'גניבה בידי מורשה' בהיקף של חצי מיליון ₪ הסתיימה בעבודות שירות

חשב של עמותה שייצגנו הואשם בעבירות של 'גניבה בידי מורשה' ו'העלמת הכנסות' בהיקף של כחצי מיליון שקלים. במסגרת הסדר טיעון סגור, הצלחנו להראות נסיבות מקלות ומיוחדות ולשכנע את הפרקליטות ואת בית המשפט להסכים לענישה מופחתת, לפנים משורת הדין.  החשב נידון ל- 9 חודשים של עבודות שירות וקנס של 15,000 שקלים, וזאת לאחר שהשיב את חובותיו והסיר את המחדלים.

א' שימש כחשב בעמותה במשך 10 שנים. במהלך שנים אלו ובמסגרת תפקידו, היו בידי א' סמכויות שונות לניהול כספי העמותה, כמו תשלום לספקים באמצעות העברות בנקאיות,  חתימה על צ'קים ועוד.   במהלך בקרה שגרתית בעמותה, התגלה כי חסרים סכומי כסף גדולים והסתבר כי א', במשך 5 שנים, העביר אל חשבונותיו האישיים מאות אלפי שקלים. א' הודה בעבירות ופוטר מעבודתו, ואז החל נגדו הליך משפטי אזרחי להשבת סכומי הגניבה, במקביל לחקירה פלילית.

השימוע שהוביל לצמצום כתב האישום

עם סיום החקירה הפלילית, ביקשה הפרקליטות להגיש כנגד א' כתב אישום בגין: גניבה בידי מורשה בהיקף של כמיליון שקלים, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף בנסיבות מחמירות וכן עבירת מס חמורה בגין העלמת הכנסות של כמיליון שקלים.

כמתבקש בחוק, נשלח אל א' מכתב יידוע מהפרקליטות עם פירוט של סעיפי האישום הצפויים, וניתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו במסגרת הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום.

ניצלנו את זכותו של א' לשימוע ושלחנו אל הפרקליטות את רשימת הטיעונים שלנו.  לא ביקשנו לבטל לגמרי את כתב האישום מאחר וא' הודה בעבירותיו, לקח עליהן אחריות ואף הביע חרטה.

מה שכן ביקשנו היה לבטל חלק מסעיפי האישום ולהחליף סעיפים אחרים בסעיפים 'קלים' יותר, שבצידם ענישה מופחתת. כך למשל, בנוגע לסעיף 'רישום כוזב במסמכי תאגיד', הראינו כי החשוד לא הוזהר ולא נחקר אודות עבירה זו ולכן היא לא יכולה להיכלל בכתב האישום. בשני סעיפים אחרים ('קבלת דבר במרמה' ו'זיוף בנסיבות מחמירות'), הראינו כי האישומים אינם מוצדקים לאור היעדר נסיבות מחמירות. כמו כן ביקשנו להפחית את היקף העבירה ב-50% –  ממיליון שקלים לחצי מיליון שקלים, לאחר שהראינו כי אין בתיק חומר ראייתי מספק.

הפרקליטות קיבלה חלק ניכר מהטיעונים שהעלינו, הפחיתה במחצית את היקף הסכום בהאשמות וצמצמה את כתב האישום לשתי עבירות בלבד: גניבה בידי מורשה של חצי מיליון ₪ והעלמת הכנסות בהיקף זהה.   

סוגיות משפטיות ייחודיות שעלו בתיק

• גם כספים לא חוקיים חייבים במיסים

במדינת ישראל, באופן שעשוי להפתיע רבים, גם הכנסות שנתקבלו באופן לא חוקי חייבות במס. על פי חוקי מס הכנסה, גם עברייני הסמים, הגנבים או מי שמואשמים בהימורים, יכולים לעמוד לדין על כך שלא דיווחו על רווחיהם מעבירות אלו.  כלומר – הם יעמדו לדין גם על העבירה וגם על כך שלא שילמו מיסים עבור ההכנסות שנתקבלו מהעבירה. העלמת הכנסות היא עבירת מס חמורה היכולה להגיע לענישה של עד 7 שנות מאסר.

