במסגרת הסדר טיעון נגזר על א' עונש מקל של 19 חודשי מאסר בגין עבירות של השמטת מע"מ בהיקף אדיר של 24 מיליון ₪ לאחר שהראינו פגמים מהותיים בהתנהלות הפרקליטות.
עו"ד זרקו זמיר מסבירה לגלובס כיצד לנהוג במהלך חקירה של רשות המיסים
במסגרת כתב אישום חמור הואשם א' בעבירות מע"מ חמורות. האישום הראשון כלל עבירות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות בהיקף מע"מ של כ- 6 מיליון ₪, והאישום השני כלל עבירות של קיזוז תשומות שלא כדין, קרי קיזוז הוצאות בדוחות מע"מ שלא כדין, בהיקף מע"מ של כ- 18 מיליון ₪. סך הנזק הכספי שנגרם מעבירות אלו עמד על סך כולל של כ-24 מיליון ₪.
המדינה שיוצגה בתיק על ידי המחלקה המשפטית של מע"מ, הייתה נחושה להשית על א' עונש כבד, לאור העבירות החמורות וההיקפים הכספים המשמעותיים ועמדה על עתירה עונשית של 60 חודשי מאסר, קרי חמש שנים בכלא.
בשלבי המשפט המקדמיים, משרדנו הגיש בקשה מנומקת ומפורטת לביטול כתב האישום. הבקשה הייתה כטלטלה עזה בתיק, ושפכה אור על הכשלים הרבים של המדינה. הראינו כי בהליך הגשת כתב האישום נפלו פגמים חמורים בהתנהלות מע"מ: נתונים חשובים הוסתרו מבית המשפט, החלטות משפטיות לא בוצעו, אישור היועמ"ש הושג בדיעבד ובניגוד לחוק, כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר ובחריגה מהזמנים המותרים על פי החוק, ותוך ביצוע של אכיפה בררנית משמעותית.
כל אלו ועוד הובילו בסופו של יום למחיקה של סכומים עצומים מתוך כתב האישום, והובילו לענישה מקלה.
הבקשה לביטול כתב האישום
ביטול כתב האישום לאור התנהלות שערורייתית של המאשימה
אכיפה בררנית
המדינה טענה באישום הראשון כי א' פעל להוצאת חשבוניות פיקטיביות וזאת במטרה להביא אדם אחר (שתי חברות) להתחמק מתשלום מס, בכך שהוציא את החשבוניות מבלי שעשה את העסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות עם שתי החברות שקיבלו את החשבוניות.
בעוד ששתי החברות שקיבלו את החשבוניות לשיטת המדינה, לא הואשמו בכך ולכן מדובר באכיפה בררנית פסולה, אשר פגעה פגיעה קשה בשוויון שמחויבת בו המדינה, ולפיכך יש להורות על ביטול אישום זה.
טענו כי ניהול הליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית אשר מעמידה לא' הגנה מהצדק לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי.
היעלמות חומרי חקירה מהתיק
טענו כי רשויות החקירה התנהלו באופן שערורייתי עת חומרי חקירה חשובים נעלמו מהתיק וזאת ללא כל הסבר המניח את הדעת. לדוגמא, נטען כי מחומרי החקירה עולה שחקירותיו של א', הנאשם בתיק, תועדו, בהתאם לחוק חקירה והעדה, באמצעות הוידאו. תיעוד החקירות נעלם מהתיק והמדינה טענה כי 'מסיבות לא ידועות דיסק התיעוד של החקירות נהרס'.
הואיל וא' לא ידע קרוא וכתוב בעברית, והואיל והחקירות תועדו בעברית בלבד ללא תרגום לערבית וללא ההקלטות של החקירות שנעלמו מהחומר, אזי תיעוד החקירות ש'נעלם' כאמור היה רלוונטי מאוד להגנת א' שאינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית.
