משכירים דירה ולא דיווחתם על דמי השכירות? סביר להניח שאתם על הכוונת של רשות המסים, שיכולה בכל רגע לשלוח חוקרים שידפקו על דלתכם ויבשרו לכם על פתיחת הליך פלילי, בגלל העלמת מס. אז מה עושים? מקדימים אותם
ש' וע', בני זוג מחולון, שעברו כבר את גיל הפנסיה, ירשו שתי דירות מהוריהם המנוחים, ובנוסף רכשו עוד דירה – כולן בחולון. במשך שנים הם התגוררו בדירה בבעלותם ובמקביל השכירו את שלוש הדירות הנוספות. כל חודש, שכר הדירה המשולש נכנס אל חשבון הבנק, כשהוא עוזר להם ליהנות מאיכות חיים גבוהה, ולחסוך למען העתיד והילדים. רק דבר אחד היה חסר: דיווח למס הכנסה, על ההכנסות שהצטברו לכדי 420 אלף שקל בתוך ארבע שנים בלבד.
כמו בני הזוג מחולון, ישראלים רבים משכירים דירה אחת או יותר ונהנים מדמי השכירות, כהכנסה נוספת ונאה – אבל חשוב לדעת שזוהי הכנסה שיש לדווח עליה ולשלם מס בגינה. בימים אלה, כשרשות המסים מחפשת כל דרך אפשרית להעלות את הכנסות המדינה ממסים, משכירי דירות שלא מדווחים על ההכנסות בהחלט נמצאים על הכוונת: חלק מהם כבר נחקרו בחשד שהעלימו הכנסות, לעתים בגובה של מיליוני שקלים.
עבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר
כל מי שמשכיר דירה (או דירות) למגורים, עם שכר דירה המסתכם ביותר מ-5,654 שקלים לחודש, נכון לשנת 2024, נדרש לשלם מס הכנסה (מתחת לסכום זה, המתעדכן כל שנה, יש פטור לפי החוק). אלא שבניגוד להכנסה מעבודה כשכיר, ממנה מורידים לנו את מס ההכנסה בתלוש השכר, על הכנסות מהשכרת דירה קל יחסית לחמוק מתשלום מס הכנסה.
הבעיה היא שאי-דיווח על הכנסות כאלו הוא עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה – עבירה שדינה עד שבע שנות מאסר. בנוסף, כל שנת מס בה לא דיווחנו על ההכנסה, מהווה עבירה אחת, וכך העבירות רק הולכות ומצטברות משנה לשנה.
ניקח לדוגמה אדם שהשכיר דירות במשך 10 שנים, עם הכנסה חודשית ממוצעת של 10,000 שקל. הוא ייחשב למי שהעלים מס בגובה של יותר ממיליון שקל, ועבר למעשה 10 עבירות מס. תירוצים כמו "אבל המס היה רק 1,000 שקל בחודש", או "יש לי משכנתא גבוהה לשלם והמון הוצאות על הנכס", לא מעניינים את רשות המסים או הפרקליטות. החוק דורש דיווח על ההכנסות, ולא משנה אם אנחנו מרוויחים מהשכרת הדירה, או שההכנסות נבלעות בין שלל ההוצאות.
ומה לגבי דירות בחו"ל?
ובכן, גם השכרת דירות מחוץ לישראל, בכל סכום, מחייבת דיווח למס הכנסה. כך למשל, בני זוג המתגוררים באחד הקיבוצים, החזיקו בדירה בצ'כיה אותה השכירו בסך של כ-2,000 ₪ לחודש, במשך שבע שנים, כשדמי השכירות הצטברו ל-170 אלף שקל – ומבלי שדיווחו לרשויות המס, מה שהעמיד אותם בסכנה של פתיחת חקירה נגדם.
