בכתבה שראיתי לאחרונה, תואר מקרה שבו עורך דין סייע לכאורה ללקוח לרשום דירות על שם קרובי משפחה, כאשר הטענה הייתה שהדבר נעשה לצורך התחמקות מתשלום מס.
מבלי להיכנס לפרטי אותו מקרה, שאינם בפניי במלואם, הכתבה הזו הציפה נקודה חשובה מאוד בעיניי: לא עצם העברת הדירה לקרוב משפחה היא הבעיה. גולת הכותרת היא השאלה מה באמת עמדה מאחורי אותה העברה.
האם מדובר במתנה אמיתית?
האם מדובר בעסקה לגיטימית שדווחה כדין?
או שמא מדובר ברישום פורמלי בלבד, כזה שנועד לייצר מצג מסוים כלפי רשות המסים, בזמן שבפועל השליטה בנכס נותרה אצל אותו אדם?
ופה בדיוק עובר הקו בין פעולה מותרת לבין עבירת מס פלילית.
העברת דירה לקרוב משפחה איננה עבירה כשלעצמה
נתחיל מהבסיס: אדם רשאי להעביר דירה לבן משפחה.
הורים יכולים להעביר דירה לילדיהם במתנה. בני משפחה יכולים לבצע העברה ללא תמורה. יש עסקאות מכר, יש עסקאות מתנה, יש דיווחים לרשות המסים, יש מס רכישה בהתאם לדין, ויש כללים ברורים שמסדירים את סוגי העסקאות הללו.
כלומר, עצם העובדה שדירה נרשמת על שם בן, בת, אח, אחות או קרוב משפחה אחר, איננה מלמדת באופן אוטומטי על עבירה.
אבל, וזה אבל חשוב מאוד, העסקה צריכה לשקף אמת.
אם ההורה באמת רוצה לתת לילד דירה במתנה, והילד באמת מקבל את הזכויות בדירה, והדברים מדווחים בצורה מסודרת לרשות המסים, הרי שמדובר בפעולה שיכולה להיות לגיטימית לחלוטין.
מתי מתחילה הבעיה?
הבעיה מתחילה כאשר הרישום אינו משקף את המציאות.
אדגים:
אב רושם דירה על שם בתו במסגרת העברה ללא תמורה. כלפי רשות המסים מוצג מצג שלפיו מדובר במתנה. אך במקביל, נערך בין הצדדים מסמך פנימי שלפיו הדירה אינה באמת של הבת, היא אינה רשאית למכור אותה, אינה רשאית להעביר אותה, אינה רשאית לבצע בה דיספוזיציה, והאב הוא זה שממשיך לשלוט בנכס בפועל.
במקרה כזה, כבר לא מדובר רק במתנה. מדובר במצג שעלול להיות כוזב.
אם המטרה האמיתית של הרישום היא להימנע ממדרגות מס רכישה גבוהות, או לנצל פטור ממס שבח של קרוב המשפחה, בזמן שבפועל הזכויות לא באמת עברו אליו, הרי שמדובר בחשיפה פלילית מול רשות המסים.
רשות המסים לא מסתפקת תמיד בשאלה מי רשום כבעלים בטאבו.
היא בוחנת מה קרה בפועל.
תכנון מס מותר, מצג שווא אסור
חשוב להבחין בין תכנון מס לגיטימי לבין פעולה שנועדה להונות את רשות המסים.
תכנון מס הוא דבר מותר. אדם רשאי לבדוק איך לבצע עסקה בדרך חוקית שתביא לתוצאת מס טובה יותר. הוא רשאי להתייעץ, לתכנן, לבחור במסלול מס מתאים, ולפעול בהתאם לדין.
אבל כאשר העסקה מוצגת כלפי חוץ כדבר אחד, בעוד שבפועל הצדדים יודעים שהמציאות שונה לחלוטין, זו כבר לא שאלה של תכנון מס.
זו שאלה של כוונה להתחמק מתשלום מס.
ומה לגבי עורך הדין שסייע לעסקה?
עורך הדין במקרה הזה, הוא דוגמה נהדרת לאופן שבו חוקי המס מתייחסים למי שמסייע בדבר עבירה.
עורך דין שמטפל בעסקת מקרקעין איננו רק "צינור טכני" להעברת מסמכים. בוודאי כאשר הוא יודע, או מבין, שהעסקה שמוצגת לרשות המסים אינה משקפת את המציאות.
אם לקוח מגיע לעורך דין ומבקש לבצע העברה ללא תמורה אמיתית, והדברים נעשים כדין, אין בכך פסול.
אבל אם עורך הדין יודע שהדירה לא באמת עוברת לקרוב המשפחה, יודע שהמסמכים נועדו לייצר מצג שווא, ואף מסייע בעריכת הסכמים פנימיים שסותרים את הדיווח לרשות המסים, הוא עלול להימצא בחשיפה פלילית.
במילים פשוטות: מי שמסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, עלול להיחשב כמסייע לעבירה.
וזה נכון לא רק לעורכי דין. זה יכול להיות רלוונטי גם לרואי חשבון, יועצי מס או מייצגים אחרים, ככל שהם מודעים להתנהלות הפסולה ונותנים לה יד.
המסייע עלול להיחקר בדיוק כמו הלקוח!
כאשר תיק כזה מתפוצץ, רשות המסים לא בהכרח תעצור אצל בעל הדירה או אצל קרוב המשפחה שעל שמו נרשם הנכס.
ככל שיש חשד שמי שליווה את העסקה ידע על הכוונה האמיתית וסייע להוציא אותה לפועל, גם הוא עלול להיות מוזמן לחקירה.
בחוקי המס קיימת התייחסות חמורה גם למי שמסייע לאחר לבצע עבירת מס. המחוקק מבקש להרתיע לא רק את מי שמעלים את המס בעצמו, אלא גם את מי שמאפשר לו לעשות זאת באמצעות ידע מקצועי, מסמכים, הסכמים או דיווחים.
ויתרה מכך: בחוק העונשין יש עבריין עיקרי ויש את מי שסייע. סיוע על-פי חוק העונשין, משמעותו כי העונש הינו מחצית מן העבריין העיקרי. בחוקי המס המחוקק החליט שהענישה תהא זהה!
קראו, ראו והישמרו.
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר זמין עבורכם לכל שאלה, ייעוץ וליווי בתיקי עבירות מס, עסקאות מקרקעין מול רשות המסים, חשיפות פליליות וייצוג מול רשויות המס.
