אי העברת ניכויים למס הכנסה: למה זו עבירה פלילית ומה המשמעות לעסק?

ניכוי מס במקור הוא מנגנון שרבים מכירים, אבל לא תמיד מבינים עד כמה האחריות שמגיעה איתו משמעותית.

יש למעשה שני מצבים מרכזיים שבהם אנחנו פוגשים ניכוי מס במקור.

האחד הוא בתשלום בין עסקים.

השני הוא בתשלום משכורת לעובד.

בשני המקרים הרעיון דומה: חלק מהכסף שאמור לעבור למקבל התשלום אינו מועבר אליו, אלא מועבר ישירות לרשות המסים.

וכאן מתחילה הבעיה.

כאשר עסק מנכה את הכסף אבל לא מעביר אותו לרשות המסים, הוא לא רק יוצר חוב, הוא עלול לבצע עבירה פלילית.

ניכוי מס במקור בין עסקים

נניח שיש לכם ספק שמספק לעסק שלכם שירות או מוצר.

לפני שאתם משלמים לו, צריך לבדוק מהו שיעור ניכוי המס במקור שלו.

אם יש לו פטור מניכוי מס במקור, המשמעות היא פשוטה: אם אתם צריכים לשלם לו 100 שקלים, אתם משלמים לו 100 שקלים. הוא זה שצריך לדווח על ההכנסה ולשלם את המס שלו.

אבל אם לאותו עסק שמקבל תשלום אין פטור מניכוי מס במקור, הרי שכאן התמונה משתנה.

כדי לסבר את האוזן, ניקח דוגמה של ניכוי בשיעור של 30%. במקרה כזה, אם אתם צריכים לשלם לספק 100 שקלים, ואין לו פטור מניכוי מס במקור, ויש חובת ניכוי של 30% הרי שאתם לא תעבירו לו את מלוא הסכום. במקום זאת, אתם תשלמו לו 70 שקלים, ואילו את 30 השקלים הנותרים תעבירו ישירות למס הכנסה.

אי-מתן פטור מניכוי מס במקור הוא למעשה מעין סנקציה:

במילים פשוטות, רשות המסים רוצה לוודא שהמס מגיע אליה, והיא פשוט לא סומכת על העסק שמקבל את התשלום.

ישנן סיבות שונות מדוע עסק אינו מקבל פטור מניכוי מס במקור, כגון עסק שלא משלם את המסים בזמן, שנפסלו לו הספרים, שאינו מגיש דוחות, שמצוי בחקירה פלילית ועוד.

מסיבה כלשהי, רשות המסים החליטה שהיא אינה רוצה להסתמך על כך שהעסק יקבל את מלוא הכסף וישלם אחר כך את המס בעצמו.

לכן חלק מהכסף מגיע אליה מראש, דרך מי שמשלם לאותו העסק.

המשמעות עבור העסק יכולה להיות קשה מאוד מבחינה תזרימית.

יש עסקים שעובדים על שיעורי רווח נמוכים מאוד. לפעמים אותם 2% או 3% שמנוכים מהם הם למעשה כל הרווח שלהם.

כאשר לוקחים לעסק את הפטור מניכוי מס במקור, והוא מתחיל לקבל מלקוחותיו 2%, 10%, 20% או 30% פחות בכל תשלום, הדבר יכול להכביד עליו מאוד.

וגם באופן פשוט יותר: זה לא נראה טוב.

העסק מרגיש שהוא מסומן.

זה בהחלט לא מקום שעסק רוצה להיות בו.

ויש גם ניכוי מס במקור ממשכורת של עובדים

כאן המנגנון מוכר יותר.

נניח שעובד אמור לקבל משכורת של 100 שקלים והמס שעליו לשלם הוא 10 שקלים.

המעסיק לא מעביר לעובד 100 שקלים.

הוא משלם לו 90 שקלים, ואת 10 השקלים הנותרים מעביר לרשות המסים.

המייצג של העסק מבצע את חישובי השכר, קובע מהו הנטו לעובד, כמה צריך להעביר לביטוח לאומי, כמה לפנסיה וכמה למס הכנסה בגין הניכוי במקור.

כלומר, חלק מהמשכורת אמנם מנוכה מהעובד, אבל הכסף הזה אינו נשאר בידי המעסיק.

הוא מיועד ומועבר לרשות המסים על ידי המעסיק.

אי-העברת ניכויים למס הכנסה בעסק שנקלע לקשיים

ועתה אחרי שהסברתי בהרחבה את הנושא, אומר שאני פוגשת פעמים רבות בבעיה זו.

