שימוע פלילי לפני כתב אישום – הזדמנות או מלכודת?

עם ההחלטה על הגשת כתב אישום, ניתנת לחשוד זכות להשמיע את טענותיו לפני שההליך הפלילי מתחיל. הכירו את הליך השימוע הפלילי, המכונה גם 'שימוע לפני הגשת כתב אישום'  – זכות יסוד במשפט הפלילי בישראל.

זה לא סוד שהליך פלילי עשוי להפוך את חייו של הנאשם ובני משפחתו. מדובר בהליך מורכב שיכול להימשך שנים רבות, ושיש בו לפגוע בנאשם ובקרובים לו פגיעה רגשית, חברתית וכלכלית. גם אם המשפט יסתיים בסוף בזיכוי, חלק גדול מהנזק לא יהיה ניתן לתיקון.

החוק הישראלי מבין את האחריות הכבדה המוטלת על כתפי התובעים בבואם להגיש כתב אישום כנגד פלוני.  בדיוק בגלל זה נקבעו בחוק 'זכויות יידוע', המחייבות לעדכן את החשוד כאשר חומרי החקירה שלו הועברו אל התביעה, וכאשר התביעה החליטה להגיש נגדו כתב אישום. החוק אף מאפשר לחשוד להשמיע טענות נגד, בכתב או בעל פה, בטרם יחל נגדו ההליך פלילי.

*ראוי לציין כי החובה לאפשר שימוע ניתנת בעבירות פשע בלבד (ענישה מרבית של 3 שנות מאסר ומעלה), אך התביעה יכולה לאשר שימוע גם במקרים אחרים.

מכתב יידוע לחשוד

מכתב יידוע ראשון. לפי סעי' 60 לחוק סדר הדין הפלילי, מרגע שרשות התביעה מקבלת את חומר החקירה הנוגע לעבירת פשע, היא שולחת אל כתובת החשוד 'מכתב יידוע ראשון'.

מכתב זה מסביר לחשוד כי חומרי החקירה הועברו כעת לרשות התביעה הרלוונטית על מנת שתבחן את חומרי החקירה ותחליט האם להעמידו לדין. רשות תביעה יכולה להיות המשטרה, הפרקליטות, רשות המסים ועוד.

המכתב מאפשר לחשוד להעלות בכתב, תוך 30 ימים,  טענות המסבירות מדוע אין הצדקה להגיש נגדו כתב אישום.  זוהי גם 'קריאת התעוררות' לחשוד בדבר הצורך לפנות לעורך דין פלילי מומחה להגנה.

מכתב יידוע שני/כתב חשדות. אם רשות התביעה החליטה, לאחר העיון בחומרי החקירה, להגיש את כתב האישום, היא שולחת הודעה נוספת לחשוד, המכונה 'מכתב יידוע שני' או 'כתב חשדות'.

כאן כבר יש הודעה רשמית על הכוונה להעמיד את החשוד לדין, המפרטת את העבירות בהן הוא חשוד, את זכותו לעיין בחומרי החקירה, ואת זכותו לפנות בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב האישום נגדו, תוך 30 ימים.

שני מכתבי היידוע מאפשרים לחשוד לממש את זכותו לשימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. 

הליך שימוע פלילי

הליך השימוע הפלילי הוא בעצם ההזדמנות האחרונה של החשוד להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

עם קבלת 'כתב החשדות', יכולים החשוד או בא כוחו לעיין בליבת חומרי החקירה שבתיק, על מנת להכין את טיעוניהם כראוי. זוהי ההזדמנות לבחון את הראיות שבתיק ולראות האם הם הולמים את סעיפי האישום, לשער לגבי סיכויי ההרשעה, לזהות פגמים שהיו במהלך החקירה, ועוד.

לאחר מכן, יכולים החשוד או עורך הדין לשלוח בכתב את הטיעונים בדבר הימנעות מהגשת כתב אישום, ולבקש בנוסף להציג את הטענות בעל פה, במסגרת ישיבת שימוע במשרדי התביעה.

מטרות שימוע לפני הגשת כתב אישום

השימוע נועד, כאמור, לתת לחשוד או לעורך דינו את ההזדמנות לטעון טיעונים שונים אל מול התביעה, על מנת לשפר את מצבו של החשוד.

