אני לא מסכים עם השומה של מס הכנסה

קיבלתם שומה ממס הכנסה, והסכום נראה לכם לא נכון?

לפעמים מדובר בעשרות אלפי שקלים. לפעמים במאות אלפים. לפעמים ביותר. ברגע אחד, רשות המסים קובעת כי אתם, העסק שלכם או החברה שלכם חייבים לה כסף.

האם רשות המיסים נתנה את מילתה האחרונה?

תשובתי היא לא.

שומה של מס הכנסה היא לא בהכרח סוף הדרך.

ניתן להתנגד לשומה, באמצעות הגשת השגה, לנהל דיון שומה מקצועי מול פקיד השומה, ולעיתים גם להגיע להסכם שומה בסכום נמוך יותר.

במקרים אחרים, כאשר אין הסכמה, ניתן להמשיך לערעור לבית המשפט המחוזי.

אבל, וזה אבל חשוב מאוד: הדרך שבה מתנהלים מול רשות המסים לאחר קבלת שומה תשפיע על כל המשך התיק.

לא כל טענה כדאי להעלות.

לא כל מסמך כדאי למסור בלי מחשבה.

לא כל הסבר שנשמע לכם הגיוני ברגע הראשון באמת עתיד לשרת אתכם משפטית.

נדרשת חשיבה מקצועית מקדימה.

מה זה בעצם שומה של מס הכנסה?

שומה היא קביעה של רשות המסים שלפיה נישום חייב לה סכום מס מסוים.

המונח "נישום" הוא המונח שבו משתמשים במס הכנסה. זה יכול להיות אדם פרטי, עוסק מורשה, שכיר, חברה או כל ישות משפטית אחרת שעומדת בפני עצמה.

במע"מ, לעומת זאת, נהוג לדבר על "עוסק". לסבר את האוזן, בשני המקרים מדובר באדם או גוף שרשות המסים טוענת כי עליו לשלם סכום כספי.

כאשר מס הכנסה מוציא שומה, הוא אינו אמור פשוט לזרוק מספר לאוויר. השומה צריכה להיות מנומקת. רשות המסים צריכה להסביר מדוע היא קובעת את החוב, על אילו נתונים היא מסתמכת, מה הבסיס לחישוב, ומהם נימוקי השומה.

וזו נקודה קריטית.

כדי להתגונן מפני שומה, צריך קודם כל להבין אותה.

אי אפשר לטעון שהשומה לא נכונה בלי לדעת על מה היא מבוססת. האם היא מבוססת על פערים בדיווחים? על השוואת הון? על מידע שהגיע מצד שלישי? על ביקורת בעסק? על ספרים שנפסלו? על חוסר התאמה בין מחזורי פעילות לבין דיווחים בפועל?

לפני שמתווכחים עם רשות המסים, צריך להבין את התיק.

האם השומה שקיבלתי היא סופית?

לא בהכרח.

לשומה במס הכנסה יש שלבים.

באופן כללי, כאשר מפקח במס הכנסה קובע שומה, כלומר מחליט שאדם, עסק או חברה חייבים סכום מסוים, לאותו נישום קיימת זכות להשיג על השומה.

כלומר, רשות המסים לא יכולה לומר "קבענו סכום, זהו, שלמו מיד", כל עוד עומדת לכם זכות השגה ואתם פועלים במועדים הקבועים בחוק.

בשלב הראשון מתקבלת שומה מטעם פקיד השומה. אם אינכם מסכימים איתה, ניתן להגיש השגה.

בשלב ההשגה, גורם אחר ברשות המסים אמור לבחון את הטענות, לשמוע את העמדה שלכם, לבדוק את המסמכים והנתונים, ולהחליט האם לקבל את ההשגה, לדחות אותה, להפחית את סכום החיוב או להגיע להסכמה אחרת.

כלומר, השומה הראשונית איננה בהכרח המילה האחרונה.

השגה איננה פעולה טכנית. לא מדובר במכתב קצר שבו כותבים "אני לא מסכים". זו לא בקשה להנחה. זו התמודדות מקצועית מול טענות רשות המסים.

בפועל, צריך לבנות טיעון משפטי, חשבונאי ועובדתי.

"אני חושש/ת, האם הגשת השגה יכולה גם להגדיל את השומה?"

כן.

וזו נקודה שאיננה ברורה עבור אנשים רבים.

כאשר מגישים השגה על שומה, יש אפשרות שהשומה תבוטל. יש אפשרות שסכום השומה יופחת. יש אפשרות שהטענות שלכם יתקבלו בחלקן.

קיימת גם אפשרות אחרת: שבשלב ההשגה, הגורם שבוחן את התיק יגיע למסקנה שלא רק שהשומה המקורית הייתה מוצדקת, אלא שיש מקום לקבוע סכום גבוה יותר.

במילים פשוטות: ההשגה יכולה לשפר את מצבכם, אבל אם היא מנוהלת לא נכון, היא עלולה גם להחמיר אותו.

