניגוד לחוק. המטרה השנייה היא אינטרס של העובד – הימנעות מתשלומי ביטוח לאומי או לחילופין קבלת תשלומים שונים מביטוח לאומי כדוגמת דמי אבטלה, דמי לידה ועוד. תלוש השכר קובע כאמור את היקף תשלומי ביטוח לאומי ואת זכאות מקבל התלוש להחזרים שונים מהמדינה. לכן, עובד המשיג תלושים פיקטיביים שואף לקבלת החזרים פיקטיביים מביטוח לאומי ו/או הטבות אחרות כגון משכנתא, הלוואות ועוד.

*לעתים קרובות, שתי מטרות אלו משולבות יחד, ואותה החברה המספקת תלושי שכר פיקטיביים לאנשים פרטיים, תדווח עליהם כהוצאות שכר ותפחית את חבות המס שלה.

הוצאת תלוש פיקטיבי לבני משפחה וחברים

אנשים רבים אינם עומדים בפיתוי הפחתת המיסים, ומוציאים תלושי שכר פיקטיביים לבני משפחה וחברים. נפוץ למשל להוציא לבן/בת זוג שאינם עובדים תלוש שכר קבוע, גם על מנת לסייע להם בקבלת הטבות שונות, וגם במטרה להפחית מיסים אצל בן הזוג העובד. לרוב בן/בת הזוג המשלמים מעבירים את הכסף בפועל לבן/בת הזוג, על מנת שלא להותיר עקבות לחוקרי רשויות המס ובמטרה שייראה שהמשכורת אכן שולמה. יש המכנים זאת לעתים קרובות 'השארת כספים בתוך המשפחה'.

ישנן גם סיבות אחרות להוצאות תלושים לבני זוג, מאחר וההכנסה המשפחתית היא משתנה מרכזי בדירוגי אשראי בבנקים. לכן, אם למשפחה דרושה משכנתא או הלוואה מהבנק, השכר לבן/בת הזוג מהווה אפשרות (בלתי חוקית) להגדלת ההכנסה המשפחתית כולה.

אבל גם אם נדמה לנו שהוצאת תלושי שכר פיקטיביים בתוך התא המשפחתי היא לגיטימית, חשוב לדעת שזוהי עבירה פלילית חמורה.

מערכת הונאה משומנת להנפקת תלושים

שני מקרים בלטו במיוחד בשנים האחרונות בכל הנוגע לניהול של רשתות המנפיקות תלושי שכר פיקטיביים לכל דורש.

מדינת ישראל נ' מויאל ואח' (ת"פ 11590-07-16). בתיק פלילי זה, הואשמה חברת 'בי. מוס' כי הפיקה במשך 5 שנים תלושי שכר פיקטיביים לכל דורש, ובכך גם סייעה לאחרים לבצע עבירות חמורות וגם התחמקה בעצמה מתשלום מס בהיקפים של מיליוני שקלים.  החברה ייצרה מערכת משומנת אשר סיפקה, מעבר להנפקת התלושים,  גם מסמכי עבודה נוספים בהם אישורי מעסיק ומכתבי פיטורים, כך שהיא הנגישה מעטפת מלאה לביצוע העבירות.

באמצעות תלושים פיקטיביים אלו והמסמכים הנלווים להם, הוגשו תביעות לביטוח לאומי בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים. סכומים אלו כללו דמי אבטלה, דמי מזונות, דמי לידה, קצבאות ילדים, סיוע בשכר דירה, השלמות והבטחות הכנסה, הנחות בגני ילדים ועוד.

בנוסף, החברה רשמה בספריה את כל התלושים הללו כהוצאות שכר, ובאמצעות רישומים כוזבים אלו "ניפחה" את הוצאותיה והקטינה את הכנסותיה החייבות במס, בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקלים.

מדינת ישראל נ' זידאן ואח' (ת"פ 61797-16-15).

בתיק פלילי אחר, הנחשב לאחת מפרשיות ההונאה הגדולות ביותר כנגד ביטוח לאומי בישראל, ניהלו בני משפחה אחת מהצפון (המכונים 'הראיסים') רשת מכירה משומנת של תלושי שכר פיקטיביים.

