רשות המסים פרסמה לאחרונה את החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי בגין הפרת חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל והוצאתם ממנה.
ומבחינתי זה פרסום שכדאי להתעכב עליו, משום שהוא מזכיר נקודה שאנשים רבים אינם מודעים אליה: כניסה לישראל או יציאה ממנה עם סכום כסף העולה על רף הדיווח, מחייבת דיווח למכס.
אי-דיווח אינו עניין טכני. בהתאם לנסיבות, הוא עלול להוביל לעיצום כספי ואף להליך פלילי.
כמה כסף אפשר להעביר בלי לדווח?
פי החוק ותקנותיו, על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו כספים )מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים וכרטיסי תשלום (העולים על 50,000 שקל וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 50,000 שקל חדש בדואר או בדרך אחרת על המכניס או המוציא כספים דרך מסוף מעבר יבשתי: נהר הירדן, מעבר ארז, מעבר רפיח, מעבר ניצנה, מעבר טאבה, מער כרם שלום ומעבר יצחק רבין; חלה חובת דיווח אם סכום הכספים שעמו עולה על 12,000 שקל חדש. מינהל המכס ברשות המסים אמון על אכיפת חובת דיווח זו.
נכון למועד כתיבת הדברים, חובת הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון ותקנותיו, חלה כאשר אדם נכנס לישראל או יוצא ממנה כשברשותו כספים בסכום של 50,000 שקלים ומעלה.
במעברי הגבול היבשתיים כגון ניצנה, נהר הירדן, מעבר ארז, מעבר יצחק רבין, מעבר טאבה, רף הדיווח עומד על 12,000 שקלים ומעלה.
והמונח "כספים" אינו מתייחס רק למזומן. הוא כולל גם המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים וכרטיסי תשלום.
לא דיווחתם? לא כל מקרה הופך מיד לתיק פלילי
חוק איסור הלבנת הון מאפשר להתמודד עם הפרת חובת הדיווח בשני מסלולים שונים.
במקרים המתאימים ניתן לנקוט בהליך פלילי.
ומנגד, קיימת גם אפשרות של אכיפה מנהלית באמצעות הוועדה להטלת עיצום כספי.
זהו הבדל משמעותי מאוד.
הליך מנהלי יכול להסתיים בסנקציה כספית מבלי שתהיה לצדה הרשעה פלילית. ההחלטה באיזה מסלול לפעול תלויה בנסיבות המקרה ובחומרתו.
מה הוועדה לעיצום כספי בוחנת?
בעניין זה כדאי לשים לב לפרסום ההחלטות עצמן (ראו קישור להחלטות הוועדה בסוף המאמר) .
בין השיקולים שנבחנים על ידי הוועדה לעיצום כספי לצורך החלטה על היקף העיצום נמצאים היקף הכספים שלא דווחו, האם מדובר בהפרה ראשונה או חוזרת, האם האדם היה מודע לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות, ההסבר שניתן למקור הכספים וליעדם והאם ההפרה נעשתה בתום לב.
כלומר, גם לאחר שנקבע שחובת הדיווח הופרה, עדיין קיימת משמעות גדולה מאוד לנסיבות שבהן הדברים התרחשו.
ניתן לראות שהוועדה אכן בוחנת בכל תיק את מכלול הנסיבות ולא מסתפקת רק בגובה הסכום שהועבר.
נתפס כסף במעבר הגבול? אל תתייחסו לכך כאל "קנס במכס"
זו הטעות שאני מבקשת למנוע.
כאשר אדם נתפס במעבר גבול עם כספים שהיה עליו לדווח עליהם, יכול להיפתח בירור גם לגבי מקור הכסף, יעדו והנסיבות שבהן לא דווח.
בדרך כלל במקרה של הפר חובת הדיווח, הכספים נתפסים במקום, והפרת חובת הדיווח עשויה להוביל להליך פלילי או לעיצום כספי.
לכן, אם נתפסתם עם כסף שלא דווח או אם הוזמנתם לטעון בפני הוועדה להטלת עיצום כספי, יש משמעות לאופן שבו מציגים את נסיבות המקרה, למקור הכספים, ליעדם ולשאלה מדוע הדיווח לא בוצע.
הכסף לא חייב להיתפס פיזית במעבר הגבול
במקרה שטיפל משרדנו, מ' אזרח ישראלי-גרמני, נעצר בגרמניה בחשד לעבירות הונאה שביצע בגרמניה.
במסגרת בקשה לעזרה משפטית שהעבירו הרשויות בגרמניה לישראל, החלה גם בישראל חקירה כנגד מ' בגין חשד לעבירות קבלת דבר במרמה וקשירת קשר, במסגרתה הוצא כנגד מ' צו חיפוש ותפיסה בישראל. בעת מימוש הצו נמצאו בכספת בבנק בישראל 328,000 אירו ו-4,500 דולר במזומן. הכספים שנתפסו על ידי משטרת ישראל, בהיקף כולל של כ – 1.27 מיליון ש"ח, הועברו לוועדה לעיצום כספי שהחליטה על עיצום כספי בגובה מלוא הכספים שנתפסו. משרדנו הגיש ערעור לבית המשפט על החלטת הוועדה לעיצום כספי שבסופו של יום הופחת ל-400,000 ₪. יתרת הכספים בהיקף של כ-900,000 ₪, הוחזרו למ'.
החלטות הוועדה לעיצום כספי:
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – שנת 2024
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – שנת 2023
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – שנת 2022
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי – שנת 2021
החלטות הוועדה לעיצום כספי מכח תקנות איסור הלבנת הון, (עיצום כספי) רשות המסים בישראל
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר מייצג ומלווה בהליכים מול רשות המסים והמכס, לרבות במקרים של הפרת חובת דיווח על הכנסת והוצאת כספים מישראל והליכי עיצום כספי.
המידע נכון למועד כתיבת המאמר. סכומי הדיווח, נהלי המעברים והוראות הדין עשויים להשתנות, ולכן יש לבצע בדיקה עדכנית לפני הסתמכות או מעבר גבול עם סכומים משמעותיים.
SEO by start