זו בדיוק הסיבה שלא נכון להגיש השגה כלאחר יד.

לפעמים נישום מקבל שומה של חצי מיליון ש"ח, מרגיש שהסכום לא הגיוני, וכותב בעצמו טענות כלליות. הוא מסביר, מצרף מסמכים, מנסה לשכנע. אבל מבלי להבין את התמונה המשפטית והחשבונאית המלאה, הוא עלול לחשוף נתונים שלא נדרש לחשוף, למסור הסברים חלקיים או לפתוח חזיתות חדשות מול רשות המסים.

ופה חשוב לומר בצורה ברורה: לפני שמגישים השגה, צריך לדעת לאן נכנסים.

מהו הסכם שומה?

במקרים רבים, לאחר שמוגשת השגה ומתנהלים דיונים מול רשות המסים, הצדדים יכולים להגיע להסכמות.

לדוגמה, אם רשות המסים קבעה שומה בסך חצי מיליון ש"ח, ולאחר דיון מקצועי הצלחנו לשכנע את פקיד השומה שחלק מהקביעות אינן מדויקות, ייתכן שהסכום יופחת ל-250 אלף ש"ח או לכל סכום אחר שיוסכם בין הצדדים.

במצב כזה נחתם הסכם שומה.

המשמעות היא שהנישום ורשות המסים מגיעים להסכמה לגבי סכום החיוב הסופי. במקום להמשיך להתווכח, הצדדים מסכימים על הסכום, והעניין מסתיים במישור השומתי בהתאם לאותו הסכם.

אבל חשוב להיזהר.

הסכם שומה הוא הסכם לכל דבר ועניין. ברגע שחתמתם עליו, קשה מאוד לחזור אחורה. לכן לא נכון לחתום רק כי "רוצים לסיים עם זה". צריך להבין מה הסכום, מה המשמעויות, האם קיימות השלכות נוספות, כגון מע"מ, ביטוח לאומי, האם יש חשיפה פלילית, והאם ההסכם באמת משרת אתכם.

לפעמים הרצון לסיים מהר עולה ביוקר.

ומה קורה אם לא מגיעים להסכמה עם מס הכנסה?

במידה והוגשה השגה, התקיים דיון, ועדיין לא הושגה הסכמה לגבי סכום החיוב, רשות המסים יכולה להוציא שומה בצו.

בשלב הזה, מדובר בהחלטה סופית של רשות המסים במישור השומתי. כלומר, פקיד השומה קובע את החיוב לאחר בחינת ההשגה, ואם הנישום עדיין אינו מסכים, השלב הבא הוא כבר ערעור לבית המשפט המחוזי.

חשוב להבין את ההבדל.

בשלב ההשגה, אתם עדיין מתנהלים בתוך רשות המסים. בשלב הערעור, המחלוקת עוברת לבית המשפט.

ערעור מס הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. הוא דורש ניסוח מקצועי, הצגת טענות, מסמכים, ראיות, ולעיתים גם חוות דעת חשבונאיות או כלכליות.

עלינו לבסס טיעונים לכל דבר ועניין, ודבר זה נעשה אך ורק מול עו"ד מיסים.

צריך להראות מדוע רשות המסים טעתה.

צריך להתמודד עם נימוקי השומה.

צריך לבסס את הטענות בצורה מסודרת.

בפועל, מי שמגיע לשלב הזה בלי הכנה מוקדמת, בלי שההשגה נבנתה נכון ובלי שהחומר נבחן לעומק, עלול למצוא את עצמו בעמדה בעייתית מאוד.

מהם המועדים להגשת השגה וערעור על שומה?

כאשר מתקבלת שומה, יש להגיש השגה בתוך המועד הקבוע לכך.כלומר בתוך 30 ימים.

לאחר שניתנת החלטה סופית בצו בשלב השני, קיימת זכות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 ימים.

המועדים הללו חשובים מאוד.

ברגע שמועדים אלו מתפספסים, התמונה יכולה להשתנות בצורה דרמטית. אם לא הוגשה השגה בזמן, או אם לא הוגש ערעור במועד, השומה הופכת לחוב סופי וחלוט. ברגע שזה קורה, רשות המסים יכולה להתחיל בהליכי גבייה.

אל תניחו שרשות המסים תמתין לכם. אם לא פעלתם במועד, עצם חוסר ההסכמה שלכם לא תמנע את הגבייה.

רשות המסים איננה צריכה לרדוף אחריכם כדי להתחיל לפעול. יש לה את הסמכות המלאה לכך.

רשות המסים פועלת מכוח פקודת המסים גבייה. היא לא צריכה לפתוח תיק הוצאה לפועל. היא לא צריכה לנהל נגדכם הליך משפטי רגיל כדי להתחיל להפעיל אמצעי גבייה.

ברגע שיש חוב סופי במערכת, היא יכולה לפעול.

זה יכול לכלול עיקול חשבון בנק, עיקול רכב, עיקול ציוד בעסק, עיקול זכויות אצל צד ג', ובמקרים מסוימים גם פעולות נוספות שמכבידות מאוד על ההתנהלות העסקית והאישית.