הדבר היה דומה אצל א'. מעבר לעבירת הגניבה הוא הואשם בהעלמת הכנסות של חצי מיליון ₪. על מנת להראות 'העלמת הכנסות' יש להראות כוונה  – כלומר להוכיח שמטרת אי הדיווח הייתה התחמקות ממס. גם בשימוע, וגם לאורך המשפט עצמו, העלינו טענות לפיהן א' לא התכוון להתחמק מתשלומי מס. הסברנו כי הוא לא דיווח על כספי הגניבה בספרי החשבונות שלו על מנת שלא תתגלה הגניבה ובמטרה להימנע מהפללה עצמית, ולא בשביל להתחמק ממסים. כמו כן, הראינו כי הוא טען שוב ושוב בחקירותיו כי לא העלה בדעתו שעליו בכלל לשלם מיסים על כספי הגניבה.

• חובת תשלום מס הכנסה עבור הכנסה שהוחזרה

סוגיה ייחודית נוספת בתיק עניינה חובת תשלום מס על כספי הגניבה שהושבו. מאחר וא' השיב את כל כספי הגניבה לעמותה, הרי שהכספים הללו כבר לא נחשבו כהכנסה – כי הכסף הוחזר. מבחינת מס הכנסה כספי הגניבה הם הכנסה, וההשבה שלהם לאחר מכן היא הפסד (במונחי מס). לכאורה אלו מקזזים את אלו ולא הייתה אמורה להישאר חובת מס.  עם זאת, על פי פקודת מס הכנסה הפסדים ניתנים לקיזוז רק קדימה, קרי, ניתן לקזז הפסדים רק אל מול הכנסות של השנים שאחרי, ופה מדובר היה בהכנסות (כספי הגניבה) שנוצרו  בשנים שלפני ההשבה.

סוגיה זו נדונה על ידי בית המשפט העליון במשפטו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, אשר הורשע במעילה ובגניבה של כ-2 מיליון שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית בעת שעמד בראשה. השופטים קבעו  כי הירשזון לא יוכל לבצע 'קיזוז לאחור' כנגד כספי המעילה, למרות שהשיב את הכספים.

לאור הלכת הירשזון, גם א' נדרש לשלם מס על הכנסותיו מהגניבה על אף שהשיב את הכספים. אמנם לא הצלחנו לבטל סעיף אישום זה, אך הטיעונים שהעלינו במסגרת התיק הפלילי לעניין היקף המעילה הובילו להסדר שומה נמוך יותר וכן לענישה מופחתת כוללת.

בקשתנו להסדר טיעון סגור 

מרגע הגשת כתב האישום, הודה א' בעבירות המיוחסות לו והוזמן תסקיר של שירות המבחן. שירות המבחן הוא שירות רווחה ממלכתי הבא לסייע לבתי המשפט בהתאמת הענישה לנאשם, ובהתאם הוא מכונה – 'זרועו הארוכה של בית המשפט'. תסקירו של א' היה חיובי. צוין כי הוא לוקח אחריות על מעשיו, מביע חרטה, מתפקד באופן יציב ואחראי ושאין לו דפוסים עבריינים. כמו כן צוין כי הוא פועל רבות לשינוי חייו ולשיקום, ועובד קשה על מנת לעשות זאת. עוד הודגש כי עונש של מאסר בפועל עשוי לפגוע פגיעה של ממש ביכולותיו להמשיך ולהשתקם.

בהתאם לתסקיר המבחן, הוספנו גם אנו את רשימת הנסיבות המקלות במקרה של א', אשר מצדיקים הפחתה משמעותית בעונש.

