שינוי בחקיקה למניעת הלבנת הון קובע כי מעתה, מי שביצע עבירות מס ייחשב כמי שביצע הלבנת הון. המשמעות: הליך פלילי וענישה חמורים הרבה יותר.
עו"ד קרן זרקו זמיר מסבירה ל"כלכליסט" אודות עבירות הלבנות הון
לא פעם נדמה שהעלמת מס הפכה לספורט לאומי בישראל, וכי רק מעטים נתפסים ונענשים. אולם תיקון חדש לחוק הלבנות הון שייכנס לתוקף באוקטובר 2016, עומד להפוך את העניין הזה מתחביב המוני לפעילות אתגרית מסוכנת.
ב-17 באפריל 2016 פורסם תיקון מספר 14 לחוק הלבנת ההון בישראל, ובו חידוש משמעותי: כל מי שמבצע העלמת מס – כלומר, אינו מדווח כנדרש על הכנסות – ייחשב למי שביצע עבירת מקור של הלבנת הון. עבירת המקור היא עבירה פלילית כמו סחר בסמים, למשל, המניבה לעבריין כסף ורכוש שאותו הוא מטמיע במערכת הפיננסית הלגיטימית, כלומר "מלבין" את ההון.
הרף: מסכום של מיליון שקל בשנה
עד כה, עבירות המקור של הלבנת הון היו עבירות פליליות חמורות למדי: סחר בסמים, סחר בנשק, זיוף כספים, פגיעה ברכוש, הימורים בלתי חוקיים או שוחד. כעת מצטרפות לרשימה זו גם עבירות של העלמת מס ואי דיווח כחוק על הכנסות – אף שעשרות אלפי ישראלים, אם לא יותר, מבצעים אותן מדי שנה.
חשוב להדגיש שלפי התיקון החדש לחוק, רק העלמות מס מסוימות אכן ייחשבו לעבירת מקור של הלבנת הון. כך למשל, העלמת מס בסכום של מיליון שקל בשנה, או 2.5 מיליון שקל בארבע שנים, תיחשב עבירת מקור, וכן אי דיווח על עסקת מקרקעין בשווי של יותר מ-1.5 מיליון שקל, או אי דיווח על עסקה למכירה או רכישה של נכס בשווי של יותר מ-100 אלף שקל. עם זאת, מדובר ברף שקל למדי להגיע אליו.
ענישה כבדה עוד לפני ההכרעה המשפטית
התיקון החדש לחוק, שכאמור ייכנס לתוקף בתחילת אוקטובר 2016, הוא למעשה חוק "מיובא", שנועד להתאים את ישראל לדרישות מערכת המס הבינלאומית. בפועל, ההגדרות בחוק כרגע רחבות למדי וכוללות גם עבירות מס קטנות, במקום להתמקד רק באלה המעלימים מס בהיקפים גבוהים של ממש ונחשבים לעבריינים בקנה מידה משמעותי.
הרף הנמוך מחיל את החוק על עצמאים, שכירים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים וחשבים – וחושף אותם להליך פלילי קשה במיוחד, הכולל החרמת רכוש גם במקרה של חשד בלבד לעבירה. החרמה זו, גם אם זמנית במקרה של חשד, היא נרחבת וכוללת רכוש, חשבונות בנק, נכסים ועוד – כאשר עלולות לחלוף שנים ארוכות של הליך פלילי ומשפטי עד להחזרת הרכוש לבעליו. יוצא מכך, שאדם נענש באופן קשה גם כשהוא עדיין בחזקת זכאי, כי לא הוכחה אשמתו.
הוראת השעה הורחבה להלבנת הון
בעקבות התיקון לחוק הלבנת הון, רשות המסים הרחיבה את הוראת השעה, המאפשרת לכל אדם לבצע גילוי מרצון על העלמות מס שהיה מעורב בהן – לדווח מיוזמתו ובתמורה להימנע מהליך פלילי נגדו. הוראת שעה זו, שהיתה אמורה לפוג ביוני 2016, הוארכה עד ל-31 בדצמבר 2016, וכעת כוללת סעיף המאפשר קבלת חסינות למי שדיווח לרשות המסים על מעורבות בהעלמות מס ומכאן גם בעבירות של הלבנת הון.
מלבד החרמת הנכסים הזמנית כבר במקרה של חשד בלבד לעבירה, החוק קובע גם עונש מאסר של עד עשר שנים למלביני הון. החמרה זו מחזקת עוד יותר את האטרקטיביות הרבה של הליך הגילוי מרצון לעברייני מס המבקשים להסדיר את חובם למדינה ללא מעורבות פלילית.
ההליך מוצע בשני מסלולים אפשריים: מסלול אנונימי, בו מגישים את המידע לרשות ללא פרטים מזהים, מקבלים את המידע בדבר חבות המס הנדרשת לרשות המסים, ומחליטים אם להמשיך ולשלם; ומסלול מקוצר, שבו מגישים את המידע לרשות באופן גלוי ומשלמים את החוב בהליך פשוט ומהיר.
משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד עורכי דין מוביל בתחום המסים, ומתמחה בעבירות מס הכנסה ומע"מ, הלבנת הון ועבירות כלכליות/צווארון לבן.