העלמתם הכנסות משכירות? זה הזמן להסדיר את העניין
אז מה עושה מי שמשכיר דירות (או השכיר בעבר), אבל "דילג" על הדיווח לרשות המסים? יש כאלה שמעדיפים להתעלם, להדחיק ולקוות שחוקרי רשות המסים לא יגיעו אף פעם. אולי זה יצליח, אבל במקרה שלא – המחיר עלול להיות כבד: חקירה, כתב אישום, הרשעה פלילית, מאסר ותשלום קנסות גבוהים.
אבל יש גם אפשרות אחרת: ליזום פנייה אל רשות המסים בעזרת ליווי משפטי מקצועי, כדי לדווח על ההכנסות שהועלמו, ולשלם את המס באחד ממסלולי המס עבור שכ"ד למגורים אשר יוביל לחבות מס מינימלית.
דיווח מקיף מיוזמתנו, שבעבר נעשה בעיקר במסגרת הליך "גילוי מרצון", הוא דרך טובה למזער את הסיכונים והחשיפות. עם זאת, חשוב לדעת שככל שהיקף ההכנסות שהועלמו גבוה יותר – גדל הסיכון שלמרות הסדרת הדיווח ותשלום המס, רשות המסים תפתח בכל זאת בהליך פלילי.
לכן, בכל תיק המגיע למשרדנו, אנחנו בוחנים את הסיכון מול הסיכוי, בשאלה אם נכון וכדאי לפנות באופן יזום לרשות המסים.
פונים לרשות המסים – ומסבירים את המצב
כך למשל, במקרה של בני הזוג מחולון, פנינו לרשות המסים במכתב המפרט מהם הנכסים שהושכרו, כיצד התקבלו ומהן ההכנסות משכר הדירה. לצד זאת, הסברנו את הנסיבות האישיות, וכן את העובדה כי לאור גילם של בני הזוג ונקודות הזיכוי ועוד – חבות המס הייתה נמוכה.
גם עבור בני הזוג מהקיבוץ פנינו אל רשות המסים – והפעם הסברנו כי אי הדיווח נבע מכך שלא ידעו שעליהם לדווח גם על הכנסות מחוץ לישראל. במקרים אלו ובמקרים רבים נוספים, הפרקטיקה הוכיחה כי כאשר פנינו באופן יזום לרשות המסים, התיק הסתיים בדיווח ותשלום המס במישור האזרחי מבלי שהתיק עבר על ידי רשות המסים למישור הפלילי.
האם החוקרים כבר בדרך אליכם?
רוב הישראלים לא ששים למחשבה להעביר חלק מההכנסות שלהם לקופת המדינה. אז מדוע בכל זאת לדווח על ההכנסות משכר דירה? הסיבה, בדרך כלל, אינה ייסורי מצפון – אלא חשש שהחוקרים כבר בדרך אלינו: למשל, בגלל איומי הלשנה מהשכן ממול, שאלות של הבנק, או קבלת טופס 5328 'דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל', שנשלח באופן יזום על ידי מחלקת חקירות ומודיעין ברשות המסים ואשר תכליתו לבדוק אינדיקציות שקיימות ברשותה להעלמת הכנסות.
כלל האצבע הוא שכאשר אנו פונים להסדרת דיווח ותשלום המס, רשות המסים פחות נוטה למצות את הדין; אך כאשר הרשות היא זו שיוזמת חקירה או בדיקה, המצב מבחינת בעלי הנכס הוא חמור יותר, והסיכונים גבוהים יותר.
בשורה התחתונה:
עדיף לדווח לרשות המסים באיחור, מאשר בכלל לא; וההמלצה הגורפת היא להיעזר בעו"ד מומחה, היודע כיצד לנסח את מכתב הפנייה, לערוך את החישובים הרלוונטיים – ולהביא בחשבון את כלל הגורמים, במטרה לצמצם ככל האפשר את הסיכון הפלילי, ואת הסכום שנידרש לשלם.
משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות מס הכנסה, מע"מ, מכס, הלבנת הון וצווארון לבן ומספק ייצוג ויעוץ בחקירות כלכליות, הליכי כופר, גילוי מרצון ועוד.