מנהל חשבונות המיר את החשדות כנגדו בגין עבירת רשלנות בכופר

ועדת הכופר של רשות המיסים אישרה את בקשתנו להמרה של הליך פלילי למנהל חשבונות, בתמורה לתשלום כופר בסך 10,000 שקלים. כתוצאה מאישור הבקשה לא יוגש כתב אישום פלילי בגין עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה ומנהל החשבונות יימנע מעוגמת נפש וסיכונים הכרוכים בהליך פלילי לרבות כתב אישום, ניהול משפט הרשעה וענישה.

עו"ד זרקו זמיר מסבירה ל"כלכליסט" על הליך הכופר

יהודה הוא מנהל חשבונות שנחשד בעבירות מס הכנסה לאחר שממצאי החקירה העלו כי מנהל החשבונות הגיש דוחות אישיים ללקוחות שלו מבלי שכלל בדוחות אלו את הכנסות הלקוחות מחשבון בנק בחו"ל.

1. החשדות המיוחסים

כנגד יהודה, מנהל חשבונות בעל משרד עצמאי, נפתחה חקירה בגין חשד לעבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה. בחקירה התבקש יהודה לתת הסברים מדוע הכנסות חו"ל של לקוחותיו, לא נכללו בדוחות שהוגשו על ידו לשנים 2017-2020. במסגרת החקירה, מנהל החשבונות סיפק תשובות והסברים לחשדות המיוחסים לו, אשר יכול והיו בהן לעורר ספק סביר ולהוביל לאפשרויות המשפטיות לפיהן "אין אשמה" או "אין די ראיות" לצורך העמדתו לדין אולם מנהל החשבונות לא רצה להסתכן באפשרות כי יוגש כנגדו כתב אישום והחליט לממש את זכותו להגשת בקשת כופר, באמצעות משרדנו, בקשה שתכליתה המרת החשדות הפלילים בתשלום כופר.

2. סעיף 217 לפקודת מס הכנסה – עבירת רשלנות

להלן סעיף 217 שכותרתו – דו"ח וידיעות לא נכונים:

"אדם אשר ללא הצדק סביר ערך דו"ח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו"ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה היתה להיקבע, אילו נתקבלו הדו"ח או הידיעות כנכונים, או שני העונשים כאחד. הטוען כי היה לו הצדק סביר – עליו הראיה".

מלשון סעיף 217 לפקודה עולה כי ככל שמייצג הגיש עבור לקוחותיו דוח ממנו השמיט הכנסה או ההכנסה דווחה בחסר או שנמסרו ידיעות לא נכונות, מתוך טעות מקצועית, קרי רשלנות –עליו הנטל להוכיח כי היה לו 'הצדק סביר'.

על מנת להבין מהו אותו הצדק סביר שיעמוד למייצג כטענת הגנה במקרה בו יהיה יואשם בעבירה זו, נסקור עתה בקצרה את המבחנים שנקבעו בפסיקה.

3. מבחן אובייקטיבי לעבירת רשלנות של מייצג

בע"פ 916/84 יעקובי נ' מדינת ישראל (להלן: "יעקבי") הוגש כתב אישום כנגד יועץ מס יעקובי בגין שני רישומים כוזבים בהצהרת הון שערך עבור לקוחו: (1) רישום פיקדון ניירות ערך בערכן הנקוב במקום בערך הקנייה (להלן: "הפיקדון"). (2) כלל בהצהרת ההון חוב שלא היה קיים במועד ההצהרה (להלן: "החוב").

בנוגע לפיקדון, יעקובי הורשע בעבירת כוונה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, ובנוגע לחוב הורשע בעבירת רשלנות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה.

לעניין ההרשעה בעבירת רשלנות בגין החוב, יעקובי ערער בטענה כי יש בטעותו, שנעשתה מתוך רשלנות מקצועית, כדי להוות 'הצדק סביר', הפוטרת אותו מהרשעה לפי סעיף 217.

