שמחה וגאה לספר שלקוחה שיוצגה מטעמי הוסרה מכתב האישום שיוחס לה.
כדי להבין את משמעות התוצאה הזו, צריך לחזור לפברואר 2017, אז נפתחה חקירה פלילית כנגד הלקוחה, אביה ודודה בחשד לעבירות לפי פקודת מס הכנסה.
החקירה נמשכה במשך שנים, כללה פעולות חקירה מורכבות גם בחו"ל, ובשנת 2023 הוגש נגד השלושה כתב אישום לבית המשפט המחוזי.
בסופו של דבר, במסגרת הליך גישור, הצלחנו לשכנע את הפרקליטות למחוק את הלקוחה שלי מכתב האישום.
ועתה, אחזור להתחלה.
החברות הזרות גלגלו עשרות מיליוני אירו
אביה ודודה של הלקוחה היו בעלי מניות בחברה ישראלית, ובמקביל החזיקו במניות של מספר חברות זרות.
אעשה רגע סדר: מהי חברה זרה?
חברה שלא התאגדה בישראל. חברה שהתאגדה במדינה אחרת נחשבת חברה זרה, בעוד שחברה שהתאגדה בישראל היא חברה ישראלית.
החברות הזרות בהן מדובר במקרה זה, הוקמו שנים קודם לכן ועסקו במסחר בינלאומי. הן רכשו מוצרים ומותגים בשווקים שבהם המחירים היו נמוכים יותר, ומכרו אותם בשווקים שבהם המחירים היו גבוהים יותר.
הפעילות התבססה על זיהוי ביקושים. כאשר היה ביקוש גבוה למוצר או למותג מסוים, החברות היו מאתרות את הסחורה ורוכשות אותה בהתאם להזמנות שהתקבלו.
מדובר היה בחברות מצליחות מאוד, שגלגלו עשרות מיליוני אירו בשנה. אציין: הספקים היו בחו"ל, הלקוחות היו בחו"ל, הסחורה לא עברה בישראל.
לכאורה, ושימו לב – לכאורה, כל הפעילות העסקית התרחשה מחוץ לישראל.
לצד החברות הזרות הללו, פעלה החברה הישראלית, שסיפקה להן שירותי שיווק ובק אופיס. כאשר היה צורך לאתר לקוח שמעוניין במוצר מסוים, החברה הישראלית סייעה באיתורו. כאשר נדרש ספק שיכול לספק את המוצר, היא סייעה גם בכך.
כלומר, החברה הישראלית שימשה כמעין קבלן משנה של החברות הזרות.
עבור השירותים הללו היא קיבלה תשלום מטעם אותן חברות זרות, דיווחה על הכנסותיה ושילמה מס בישראל.
האב והדוד רצו למשוך דיבידנד; מכאן החלו השאלות
בשלב מסוים ביקשו אביה ודודה של הלקוחה למשוך דיבידנד מהחברות הזרות ולהביא כסף לישראל.
באותה תקופה חלה הוראת שעה שנועדה לעודד בעלי מניות למשוך דיבידנדים, ושיעור המס על הדיבידנד עמד על 25%.
השניים שלחו את רואה החשבון שלהם לפקיד השומה כדי לדון במשיכת דיבידנד בסכום של מיליוני שקלים.
הפנייה נעשתה ביוזמתם.
הם ביקשו להגיע לפקיד השומה, להציג את הנתונים, לברר כמה כסף ניתן למשוך ולשלם את המס הנדרש. אלא שפקיד השומה עצר את הדיון בדיבידנד ושאל:
- מהן החברות הזרות האלה?
- מדוע הן אינן מדווחות ומשלמות מס בישראל?
מכאן רבותיי, החל דיון אחר לחלוטין.
איפה החברות באמת נשלטו ונוהלו?
עלתה שאלת השאלות של התיק.
לצורכי מס, לא מספיק לבדוק היכן החברה התאגדה. חברה זרה עשויה להיות חייבת במס בישראל אם השליטה והניהול על פעילותה מתבצעים מישראל.
הרעיון דומה במידה מסוימת לבחינת תושבות של אדם. אדם אינו מנתק את תושבותו הישראלית רק משום שעבר להתגורר בחו"ל. צריך לבדוק היכן נמצא בפועל מרכז חייו, והאם הקשרים המשמעותיים שלו נותרו בישראל.
כך גם בחברה.
לא די לומר שהלקוחות בחו"ל, הספקים בחו"ל והסחורה נמכרת בחו"ל. צריך לבדוק מי מקבל את ההחלטות המהותיות ומאיפה החברה באמת מנוהלת.
פקיד השומה החל לשאול:
- האם היו לחברות עובדים?
- מי היו הדירקטורים?
- איפה התקיימו ישיבות הדירקטוריון?
- האם הדירקטורים הזרים קיבלו החלטות אמיתיות?
- כמה פעמים בעלי המניות נסעו לחו"ל?
- מי קבע אילו מוצרים לרכוש?
- מי החליט באילו שווקים לפעול?
- איפה התקבלו ההחלטות האסטרטגיות?
פקיד השומה ביקש לבחון את מבחן השליטה והניהול.
רואה החשבון לא היה ערוך לשאלות הללו והחל להשיב תשובות שלא תמיד היו מדויקות.