בעל עסק שמגלה בוקר אחד שחשבון הבנק שלו מעוקל מבין מהר מאוד שהשומה כבר איננה רק "מכתב ממס הכנסה". היא הפכה לאירוע גבייה.

לכן, אציין שוב ושוב: המועדים הם לא עניין טכני. הם יכולים לעשות את ההבדל בין תיק שניתן לנהל לבין חוב שכבר החל להיגבות.

כל מילה שתאמר מול רשות המיסים, עלולה ובמקרים רבים, אכן תשמש כנגדכם

בדיוני שומה מול רשות המסים מתקיים פרוטוקול.

המפקח או נציג הרשות רושם את הדברים שנאמרים במהלך הפגישה. לעיתים הנישום או המייצג אומר משהו שנראה באותו רגע לא מזיק, אבל בהמשך אותו משפט מקבל משמעות אחרת לגמרי.

אם נאמרות אמירות בעייתיות, אם נמסרים מסמכים ללא בדיקה מוקדמת, אם מוצגת גרסה שאינה מדויקת, או אם עולות טענות שסותרות דיווחים קודמים, רשות המסים בהחלט יכולה לעשות בכך שימוש.

ולא רק במישור האזרחי.

במקרים מסוימים, אם במהלך הליך שומה עולים ממצאים חריגים, חשדות לדיווחים כוזבים, העלמות הכנסה, חשבוניות בעייתיות או התנהלות שיטתית, התיק עלול לעבור גם לבחינה במישור הפלילי.

כלומר, תיק שהתחיל כשומה יכול לעורר שאלות אחרות לחלוטין.

ופה נכנס הכלל הישן והנכון: 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.

לפני שמדברים, מגישים, מסבירים או מוסרים מסמכים, צריך להבין מה הסיכון, מה האסטרטגיה, ומה המטרה.

תחילה, עלינו לבקש את החומרים עליהם מבוססת השומה

כאשר רשות המסים קובעת שומה, ובמידה וברצוננו להתנגד לה, יש לנו את הזכות המלאה, ולעיתים גם החובה המעשית, לבקש את החומרים שעליהם התבססה הרשות.

זאת כיוון שאי אפשר להתגונן באמת מפני שומה בלי לדעת איך היא נבנתה.

• אם רשות המסים טוענת שיש פערים בהכנסות, צריך להבין על אילו נתונים היא מסתמכת.
• אם היא קובעת שהיו תקבולים שלא דווחו, צריך לדעת מאיפה הגיע המידע.
• אם היא מתבססת על ביקורת, צריך לראות את דוח הביקורת.
• אם היא נשענת על השוואת הון, צריך לבחון את החישובים.

רק לאחר שרואים את החומר ניתן לבנות טיעון נכון.

לעתים מתברר שרשות המסים הסתמכה על הנחה לא מדויקת. לפעמים הנתונים חלקיים. לפעמים יש הסבר עסקי לגיטימי לפערים. לפעמים מדובר בטעות חשבונאית. לפעמים יש מסמכים שמאזנים את התמונה.

אבל על מנת שנדע זאת, עלינו קודם לקבל את החומר, לנתח אותו, ורק לאחר מכן להחליט כיצד לפעול.

לא הסכמתם עם השומה: הפרקטיקה שלב אחר שלב

• שלב ראשון: לא מתעלמים. והזמן לא לטובתכם. צריך לפעול בתוך הזמנים.
• שלב שני: פונים מיד לעורך דין מיסים שמכיר הליכי שומה, השגות, ערעורים והשלכות פליליות אפשריות.
  במקביל, כמובן, יש מקום לערב את רואה החשבון או יועץ המס שמכיר את ההתנהלות השוטפת של העסק.
• שלב שלישי: מבקשים את נימוקי השומה ואת החומרים שעליהם היא מבוססת.
• שלב רביעי: בוחנים האם נכון להגיש השגה, באילו טענות, על אילו מסמכים להסתמך, ומהם הסיכונים האפשריים.
• שלב חמישי: מנהלים את הדיון מול רשות המסים בצורה מקצועית, זהירה ומדויקת.

בפועל, לא כל שומה צריך לנהל עד הסוף. יש מקרים שבהם נכון להגיע להסכם. יש מקרים שבהם נכון להילחם. יש מקרים שבהם צריך לצמצם נזק. ויש מקרים שבהם חייבים לבחון גם חשיפה פלילית לפני שמגישים טיעונים לרשות.

לא הסכמתם עם השומה? אל תתנו לרשות המס לומר את המילה האחרונה

יש לכם זכות להשיג. במקרים המתאימים יש לכם זכות לערער.

משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר זמין עבורכם לכל שאלה, ליווי וייעוץ בנושא שומות מס הכנסה, השגות, ערעורי מס, הסכמי שומה, הליכי גבייה וייצוג מקצועי מול רשות המסים.