בית המשפט קבע – אף אם נפלה טעות בעריכת הדו"ח שהוגש, אין היא פוטרת את הנאשם, אם לא עמדה במבחן האובייקטיבי, קרי יועץ מס סביר אחר לא היה עושה את אותה טעות באותן נסיבות.

בפס"ד יעקובי נקבע מבחן אובייקטיבי לרשלנות של המייצג: "אם יועץ מס סביר היה נוהג אף הוא כך באותן נסיבות".

לעניין ההרשעה ברישום כוזב של הפיקדון – מחליט בית המשפט כי יש די ראיות כי יועץ המס ידע שמדובר ברישום כוזב ומותיר את ההרשעה לפי סעיף 220. לעניין ההרשעה ברישום כוזב של החוב – בית המשפט לא מקבל את טיעון המייצג וקובע כי- מבחן "הצדק סביר" הוא אובייקטיבי, וטענת טעות כשלעצמה, ללא הוכחת סבירותה, גם אם נעשתה בתום לב, אינה מצביע בהכרח על קיומו של הצדק סביר.

4. חובת הזהירות של מייצגים

בע"פ 6016/93 צ'רשניה נ' מדינת ישראל (להלן: "צ'רשניה"), יועץ המס צ'רשניה הועמד לדין לאחר שהציג בדו"חות של שלושה מלקוחותיו "הוצאות הוניות" כ"הוצאות שוטפות" ו"הוצאות פרטיות" כ"הוצאות לייצור הכנסה"

בצ'רשניה קבעו השופטים כי גם אם המייצג ביצע טעות בתום לב, אם לא יוכיח כי עמד בחובת הזהירות הוא אשם בעבירת רשלנות לי סעיף 217 לפקודה. כלומר, על המייצג להראות כי נהג בחובת זהירות על מנת להוכיח כי לא התרשל בתפקידו וכי נקט אמצעים סבירים לבדיקת הנתונים.

בצ'רשניה התבססו השופטים על הלכת יעקובי וקבעו: יועץ מס נושא "בחובת זהירות" של "נותן שירות" כאשר הוא עורך דו"ח, ועיקר חובה זו בנקיטת אמצעים סבירים להבטחת "אמיתותם ודיוקם" של הנתונים בדו"ח. צ'רשניה לא ערך ביקורת מדגמית, לכן לא היה לו הצדק סביר למסירת דוחות כוזבים, היות ולא  נהג בחובת זהירות, כפי שהיה יועץ מס סביר אחר נוהג בנסיבות דומות, ועל כן ערעורו נדחה.

5. מהו כופר מס?

הליך של כופר-מס מאפשר לחשוד בעבירות מס להמיר את החשדות כנגדו בתשלום כסף (כופר) ובכך הוא 'ממיר' את ההליך הפלילי בתשלום כסף ו'קונה את חירותו' ללא כתב אישום. המרת תיק פלילי בתשלום כופר הינה הליך חריג והיא אפשרית ככלל בעבירות מס בלבד (מס הכנסה, מע"מ ומס מקרקעין) ולא בעבירות פליליות 'רגילות'. ניתן להגיש בקשה להמרת ההליך הפלילי בכופר, רק לאחר שהחלה חקירה גלויה ולפני שהוגש כתב אישום. על מנת להגיש כופר לאחר שהוגש כתב אישום, יש לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים, בנוסף לבקשת הכופר ולכן לא מומלץ להמתין עם בקשת הכופר לכתב האישום, אלא לפעול בהליך זה בשלב החקירה או לכל המאוחר בשלב השימוע.

בקשת הכופר מוגשת לוועדת הכופר ברשות המסים, באמצעות היחידה החוקרת או הפרקליטות. וועדת הכופר בוחנת את הבקשה, הטיעונים והנימוקים שהובאו בפניה, הן המשפטיים והן האישיים, לרבות סוג העבירה, היקף העבירה, הנזק שנגרם, משך זמן העבירה, עבר נקי, שיתוף פעולה, ומחליטה האם מוצדק בנסיבות התיק, להקל עם החשוד ולאפשר לו המרה של ההליך הפלילי בתשלום כופר וכן קובעת את סכום הכופר. לאור האמור מומלץ כי בקשת הכופר תוגש באמצעות עו"ד מומחה בתחום, גם כדי שהבקשה תאושר וגם על מנת שסכום הכופר שיוטל יהיה נמוך ככל הניתן. תשלום הכופר הוא תשלום המתווסף להסרת המחדלים, כלומר, הוא סכום כסף שיש לשלם בנוסף לחוב המס (ובכלל זה הריבית וההצמדה הנלווים אל החוב). לפרטים נוספים אודות הליך הכופר לחצו כאן.

