עבירות שוחד

עבירת השוחד היא אחת מהעבירות הנודעות ביותר, מאחר והיא עוסקת בטובות הנאה של אנשי ציבור, ובהתאם, התרחשותה זוכה בדרך כלל לכותרות רבות בטלוויזיה ובתקשורת הדיגיטלית והכתובה. 

עו"ד זרקו זמיר מסבירה לגלובס כיצד לנהוג במהלך חקירות כלכליות של רשות המסים

החוק מגדיר את השוחד כטובת הנאה שמקבל עובד ציבור מצד שלישי, בין אם בכסף או בשווה כסף. טובת ההנאה נחשבת שוחד, כאשר תמורתה קידם עובד הציבור אינטרסים של מי שסיפק לו את טובת ההנאה, או מי מטעמו. אינטרסים אלו יכולים להיות אישיים, מעמדיים, משפטיים, כלכליים וכיוצא באלו.

קידום האינטרסים שמבצע עובד הציבור יכול להיות אקטיבי (כגון מינוי) או הימנעות מפעולה (כמו אי קידום חוק), וזאת באופן מלא חלקי, כל עוד הדבק הוביל לקידום האינטרס הפרטי אל הפועל.

אנו נוהגים לראות את עבירות השוחד כשייכות לעולם הציבורי, ובפרט הפוליטי, אך הן מתקיימות גם במגזר העסקי ככלי לקידום אינטרסים כלכליים.

עבירה צווארון לבן אחת – שני אשמים

על מנת שעבירת השוחד תתקיים צריכות להתקיים שתי פעולות – מתן שוחד ולקיחת שוחד. אלו יתבצעו לרוב על ידי דמויות הנמצאות בעמדות סמכות וכוח (פוליטיקאים, שופטים, מנכ"לים) מאחר וטובת ההנאה ניתנת להם על מנת שישתמשו בכוחם לקידום טובה אישית של אחר, שגם הוא לעתים קרובות, דמות ציבורית או פיננסית משמעותית. לכן מדובר בעבירת צווארון לבן,  לרוב בשני צדדיה.

היסודות הפליליים של עבירת השוחד כוללים  אפוא גם שניים הנושאים באשמה– הן נותן השוחד והן מקבל השוחד. שני הצדדים חייבים ביחד ולחוד, כאשר המחשבה הפלילית שלהם מבססת את השוחד, ולא עצם קבלת התמורה של כל צד.

במילים אחרות – השוחד הוא שוחד, כאשר הצדדים מודעים לכך שמדובר בניצול כוח של עובד הציבור, במסגרת תפקידו, כדי לקדם אינטרס פרטי של הצד השני, גם אם יתר הפעולות לא הושלמו, מאחר והכוונה כן הושלמה.

עם זאת, העונש המירבי שנקבע בחוק למקבל השוחד חמור מזה שנקבע לנותן השוחד, כפי שיתואר בהמשך.

עונשי מאסר בפועל, ההולכים ומחמירים

גם המחוקק וגם בתי המשפט בישראל מתייחסים אל השוחד בחומרה רבה, לאור ההפרה של אמות יסוד משפטיות וערכיות מהותיות: עבירת השוחד היא עבירה המתבססת על פגיעה בכללי מינהל תקין, בטוהר המידות והפוגעת פגיעה אנושה באמון הציבור ובשלטון החוק; כמו כן, עבירת השוחד היא עבירה של גזל וגניבה וכן עבירה הכוללת ניצול לרעה של כוח הניתן לעובד ציבור;

בסופו של יום, מדובר בפגיעה ערכית ומוסרית בעבודת רשויות המדינה ולכן גם הענישה המחמירה שהוצמדה לעבירה זו אינה מפתיעה כלל ועיקר.

עבירות השוחד והעונש בצידן מפורטות בסעיף סעיפים 290, 291 ו-295 לחוק העונשין.

העונש המקסימלי למקבל השוחד הוא עד 10 שנות מאסר, ולנותן השוחד עד 7 שנות מאסר וזאת לאחר שבשנת 2010, החמירה הכנסת את העונשים באופן משמעותי. לפני שנת 2010 היה העונש המירבי למקבל השוחד עד 7 שנות מאסר ולנותן השוחד עד 3.5 שנות מאסר.

בהמלצותיו להחמרת הענישה בשנת 2010 ציין פרקליט המדינה כי החמרת העונש נובעת מחומרת עבירות השוחד שהן "עבירת השחיתות המצויה במקום הגבוה ביותר במדרג החומרה".

שוחד אינו פטור ממסים

פעמים רבות אנו מופתעים לגלות כי עבירות פליליות חמורות, כמו סחר בסמים, כוללות גם חובת מס. הדבר נובע לאור כך שפקודת מס הכנסה אינה מבחינה בין הכנסות שמקורן חוקי ובין כאלו שמקורן אינו חוקי.

כך הדבר גם בנוגע לעבירות שוחד, לאחר שבתחילת שנות ה-80 נקבע פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי בחיפה  (עמ"ה 13/82, יצחק פרומקין נגד פקיד השומה חיפה). השופטים קבעו כי פסיכיאטר אשר קיבל טובות הנאה כספיות בתמורה לאישורי פטור ממילואים, חייב במס הכנסה על הכנסות לא חוקיות אלו.

בהחלט רצוי אפוא להיצמד לאיש מקצוע המתמחה הן בעבירות צווארון לבן כלכליות והן בעבירות מסים באם אתם עומדים מול חשדות לשוחד.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למסים ולעבירות כלכליות המלווה את לקוחותיו החל משלבי חשד וחקירה ועד לתום כל ההליכים הפליליים. ניתן לפנות אלינו להתייעצות בכל עת.