אתם קונים ומוכרים מטבעות דיגיטליים. בהתחלה רכשתם ביטקוין או איתריום כהשקעה, אבל עם הזמן התחלתם לבצע יותר פעולות, לעקוב באופן קבוע אחרי השוק, לזהות הזדמנויות, לבצע החלפות מטבע, למכור ולקנות בתדירות הולכת וגדלה.
מבחינתכם אתם עדיין משקיעים.
אבל רשות המסים עלולה לחשוב אחרת.
אומר מיד: העובדה שאתם מגדירים את עצמכם כמשקיעי קריפטו אינה קובעת בהכרח את אופן המיסוי. אם הפעילות שלכם מתנהלת באופן שיטתי, תדיר ומקצועי, רשות המסים עשויה לטעון שאתם כבר לא משקיעים פרטיים, אלא מנהלים עסק של מסחר במטבעות דיגיטליים.
וההבדל משמעותי מאוד.
רווח הון ממוסה בשיעור של 25%, בכפוף לנסיבות ולמסים נוספים שעשויים לחול. לעומת זאת, הכנסה מעסק ממוסה לפי מדרגות המס השולי, שעשויות להגיע לשיעורים גבוהים בהרבה.
לכן, לא רק גובה הרווח חשוב.
השאלה המרכזית היא כיצד נראית הפעילות שלכם בפועל.
"אני לא עסק, אני רק סוחר מהבית"
אני פוגשת משקיעים שאומרים: "אין לי משרד, אין לי עובדים, לא פתחתי חברה ואני רק קונה ומוכר דרך הטלפון. איך אפשר לטעון שאני מנהל עסק?"
זו טעות.
כדי לקבוע אם פעילות מסוימת היא השקעה פרטית או עסק, רשות המסים אינה בוחנת רק אם פתחתם תיק עסק או אם אתם יושבים במשרד.
היא בוחנת את אופי הפעילות.
- האם הפעילות מתבצעת באופן שיטתי?
- האם קיימת תדירות גבוהה של עסקאות?
- האם יש לכם בקיאות ומומחיות בתחום?
- האם אתם פועלים לפי שיטה קבועה?
- האם נוצר מנגנון שמטרתו להפיק רווחים באופן מתמשך?
ככל שיותר מאפיינים עסקיים מתקיימים, כך גדל הסיכון שרשות המסים תטען שההכנסה שלכם אינה רווח הון, אלא הכנסה מעסק.
מבחן התדירות – כמה פעמים אתם קונים ומוכרים?
אחד המבחנים המרכזיים הוא מבחן התדירות.
אדם שרכש מטבע דיגיטלי, החזיק בו במשך תקופה ארוכה ולבסוף מכר אותו, אינו דומה לאדם שמבצע פעולות קנייה, מכירה והמרה בכל יום או בכל שבוע.
ככל שמספר הפעולות גדל, וככל שהן חוזרות על עצמן לאורך זמן, כך הפעילות עשויה להיראות פחות כמו השקעה ויותר כמו מסחר עסקי.
אבל שימו לב: אין מספר קבוע של עסקאות שממנו אדם הופך אוטומטית לעסק.
לא ניתן לומר שמי שביצע עשר עסקאות הוא משקיע, ומי שביצע מאה עסקאות הוא סוחר.
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
מבחן הבקיאות והמומחיות
רשות המסים עשויה לבחון גם את רמת הידע והמומחיות שלכם.
האם אתם מבצעים פעולות מזדמנות על סמך המלצה שקיבלתם מחבר?
או שאתם עוקבים מדי יום אחרי השוק, מנתחים גרפים, לומדים פרויקטים, בוחנים נתונים ומקבלים החלטות על בסיס ידע מקצועי שצברתם?
אדם שפועל מתוך בקיאות עמוקה ומשתמש במומחיות שלו כדי להפיק רווחים, עלול להיחשב כמי שמנהל פעילות עסקית.
לא חייבים להיות בעלי תואר בתחום הכלכלה או לעבוד באופן רשמי בשוק ההון כדי להיחשב בעלי מומחיות. גם ידע שנצבר לאורך שנים, ניסיון מעשי רב והיכרות עמוקה עם שוק הקריפטו עשויים להיות רלוונטיים.
מבחן השיטתיות והמנגנון
השאלה הבאה היא האם קיים מנגנון מסודר.
האם אתם פועלים לפי תוכנית קבועה?
האם קיימות שעות שבהן אתם עוקבים אחרי השוק ומבצעים עסקאות?
האם אתם מנהלים רישומים וטבלאות?
האם אתם משתמשים במערכות מסחר, בתוכנות, בבוטים או בכלים אחרים?
האם אתם מחלקים את הכספים בין ארנקים וזירות מסחר לפי אסטרטגיה מסוימת?
ככל שקיים מנגנון מסודר יותר, כך רשות המסים עשויה לטעון שלא מדובר בהשקעה מקרית, אלא בפעילות שנועדה לייצר הכנסה באופן קבוע.
המשמעות היא שלא בוחנים רק את מספר העסקאות.
בוחנים את הדרך שבה הן מתבצעות.
גם פעילות בשוק ההון יכולה להפוך לעסק
אותו עיקרון חל גם בשוק ההון.
אדם יכול להחזיק תיק השקעות בהיקף גבוה מאוד ועדיין להיחשב משקיע פרטי. אם הוא קונה ומוכר מדי פעם, מחזיק את ניירות הערך לתקופות משמעותיות ואינו מפעיל מנגנון שיטתי, הרווחים עשויים להיחשב רווחי הון.
מנגד, אדם שמבצע עסקאות באופן תדיר, פועל מתוך בקיאות, משקיע זמן רב ומנהל פעילות מאורגנת, עשוי להיחשב סוחר.