6. האתגר בהמרת כתב אישום בתיק של מייצג

היות ויהודה הינו מנהל חשבונות קיים חשש כי וועדת הכופר תחמיר עמו לאור האחריות המקצועית הנלווית לתפקידו. במסגרת בקשת הכופר הוסבר כי במסגרת עיסוקו של יהודה כמנהל חשבונות עצמאי הוא מבצע הנהלת חשבונות ללקוחות ואף עורך ומגיש דוחות אישים עבור לקוחותיו העצמאיים. יהודה מבצע את עיסוקו מזה כ- 36 שנים בהצלחה רבה, לשביעות רצון הלקוחות ומעולם לא הסתבך עם רשויות החוק, לרבות עם רשות המסים, לא כנישום ולא כמייצג, וזו הסתבכותו הראשונה בחייו. הדגשנו כי מיד לאחר תחילת החקירה, ועם היוודע לי' דבר הטעות, אי הכללת הכנסות חו"ל של הלקוחות לדוחות 2018 ו-2020, פעל יהודה וסייע ללקוחות, לפעול לצורך תיקוני השומות והסרת המחדלים. בנוסף ועל מנת לתמוך בבקשת הכופר, צרפנו הפניות להחלטות רבות של וועדת הכופר בענייני מייצגים: יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, במסגרתן החליטה הוועדה על השתת כופר. לקריאה נוספת אודות כופר למייצגים לחצו כאן.

7. בקשה להפחתה בסכום הכופר

לאור כלל הטיעונים שהוזכרו, לרבות היקפי העבירות הנמוכים יחסית, נסיבות התיק מהן עולה כי ליהודה לא הייתה כל כוונה לסייע ללקוחות להתחמק בתשלום מס ומדובר בטעות אנוש שקרתה בתום לב, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של יהודה, שיתוף הפעולה, ביקשנו מן הועדה לקבוע סכום כופר נמוך, מידתי ותואם את היקף העבירה, זאת כמובן באם הבקשה תאושר. לשמחתנו הועדה קיבלה את הטיעונים, אישרה את בקשת הכופר, וקבעה סכום ע"ס 10,000 ₪ שהינו סכום כופר נמוך.

לקריאת המלצתו של יהודה

***

חשוב לדעת כי חשד וחקירה בעבירות מסים לא חייבות להוביל לכתב אישום פלילי וניתן לפעול במספר דרכים להמרת ההליך הפלילי, כגון כופר מס, גילוי מרצון ללא גילוי מרצון,  גילוי מרצון, הליכים מנהלים שונים ועוד. מעבר לכך, גם כאשר נדמה שכלל הנסיבות הן לחומרה, ליווי מקצועי ונבון מבעוד מועד, יכול להציג מכלול של טיעונים אשר דווקא יובילו להקלה והתחשבות. חשוב מאוד אפוא, להיצמד לאנשי מקצוע מומחים בזמן, ובכך להקדים את כתב האישום. ניתן לפעול לבקשת כופר מרגע שנפתחה חקירה גלויה ולכן אל תחששו להתייעץ ולקבל הכוונה.

לקריאה על דרכים נוספות להמרת הליך פלילי לחצו כאן.

למשרד עו"ד זרקו זמיר ניסיון עשיר ומוצלח בליווי עשרות הליכים להמרת הליך פלילי באמצעים שונים, בהם כופר מס, גילוי מרצון, גילוי מרצון ללא גילוי מרצון ועוד.  המשרד מומחה לעבירות צווארון לבן כלכליות ולעבירות מס פליליות, בכל שלבי ההליך, ואתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לייעוץ והכוונה.