מדובר היה באב ושלושת בניו, קבלני כוח אדם, אשר פעלו יחד עם מנהל חשבונות. הם העבירו אליו פרטי מתעניינים, והוא הפיק עבורם תלושי שכר פיקטיביים ומסמכים מזויפים נוספים כגון מכתבי פיטורין. כיצד מנהל החשבונות עשה זאת? באמצעות ספרי החשבונות של לקוחותיו. הכספים שהתקבלו עבור המסמכים המזויפים התחלקו בין הראיסים למנהל החשבונות, וגם רווחים אלו לא דווחו למס הכנסה, מן הסתם.

יצא כי כתוצאה ממסמכים מזויפים אלו, נתקבלו בסניף הביטוח הלאומי בנצרת מאות תביעות, ובפועל בטוח לאומי העביר מעל 12 מיליון שקלים של כספי תביעה במצטבר.

האם הדבר יכול לקרות גם מתחת לאפכם?

פרשת ההונאה נגד בטוח לאומי בצפון מראה כי בהחלט כן. כך למשל, למ', לקוח אותו ייצגנו במסגרת פרשת ה'ראיסים' שהוזכרה, יוחסו תלושי שכר פיקטיביים בהיקף של לא פחות מ-3 מיליון שקלים. מנהל החשבונות של מ', אשר עבד בשיתוף פעולה עם 'הראיסים', יצר מצג שווא כולל – הוא הפיק מסמכים מזויפים בשמו, בהם תלושי שכר, וגם זייף נתונים מספריים של הוצאות שכר בספרי החשבונות שלו בהתאם.

מצד אחד מ' שילם יותר משהיה נדרש לביטוח לאומי ולמס הכנסה עבור עובדים שלא היו ולא נבראו, אך בסופו של יום, תלושים אלו ניפחו את הוצאתיו באופן משמעותי כך שהוא התחמק מתשלומי מס גדולים.

מ' טען לאורך כל הדרך כי לא ידע דבר ובסופו של יום, הצלחנו להראות כי האירוע כולו אכן התרחש מתחת לאפו ושאין לו קשר למסמכים המזויפים ולרשת התלושים הפיקטיביים.

מדובר היה במאבק עיקש בן מספר שנים, ולא היה קל לשכנע את בית המשפט כי מ' אכן לא ידע על חריגות כה בולטות בספרי חשבונותיו. רק לאחר שהראינו בבירור כי מ' השאיר את כל ניהול הספרים בידי מנהל החשבונות ולא היה מעורב כלל וכלל, השתכנע בית המשפט.  כלומר, מצד אחד הוא לא יכל לדעת על הזיופים, אך מצד שני הוא אכן התרשל בכך שלא ביצע בדיקות.

סעיפי ההאשמה תוקנו להתרשלות בלבד (היות ולא בדק את הדוחות), מה שהוביל להפחתה משמעותית גם בענישה, שהסתיימה בעבודות שירות וקנס בלבד.

לסמוך בעיקר על עצמנו

חשוב ללמוד מכך כי אף שקריטי שרואה חשבון או מנהלי חשבונות יהיו אנשי אמונכם, לא לסמוך על אף אחד באופן עיוור, ולערוך בדיקות קבועות לדוחות, בוודאי השנתיים. בסופו של יום, אתם אלו שחתומים על הדוחות שלכם, גם אם אלו הוגשו על ידי בא כוח מטעמכם, ולכן האחריות היא שלכם – ואם לא תבדקו – זו התרשלותכם.

זכרו כי תפקידם של מייצגים לסייע, לייעץ ולהכווין, אבל הם אינם מסירים מכם אחריות על ניהול העסק שלכם, וכלל החובות הנגזרות מכך.

משרד עו”ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למסים, עבירות כלכליות, עבירות צווארון לבן והלבנת הון, המלווה את לקוחותיו החל משלבי חקירה ומעצר ועד לתום כלל ההליכים הפליליים.