שוק המטבעות הדיגיטליים עבר לאורך השנים שינוי דרמטי, ואין זהו סוד שמטבעות דיגיטליים שנרכשו בעבר בסכומים נמוכים באופן יחסי, שווים כיום לעיתים פי עשרות ואף מאות אלפי שקלים. מדובר ברווחים משמעותיים שנצברו לאורך זמן, אך לא תמיד דווחו לרשות המיסים.
צריך לומר כבר בראשית הדברים: מבחינת הדין בישראל, מטבעות דיגיטליים אינם נחשבים למטבע רגיל, אלא לנכס. המשמעות היא שכל פעולה של מכירה, המרה או החלפה בין מטבעות מהווה אירוע מס, החייב בדיווח ובתשלום מס רווח הון.
בפועל, לא מעט משקיעים פעלו לאורך השנים מבלי לתת לכך את הדעת, בין היתר בשל העובדה שאין ניכוי מס במקור כפי שקיים בשוק ההון המסורתי.
יש לא מעט משקיעים שלא עמדו בחובת הדיווח וכיום קיים סיכון גדול כי המידע יגיע לרשות המסים שנוקטת בפעולות יזומות, לרבות בתוכנות ייחודיות כדי לאתר את אותם משקיעים ולמצות מולם את הדין, לרבות בנקיטת הליכים פלילים והוצאת שומות מס.
עתה, כאשר יצאה הוראת השעה לגילוי מרצון, זה הזמן 'לנקות את השולחן' ולצאת לדרך חדשה ונקייה. ההליך מתקיים עד לתאריך ה-31.8.2026. מהרו להיוועץ ולבחון את האופן הנכון ביותר להתחיל בתהליך.
מתי מתרחשת למעשה החשיפה המשפטית?
מעצם שמם, זה מעט מבלבל, אך טעות היא להתייחס למטבעות דיגיטליים כאל מטבע; הפסיקה והנחיות רשות המיסים קבעו באופן חד משמעי כי מדובר בנכס, כפי שצוין לעיל.
חשיפה המשפטית מתרחשת בעת שאנחנו ממשים את הנכסים שלנו ובכך יוצרים אירוע מס ולא מדווחים. הרווח מחושב כהפרש בין מחיר הרכישה למחיר המימוש, ועליו חל מס רווח הון בשיעור של 25 אחוז.
הנקודה שחשוב להבין היא שלא מדובר רק בחבות תשלום, אלא גם בחובת דיווח. מי שביצע פעולות ולא דיווח עליהן, חשוף להשלכות משפטיות.
ובעוד שבשוק ההון המסורתי, כאשר פעילות ההשקעות מתבצעת דרך בנק או גוף פיננסי מוסדר בישראל, המס מנוכה באופן אוטומטי במקור (כלומר הבנק מנכה את המס מהרווחים ומעביר את המס ישירות לרשות המיסים) בקריפטו אין מנגנון כזה.
רוב הפעילות מתבצעת מחוץ למערכת הבנקאית, והאחריות לדיווח ולתשלום המס מוטלת במלואה על המשקיע עצמו.
כך נוצר מצב בו ישנם המבצעים פעולות לאורך זמן, צוברים רווחים, אך אינם מדווחים, לעיתים מתוך חוסר הבנה ולעיתים מתוך גישה רשלנית.
גילוי מרצון: לא דיווחתם? נצלו את הוראת השעה
הליך גילוי מרצון מאפשר לאדם לפנות מיוזמתו לרשות המיסים, לדווח על ההכנסות שלא דווחו, לשלם את המס הנדרש, ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, וכפי שצוין בראשית המאמר, הוראת שעה בתוקף עד 31.8.2026, והיא מיועדת בין היתר גם לבעלי מטבעות דיגיטליים שלא דיווחו על רווחים.
המשמעות היא כפולה: מצד אחד, זוהי ההזדמנות שלכם להסיר את החשיפה הפלילית. וכן, עתה עומדת בפניכם ההזדמנות להוכיח לבנק שמדובר בכספים מדווחים וחוקיים, דבר שמקל משמעותית על קבלתם לחשבון.
ואבקש להתעכב את דבריי האחרונים רגע: אצל משקיעי קריפטו רבים, הקושי מתעורר ברגע שבו הם רוצים לממש את הרווחים.
כאשר מבקשים להעביר כספים מהקריפטו אל הבנק, הבנק מצדו מתחיל לשאול שאלות לגיטימיות למדי: מה מקור הכסף? האם דווח? והאם שולם מס?
בהיעדר תשובות מסודרות, הבנקים לא יאשרו את קבלת הכספים. כך שנוצר מצב בו ישנם רווחים, אך אין אפשרות להשתמש בהם בפועל.
רשות המיסים והקריפטו: כבר לא תחום אפור
נושא שמדגיש אף יותר את חשיבות מימושו של הגילוי מרצון;
אם בעבר ניתן היה לחשוב שמדובר בתחום שקשה לאכוף עליו את הדין, הרי שהמציאות כיום שונה, והיא ממשיכה להשתנות בקצב תדיר.
רשות המיסים משקיעה משאבים רבים בפיתוח כלים טכנולוגיים המאפשרים לה לאתר פעילות במטבעות דיגיטליים. המידע נאסף ממקורות שונים, והיכולת להתחקות אחר פעולות אלו השתפרה באופן משמעותי.
משרדי מלווה בימים אלו תיק של אדם שנחקר בעקבות פעילות בהיקפים גבוהים במטבעות דיגיטליים שלא דווחו. החקירה החלה בהפתעה, עם צווי חיפוש וחקירה פלילית מלאה. החשיפה במקרים כאלה היא רחבה, גם ברמה הכספית וגם ברמה הפלילית.
לגשת נכון אל מול רשות המיסים
איך מתחילים? מה הצד הראשון? אין לי עבורכם תשובה אחת שמתאימה לכל מקרה, וחשוב להיוועץ עם עורך דין מיסים המתמחה בנושא, ולהתכונן לקראת ההליך.
זהו מהלך שיש לבצעו בזהירות, תוך הבנה מלאה של הנתונים ואיסופם באופן הרמטי ומקיף.
אל תפעלו מתוך לחץ. עצרו רגע, וחשוב מכול – התייעצו.
משרדנו מלווה בימים אלו את ההליך, ובהם גם משקיעי קריפטו. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה והתייעצות.
SEO by start
טלפון
וואטסאפ
צור קשר