ביטול כתב אישום. המטרה האידיאלית היא כמובן לשכנע את התביעה להימנע לחלוטין מהגשת כתב אישום לאחר שהוכח כי אין הצדקה לכך.

עסקת טיעון. פרט לכך, ניתן לעתים לנהל במהלך שימוע משא ומתן לעסקת טיעון, וכך לסגור את התיק במהירות עוד בטרם הוגש כתב אישום.

צמצום האשמות. מטרה נפוצה להליכי שימוע היא צמצום של היקף ההאשמות. כך למשל, רואה חשבון שייצגנו אשר נחשד בעבירות חמורות של העלמת הכנסות, קבלת דבר במרמה, זיוף ועוד, זומן להליך שימוע בפרקליטות לפני הגשת כתב האישום כנגדו. במהלך השימוע, הצגנו טיעונים אשר הובילו לצמצום משמעותי של סעיפי העבירות והיקף העבירות בתיק, מה שהוביל בסופו של דבר לצמצום משמעותי של סעיפי האישום, ולהסכמה על ענישה מקלה של מאסר לריצוי בעבודות שירות כבר בשלב השימוע.

מתי מומלץ לקיים הליך שימוע?

טיעונים משכנעים למניעת כתב אישום או צמצומו יכולים להיות קשורים לנוסח כתב האישום, טיב הראיות, סיכויי ההרשעה, פגמים בהליך, אינטרס ציבורי נמוך, נסיבות אישיות ייחודיות וכיוצא באלו.

עם זאת, זכרו כי ישנם משתנים רבים שאינכם מודעים להם והעלולים לסבך אתכם, גם אם במבט ראשון נדמה כי דווקא הם יהיו הצלתכם.

לכן, וכפי שכבר כתבנו, עורך דיו פלילי מומחה ומנוסה הוא האדם היחיד היכול להמליץ על יתרונות וחסרונות של הליך שימוע, וזאת לאחר שבחן את כלל הראיות, חומרי החקירה והמשתנים האישיים הקשורים בתיק.

מתי לא מומלץ לקיים הליך שימוע לפני כתב אישום?

כדאי להימנע מהליכי שימוע במקרים שונים בהם עשוי להיגרם נזק לחשוד.

למשל, במקרים בהם הליך שימוע עשוי לחשוף קו הגנה של החשוד, אשר יוביל את הרשות התובעת להשלמת חקירה ולאיסוף של ראיות נוספות, שעשויות להגדיל את הסיכוי להרשעה או החמרת כתב האישום.

חשוב מאוד לעשות את הכל באופן זהיר ומחושב על מנת להימנע ממצב בו עצם עריכת השימוע תגרום לחשוד יותר נזק, מאשר התועלת שצמחה מהשימוע.מה קורה כאשר חובת השימוע לא התקיימה?

אם הוגש כתב אישום בעבירות פשע, והייתה הפרה של חובת השימוע, מדובר בהתנהלות פגומה של הרשות התובעת. במקרה כזה יכול הנאשם /עורך דינו לטעון לביטול כתב האישום מכוח טענה הקרויה 'הגנה מן הצדק'.

שימוע בליווי עורך דיו פלילי בלבד!

לסיכום, חשוב לזכור כי הליך השימוע הוא הליך מצוין היכול למנוע עוגמת נפש מרובה, במקרים בהם הטיעונים להימנע מכתב אישום, או לצמצם את חומרת ההאשמות, רציניים ומגובים.

עם זאת, השימוע עלול לעתים גם לפעול כנגד החשוד ולחשוף בפני התביעה ראיות נוספות אשר רק מחזקות את התיק כנגדו.

היותו של השימוע 'חרב פיפיות' שכזה, מבהיר אף יותר את חשיבות הליווי על ידי עורך דין פלילי מומחה ומנוסה כבר בשלבי החקירה והשימוע, על מנת לתכנן איתכם כל צעד בתיק, לאחר שנבחנו כלל המשתנים, ומתאפשר להביט על התמונה המלאה.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למיסוי פלילי ועבירות כלכליות, המלווה את לקוחותיו החל משלבי החשדות והחקירה ולכל אורכו של ההליך הפלילי. למשרד התמחות ייחודית והצלחות בשטח במניעה של הליכים פליליים, בין אם באמצעות הליכי שימוע, ועדות כופר, גילוי מרצון, הליכים מנהליים ועוד.