בנוסף נטען כי בתיק נעלמו כלל דוחות מע"מ המקוונים המפורטים וכתוצאה מכך לא ניתן לדעת איזה עסקאות דווחו ואיזה תשומות נדרשו. הדוחות הנ"ל היו חשובים מאוד להגנת א' על מנת להראות כי בחברות הייתה פעילות אמיתית ולגיטימית וכן על מנת לעמוד על ההיקף האמיתי של אותה פעילות אמת וכמה מהתשומות שנוכו היו תשומות אמת. הדוחות שהיו יכולים לשפוך אור על הספקים, הועלמו מהתיק ולאור חלוף הזמן והשיהוי הניכר לא ניתן כעת לשחזר דוחות אלו ממחשבי מע"מ.
התעלמות מהחלטות בית משפט וביזוי בית משפט
טענו כי יש להורות על ביטול כתב האישום לאור העובדה כי בניגוד להחלטת בית המשפט, המדינה לא העבירה את האסמכתאות הנדרשות, הסתירה חומרים, והלכה למעשה הכשילה את בית המשפט והנאשם ומנעה עשיית צדק. מדובר בהנהלות שערורייתית המתעלמת מהחלטות בית המשפט, שלא לומר ביזוי כבוד בית המשפט וכי התנהלות זו פוגעת ביסודות המשפט והשפיטה.
ביטול כתב האישום לאור הגשת כתב אישום בניגוד לחוק
סעיף 57א' לחוק בתי המשפט מפנה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה הקובעות כי בעבירות שדינן עד עשר שנות מאסר, כתב אישום יוגש תוך 18 חודשים מיום קבלת התיק במשרדי המאשימה. עוד קובעות ההנחיות כי בחלוף תקופה זו יוגש כתב אישום רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.
בכתב האישום נכללו עבירות מע"מ שדינן עד 7 שנות מאסר, ועל כן כתב האישום חייב היה להיות מוגש תוך 18 חודשים. אולם כתב האישום הוגש בחלוף 63 חודשים (חמש שנים ושלושה חודשים) מיום קבלת התיק במשרדי מע"מ, ללא אישור היועץ המשפטי ולכן הוגש בניגוד לחוק.
רק שנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום היועץ המשפטי לממשלה אישר בדיעבד את הגשתו. טענו כי לאור העובדה שבמועד הרלוונטי לא חוקי היה לקבל אישור יועמ"ש שניתן בדיעבד ובחלוף כשנה וחצי מיום הגשת כתב האישום, וכן לאור העובדה כי כתב האישום הוגש בניגוד לחוק ובחוסר סמכות, על ביהמ"ש לקבוע כי צמחה לנאשם הגנה מן הצדק ולהורות על ביטול כתב האישום.
עסקת טיעון משמעותית
בעקבות הבקשה והטיעונים שהוצגו בה, התקיים הליך גישור במהלכו הצדדים הסכימו על עסקת טיעון לפיה כתב האישום יתוקן באופן שהאישום הראשון ימחק, והאישום השני יתוקן לסך של 10 מיליון ₪ בגין קיזוז תשומות שלא כדין כלומר, קיזוז של המע"מ על ההוצאות מבלי שיש כיסוי חשבונאי להוצאות אלו. לעניין העונש הוסכם כי מע"מ תעתור לעונש מקסימלי של 30 חודשי מאסר, בעוד ההגנה חופשית בעתירתה.
בזכות הטיעונים המשמעותיים של משרדנו, העונש הצפוי לא' בתחילת ההליך, שהגיע ל-60 חודשי מאסר, הופחת בצורה דרמטית ל-19 חודשי מאסר בלבד.
חשיבות הייעוץ המשפטי המקצועי וההצלחה בעקבותיו
מקרה זה מדגיש את החשיבות של ייצוג משפטי מקצועי ויסודי שעומד על זכויות לקוחותיו. זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו ייצוג משפטי איכותי יכול לשנות את מהלך התיק ולהביא לתוצאות טובות יותר עבור הלקוח.
לקריאה נוספת על הליכים דומים והצלחות נוספות של משרדנו, לחצו כאן.
עוד על משרדנו
משרד עורכי דין קרן זרקו מתמחה בעבירות מס, עבירות צווארון לבן והלבנת הון. אנו מספקים ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל שלבי ההליך, ומסייעים ללקוחותינו להשיג את התוצאות הטובות ביותר. אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ נוסף ולהכוונה.