בפסק הדין בעניין איזי שירצקי נבחנה השאלה אם רווחים שהופקו ממכירת מניות הם רווחי הון, או הכנסה בעלת אופי עסקי.
לאחר בחינת הבקיאות, השיטתיות, המעורבות והפעולות שבוצעו, נקבע באותו מקרה כי מדובר בהכנסה שיש למסות לפי מדרגות המס השולי, ולא כרווח הון בשיעור של 25%.
זהו בדיוק הסיכון שגם משקיעי קריפטו צריכים להכיר.
לא משנה איך קוראים לכסף – בוחנים מה עומד מאחוריו
אתן כדוגמא נוספת את פסק הדין בעניין הרב אבוחצירא שממחיש עיקרון חשוב נוסף.
מיד אומר, לא, הרב אבוחצירא לא סחר בקריפטו. באותו מקרה התקבלו כספים שהוגדרו כתרומות. אנשים הגיעו לחצר הרב, קיבלו ברכה והשאירו כספים.
רשות המסים טענה שלא מדובר בתרומות, אלא בפעילות קבועה ושיטתית שיש לה מאפיינים של עסק.
אנשים מגיעים.
מקבלים שירות או ברכה.
מעבירים כסף.
והפעילות חוזרת על עצמה באופן שוטף.
הטענה הייתה פשוטה: לא מספיק לקרוא לכספים "תרומות" כדי שהם יהיו פטורים ממס. צריך לבדוק את הפעילות שבמסגרתה הם התקבלו.
אותו הדבר נכון גם בקריפטו.
לא מספיק לומר: "אני משקיע".
אם בפועל אתם פועלים כמו עסק, רשות המסים עשויה לנסות למסות אתכם כמו עסק.
כיצד רשות המסים מגיעה בכלל לבדוק את הפעילות?
תיק יכול להיכנס לביקורת בדרכים שונות.
- לעיתים מדובר בביקורת אקראית.
- לעיתים הבדיקה נפתחת בעקבות מידע מודיעיני.
- לעיתים מתקבל מידע מבנק, מזירת מסחר או מגורם אחר.
- ולעיתים מגיעים לדיון מול רשות המסים בנושא אחד, ובמהלך הבדיקה מתעוררת שאלה בנושא אחר לגמרי.
כך למשל, אדם יכול להגיע לדיון על הפקדת כספים בחשבון הבנק, ובמהלך בחינת התנועות יעלו שאלות לגבי פעילות הקריפטו שלו.
ברגע שהתיק נבדק, רשות המסים עשויה לבחון את מספר העסקאות, היקף הפעילות, תדירות המסחר, רמת הבקיאות, משך ההחזקה במטבעות והדרך שבה הפעילות מתנהלת.
אם היא תגיע למסקנה שמדובר בפעילות שעולה לכדי עסק, היא עשויה להוציא שומה בהתאם.
ומה קורה אם הפעילות השתנתה במהלך השנים?
זו נקודה חשובה מאוד.
אדם יכול להתחיל כמשקיע פרטי ובהמשך להפוך לסוחר. נניח שבשנת 2020 הוא רכש מספר מטבעות דיגיטליים והחזיק בהם כהשקעה.
בשנים שלאחר מכן הוא ביצע פעולות מעטות בלבד. אבל בשנת 2023 משהו השתנה; הוא התחיל לסחור בתדירות גבוהה, צבר מומחיות, השתמש במערכות מסחר והקדיש לפעילות זמן רב מדי יום.
במקרה כזה, לא בהכרח נכון לסווג את כל הפעילות משנת 2020 כעסק.
ייתכן שאפשר יהיה לטעון כי עד שנת 2023 מדובר היה בהשקעה הונית, ורק מהמועד שבו הפעילות הפכה שיטתית ותדירה היא קיבלה אופי עסקי.
אין סיבה לקבל באופן אוטומטי טענה של רשות המסים שלפיה כל שנות הפעילות צריכות להיות ממוסות באותו האופן.
- צריך לבחון מה קרה בכל שנה.
- מה הייתה תדירות הפעולות.
- מה הייתה רמת המומחיות.
- האם היה מנגנון מסודר.
- ומתי, אם בכלל, חל השינוי.
רשות המסים טוענת שאתם עסק עקב מסחר בקריפטו – צעד אחר צעד, מה אתם עושים?
ראשית, יש לבדוק על מה מבוססת הטענה.
האם רשות המסים מסתמכת רק על מספר העסקאות?
- האם היא בחנה את תקופות ההחזקה?
- האם היא יכולה להראות שהתקיים מנגנון מסודר?
- האם באמת הייתה בקיאות מיוחדת?
- האם הפעילות הייתה זהה בכל השנים?
ההמלצה היא לזהות את נקודות החוזק ואת נקודות החולשה של רשות המסים, ולבחון מה ניתן להוכיח באמצעות מסמכים, דוחות, תנועות מסחר ונתונים.
לעיתים נכון לנהל מחלוקת ולהגיש השגה על השומה. לעיתים ניתן להגיע להסכמה שלפיה בשנים הראשונות הפעילות תסווג כהשקעה הונית, ורק משלב מסוים היא תסווג כעסק. ולעיתים ניתן להראות שהפעילות מעולם לא הגיעה לכדי עסק.
אבל לא מנהלים מחלוקת כזו באמצעות אמירה כללית של "אני משקיע".
עליכם להגיע עם עובדות, עם נתונים ועם הסבר מקצועי שמציג את אופי הפעילות בכל תקופה.
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר מלווה משקיעי קריפטו בדיוני שומה, מחלוקות בנוגע לסיווג הפעילות, השגות וייצוג מול רשות המסים.
SEO by start