עסק שנמצא בקושי כלכלי; יש לו ספקים, יש משכורות, יש התחייבויות, אין מספיק כסף בקופה.

ואז בעל העסק עושה טעות דרמטית: הוא מנכה מהעובדים את המס, אבל במקום להעביר אותו לרשות המסים הוא משאיר אותו אצלו ומתגלגל עליו.

נניח שסך המשכורות הוא 100 אלף שקלים, ומתוכם 40 אלף שקלים הם כספי ניכויים שצריכים לעבור לרשות המסים.

העסק משלם לעובדים 60 אלף שקלים, אבל את 40 אלף השקלים שאמורים לעבור למס הכנסה הוא לא מעביר, והכסף נשאר אצלו.

בהתחלה הוא אומר לעצמו: עוד כמה ימים. אחר כך עוד שבועיים. אחר כך עוד חודש.

וכך אט-אט, נוצר חוב ניכויים.

דוח 102 והחובה להעביר את הניכויים

בדומה לדוחות מע"מ או מקדמות, גם לגבי ניכויים יש דיווח שוטף.

מגישים דוח ניכויים המכונה דוח 102.

העסק מדווח למעשה מה היו המשכורות ששולמו ומהו סכום המס שהיה צריך לנכות ולהעביר לרשות המסים.

וזה לא כסף ששייך לעסק.

כמו שיש עסקים שמתקשים בתשלום המע"מ ולכן מאחרים בהגשת הדוחות או בתשלומם, כך יש גם עסקים שמתקשים בהעברת הניכויים למס הכנסה.

חשוב להבהיר כי לא מדובר באדם שקם בבוקר והחליט לרמות את רשות המסים. במרבית המקרים, מדובר בעסק שנמצא בקושי תזרימי או כלכלי, שמנסה לשרוד עוד שבוע ועוד חודש, ו"מתגלג" על כספי הניכויים.

ורבותיי, אי העברת ניכויים היא עבירה פלילית. נקודה.

עבירת אי העברת הניכויים היא עבירה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה , שדינה עד שנתיים מאסר.

מבחינת החומרה, המחוקק מיקם אותה באמצע; יש עבירות קלות יותר שדינן שנת מאסר, ומנגד קיימות עבירות חמורות של דיווח כוזב מתוך כוונה להונות ולהתחמק ממס, שדינן יכול להגיע עד 7 שנות מאסר.

אי העברת ניכויים אינה נמצאת ברף הגבוה ביותר, אבל גם בהחלט אינה עניין טכני שאפשר להתעלם ממנו.

שני מסלולים מתנהלים במקביל: גבייה ופלילי

כאשר ניכויים לא משולמים, יכולים להתנהל במקביל שני מישורים. כמו בכל עבירת מס

המישור הראשון הוא הכספי.

פקיד השומה יפעל לגביית כספי הניכויים שלא שולמו.

אם לעסק יש, למשל, חוב ניכויים בהיקף של 100 אלף שקלים, רשות המסים יכולה להפעיל סמכויות גבייה, להטיל עיקולים ולפעול מול חשבונות בנק, רכבים, דירות ונכסים אחרים כדי לגבות את החוב.

ובמקביל, יכולה להיות גם חשיפה פלילית.

כלומר, תשלום החוב וההליך הפלילי הם שני דברים שצריך לתת עליהם את הדעת.

אני נוהגת לומר: רשות המסים קודמת לכל

עסקים שנמצאים בקושי תזרימי נאלצים לפעמים לבחור למי לשלם קודם; לספק, לבנק, לעובדים או לרשות המסים.

ואני נוהגת לומר שרשות המסים קודמת לכל.

אם ספק לא קיבל את הכסף שלו, הוא צריך לפנות להליך משפטי, להגיש תביעה ובמידת הצורך לפנות להוצאה לפועל.

לרשות המסים עומדות סמכויות גבייה ישירות ומשמעותיות מאוד.

לכן כאשר עסק מתחיל להתקשות בהעברת ניכויים, לא נכון לדחות שוב ושוב מתוך תקווה שבחודש הבא המצב יסתדר.

צריך להבין את גובה החוב, את החשיפה שנוצרה ואת הדרך הנכונה להסדיר את המצב לפני שהחוב וההליך הפלילי הולכים ומסתבכים.

משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר מלווה בעלי עסקים וחברות בהתנהלות מול רשות המסים, לרבות במקרים של אי העברת ניכויים, חובות מס וחשיפה להליכים פליליים.