לאחר שהבין כי הדיון מתמקד במהות הפעילות של החברות הזרות, נשכרו שירותיו של עורך דין בתחום המסים. בסיועו של אותו עורך דין, נוסח מכתב מפורט לפקיד השומה עליו חתם רואה החשבון. המכתב נועד להסביר מהן החברות הזרות, במה הן עוסקות, מה הן קונות, מה הן מוכרות וכיצד מתנהלת פעילותן.
המטרה הייתה לספק לפקיד השומה את ההסברים שביקש ולהוריד את שאלת המס מהשולחן.
אבל זה לא מה שקרה.
פקיד השומה קיבל את המכתב וסבר שחלק מהמצגים שהוצגו במכתב היו כוזבים. הוא העביר את המכתב לפקיד שומה חקירות (היחידה הפלילית של מס הכנסה).
ראו איזה תהליך התרחש: הדיונים החלו בסוף שנת 2014. המכתב נשלח בשנת 2015. בתחילת שנת 2017 נפתחה חקירה פלילית.
בשנת 2023, לאחר חקירה ממושכת וסבוכה, הוגש כתב אישום.
המדינה טענה כי במכתב שנשלח לפקיד השומה הוצגו מצגים כוזבים. כתב האישום עבר למעשה סעיף אחר סעיף במכתב. הוא פירט מה נכתב בכל חלק, ולאחר מכן הסביר מדוע, לטענת המדינה, המציאות הייתה שונה.
למה גם הבת הועמדה לדין?
כתב האישום הוגש נגד בעלי המניות, אבל גם נגד הלקוחה שלי, ל׳.
טענת המדינה הייתה של׳ הייתה מנהלת פעילה בחברות, ולכן גם עליה מוטלת אחריות פלילית לעבירות שיוחסו להן.
ל׳ הייתה מכותבת למיילים רבים והייתה מעורבת במידע שעבר בין הגורמים השונים.
היא הייתה מוכשרת מאוד, חכמה, שלטה במספרים ובנתונים, הייתה בעלת יכולות טכנולוגיות גבוהות וידעה למצוא במהירות מסמכים ומידע.
אביה ודודה היו אנשי עסקים מהדור הישן יותר, ולכן הסתייעו בה רבות.
- אבל היא לא הייתה בעלת השליטה.
- היא לא הייתה מנכ"לית שקיבלה את ההחלטות האסטרטגיות.
- היא לא החליטה כיצד לנהל את החברות.
- היא לא קיבלה החלטות מהותיות.
- היא ביצעה את המשימות שהתבקשה לבצע.
העובדה שעובדת נמצאת בלופ של המיילים, מכירה את המספרים ויודעת לאתר את הנתונים, אינה הופכת אותה בהכרח למנהלת פעילה שנושאת באחריות פלילית.
ופה בדיוק עמדה אחת המחלוקות המרכזיות בתיק.
עברנו על המכתב סעיף אחר סעיף
כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי במחלקה הכלכלית.
במסגרת הליך גישור הצגנו שורה של טענות בנוגע לאחריות שיוחסה לל׳.
ראשית, הסברנו שהיא לא הייתה מנהלת פעילה ולא נשאה באחריות הפלילית שיוחסה לה.
אבל לא הסתפקנו בכך.
עברנו סעיף אחר סעיף במכתב שלגביו נטען כי כלל מצגים כוזבים, והסברנו מדוע לשיטתנו הפרקליטות טעתה.
הסברנו מה היה תפקידה האמיתי של ל׳, מי קיבל את ההחלטות וכיצד התנהלה הפעילות של החברות הזרות והחברה הישראלית.
גם לגופו של המכתב הראינו, נקודה אחר נקודה, מדוע הדברים שנכתבו לא היו מצגים כוזבים.
בנושא אחד, שכר הדירקטורים, אכן הייתה טעות. הסברנו שהטעות נבעה מהדוחות של החברות בחו"ל, ולכל היותר מדובר היה ברשלנות ולא בהצגת מצג כוזב מתוך כוונה פלילית.
התוצאה: ל׳ נמחקה מכתב האישום
בסופו של הליך הגישור הצלחנו לשכנע את הפרקליטות למחוק את ל׳ מכתב האישום.
ההליך הפלילי נגדה הסתיים.
במסגרת ההסדר על אביה ודודה, בעלי המניות, נגזרו תשעה חודשי עבודות שירות.לצד ההליך הפלילי נחתם גם הסכם שומה אזרחי עם פקיד השומה, שבמסגרתו נקבע תשלום מסים בסכום "סמלי" של 60 מיליון שקלים.
התיק הזה ממחיש כיצד דיון שהחל ביוזמת בעלי המניות, מתוך רצון למשוך דיבידנד ולשלם עליו מס, יכול להתפתח לדיוני שומה, לעבור לחקירה פלילית ולהסתיים בכתב אישום.
הוא גם ממחיש את ההבדל שבין מי שמקבל החלטות ומנהל את החברה, לבין מי שמסייע, מאתר נתונים ומבצע את המשימות המוטלות עליו.
במקרה של ל׳, ההבחנה הזו הייתה קריטית.
והיא הובילה למחיקתה מכתב האישום.
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר זמין עבורכם לייעוץ ולייצוג בחקירות מס, בעבירות מס הכנסה, במחלוקות הנוגעות לתושבות ולשליטה וניהול של חברות זרות, בחשדות להצגת מצגים כוזבים ובניהול הליכים פליליים ואזרחיים מול רשות המסים.
