ערעורים בתיקי מסים נפוצים הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.
ערעורים בתיקים פלילים
זכות ערעור בתיק פלילי עומדת הן לנאשם והן למאשימה (המדינה) בתוך 45 יום ממתן גזר הדין. הערעור יכול שיהיה על הכרעת הדין – הקביעה האם הנאשם אשם או לא, ויכול שיהיה על גזר הדין – העונש אשר הוטל בסופו של יום.
מי רשאי להגיש ערעור על הכרעת הדין?
הנאשם יכול לערער על הרשעתו והתביעה יכולה לערער על זיכויו של הנאשם.
מי רשאי להגיש ערעור על גזר הדין?
כאשר מדובר בערעור על גזר הדין, התביעה רשאית להגיש ערעור על העונש אם היא סבורה כי בית המשפט הקל מדי על הנאשם או שנתן עונש בלתי סביר. הנאשם רשאי להגיש ערעור על חומרת העונש, אם הוא סבור שבית המשפט החמיר עמו.
עיכוב ריצוי העונש
במקרה של ערעור יכולים הצדדים לבקש לעכב את העונש שנגזר על הנאשם, וזאת עד להכרעת בית המשפט אליו הוגש הערעור. לדוגמא, נאשם שנגזר עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח ומגיש ערעור על הכרעת הדין המרשיעה ו/או על גזר דינו יכול להגיש יחד עם הערעור בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי עונש המאסר עד להחלטה בערעור. החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע העונש, תינתן על ידי בית המשפט וזאת על בסיס מספר קריטריונים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, משך תקופת המאסר, אופי הערעור וסיכויי הצלחתו, עבר פלילי ונסיבות אישיות מיוחדות.
לקריאת סיפור ההצלחה "באילו נסיבות ניתן לעכב ביצוע של עונש מאסר? " לחץ כאן.
ערעורי מס במישור האזרחי
על מנת שרשות המסים תקבע את שומת המס של נישום (אדם פרטי או עסק), מגישים לה אחת לשנה דוח שנתי, הכולל מגוון נתונים ומסמכים המגבים אותם. על פי דוח זה קובעת רשות המסים את שומת המס שעל הנישום לשלם.
לפעמים, עשוי המנהל ברשות המסים, פקיד שומה או מע"מ, להחליט כי הדו"ח השנתי (מס הכנסה) או הדוח התקופתי (מע"מ) איננו נכון ואז הוא רשאי לקבוע את שיעור המס המגיע מאותו נישום, לפי מיטב שפיטתו.
הנישום, מצידו, עשוי שלא להסכים עם השומה שנקבעה, מסיבות אלו ואחרות.
השגות שומה וערעור על שומות מס הכנסה
אם הנישום חולק על שומת המנהל, הוא רשאי להגיש השגה על שומה זו.
בעקבות 'השגת השומה' מחליט המנהל ברשות המס, פקיד שומה או מע"מ, לקיים את השומה, להגדילה או להקטינה.
במקרה שהחלטת המנהל בהשגה אינה מקובלת גם היא על הנישום, השלב הבא הינו ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת המנהל לדחות את ההשגה.
דיוני שומה, השגה על שומה וערעורי שומה הינם הליכים מורכבים ומקצועיים, ולכן מומלץ מאוד לבצע אותם בליווי אנשי מקצוע מנוסים ובכל מקרה לא ללכת לדיון שומה לבד ללא מייצג או ייעוץ מקדים.
תקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט-1978 – נבו
תקנות בית המשפט לערעורים בנושאי מס הכנסה נועדו להסדיר את הליכי הערעור על שומת מס הכנסה ומפרטים את זמני הערעור, האגרות, פרטי הודעת הערעור, הנימוקים שיש לפרט והמסמכים שיש לצרף, ואת זמני התגובה מצד הרשויות לערעור עצמו.
חשוב לשים לעדכונים לתקנות אלו, בעיקר לעדכון משנת 2021 אשר ניתן לקרוא בעיון כאן. עדכון זה הוא חלק מרפורמה מקיפה בתקנות סדר הדין האזרחי.
משרד עו"ד זרקו זמיר מומחה בהגשת השגות וערעורי מסים בנושאים שונים, ובכלל זה:
- ערעור על פסילת ספרים
- ערעור על הטלת קנס בגין אי ניהול ספרים כדין
- ייצוג בהגשת השגה על שומת עסקאות או שומת תשומות במע"מ.
- ערעור על הטלת כפל מס במע"מ.
- ייצוג בהגשת השגה על שומה במס הכנסה וערעור על השגת שומות שלא התקבלו.
- ערעור על החלטת מס הכנסה או מע"מ בהשגה על השומה.
- ערעור על החלטות אחרות של מס הכנסה או מע"מ.
משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות מס, עבירות מע"מ והגשת ערעורי מסים בתיקים פליליים ובהליכים מינהליים. המשרד מייצג נישומים ועוסקים בהליכי ההשגה אל מול פקידי השומה ותחנות מע"מ, וכן מגיש ערעורי מס אזרחיים לבית המשפט המחוזי על החלטות רשות המסים.