נסיבות מקלות

• היעדר תכנון וכוונה, והשבה של כספי הגניבה מראש

הסברנו כי א' לא פעל בתכנון מוקדם, או בכוונה לקחת כספים לכיסו ולהנאתו, וכי העבירות בוצעו על רקע מצוקה כלכלית. עוד הראינו גם שא' תכנן כל העת להשיב את הכספים – הוא גם התחיל להחזיר את הכספים בפועל עוד לפני 'שנתפס', והוא גם ערך תיעוד מסודר של כל הכספים שלקח. ראוי לציין כי החזרה של כספי גניבה לפני שהמעשה נחשף הוא מעשה יוצא דופן ותקדימי .

• לקיחת אחריות מלאה ותהליך שיקומי

עוד הראינו גם כי א' הוא אדם נורמטיבי המנסה בכל כוחו לשקם את חייו ואשר לוקח אחריות מלאה על מעשיו. הראינו כי הנאשם לקח הלוואות אישיות רבות להשבת הכספים במלואם, ואף מישכן לשם כך את דירתו היחידה. כמו כן ציינו כי א' עובד בחלוקת עיתונים בלילות ובחלוקת דואר – וזאת על אף גילו (68) ומקצועו (מנהל חשבונות/חשב), הכל על מנת לשלם את חובותיו.

• נסיבות משפחתיות ייחודיות

כמו כן הראינו נסיבות משפחתיות מקלות של הנאשם, בהן מחלת אשתו והתלות שלה בו. העלינו טענות לפיהן מצבה הרפואי והנפשי של אשתו עשוי להתדרדר באם יישלח למאסר בפועל, וגם לא יהיה ככל הנראה בכוחה לעבוד על מנת להשיב את ההלוואות שנלקחו בלעדיו.

ענישה נמוכה ממתחם הענישה

היות וא' לקח אחריות על מעשיו, הכיר בטעותו, השיב את החובות והסיר את המחדלים, ואף שילם מס על כספים שהשיב, ביקשנו לסגור את ההליך בהסדר טיעון ולהפחית את עונשו של א' לפנים משורת הדין.

כאשר בית המשפט דן בגזר דינו של נאשם (העונש), עליו לקבוע את מתחם הענישה ההולם לעבירות שבוצעו. סע'  40ג (א) לחוק העונשין מבהיר כי מתחם זה צריך להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בנאשם,  במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות שונות הקשורות בביצוע העבירה.  סע'  40ג (ב) מאפשר לשופטים לחרוג ממתחם הענישה בנסיבות הקשורות לשיקומו של הנאשם או להגנה על שלום הציבור.

במקרה של א', לאחר שהצגנו את נסיבותיו המיוחדות, הסכימה הפרקליטות לחרוג ממתחם הענישה ולהסכים להסדר טיעון שכלל ענישה מקלה של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס של 15,000 שקלים בלבד.

לקריאה נוספת: פסיקה תקדימית הפחיתה את מתחם הענישה בעבירות מע"מ.

חשיבות הליווי המשפטי בעבירות כלכליות

המקרה של א' ממחיש באופן חד משמעי את חשיבות הליווי על ידי עו"ד מומחה ומנוסה, הבקיא בתחום העבירות הכלכליות ובדיני מסים – במישור הפלילי והאזרחי. אף שמדובר היה בעבירות הנחשבות חמורות ובהיקפים גבוהים, ואף שמדובר היה במורשה, ניתן לצמצם סעיפי אישום, להפחית את היקפי העבירות ולהביא, באמצעות מאבק עיקש ועקבי,  להפחתה משמעותית (ואף תקדימית) בענישה ולצמצום משמעותי של נזקים ללקוח.

ניתן לקרוא בהרחבה אודות צמצום נזקים בעבירת 'גניבה בידי מורשה' גם במאמר הבא: הפחתת עונש המאסר של רואה החשבון, כנגד כל הסיכויים.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לדיני מיסים ולעבירות צווארון לבן כלכליות, בעל התמחות ייחודית בליווי מייצגים ומורשים. אנו מלווים את לקוחותינו החל בשלבי חשד וחקירה, דרך הליכי שימוע ועד לסיום כלל ההליכים, תוך מאבק עיקש לצמצום מירבי של הנזק ללקוח. ניתן לפנות אלינו להתייעצות בכל עת.