נתחיל מהבשורות הטובות.
ככלל, עצם העובדה שאדם חשוד בעבירות מס איננה מובילה באופן אוטומטי להקפאת חשבונות, לתפיסת נכסים או לחילוט רכוש.
יכול להיות שאדם לא דיווח על הכנסות מעסק, על הכנסות משכר דירה, על רווחי הון, על הכנסות מחשבון בחו"ל או על מכירת נכס. יכולה גם להתנהל נגדו חקירה סמויה או גלויה. ועדיין, לא כל עבירת מס הופכת מיד לתיק שבו המדינה תבקש להשתלט על רכושו.
עם זאת, חשוב לדייק את הדברים.
ישנם מצבים שבהם עבירות מס מתחברות לחשד לעבירות הלבנת הון. ישנם גם מקרים חריגים שבהם רשות המסים יכולה לבקש לתפוס כספים או להטיל עיקולים עוד לפני שהתחילו הליכי השומה והגבייה.
מתי עבירת מס הופכת גם לחשד להלבנת הון?
חילוט רכוש מזוהה בעיקר עם עבירות חמורות, ובעבר הכלי הזה היה מזוהה במיוחד עם עבירות סמים.
בהמשך, חוק איסור הלבנת הון, שנחקק בשנת 2000, העניק למדינה כלים רחבים לתפיסת רכוש ולחילוטו כאשר קיים חשד לעבירות הלבנת הון.
הלבנת הון, במילים פשוטות, היא פעולה שנעשית ברכוש שמקורו בפעילות עבריינית, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו או את תנועתו.
החוק אינו מתייחס לכל עבירה פלילית כאל עבירת מקור להלבנת הון. קיימת רשימה סגורה של עבירות מקור, המופיעה בתוספת הראשונה לחוק. רק כאשר קיימת עבירת מקור, ובהמשך נעשית פעולה ברכוש שמקורו באותה עבירה במטרה להסתירו, יכולה להתעורר גם שאלת הלבנת ההון.
לדוגמה, אדם שמקבל שוחד מבצע עבירת שוחד. אם הוא מנסה להחדיר את הכספים למערכת הפיננסית באמצעות חשבונות בנק, חברות, חשבונות נאמנות או פעילות אחרת שנועדה להרחיק את הכסף ממקורו האמיתי, ייתכן שתתקיים גם עבירה של הלבנת הון.
כך גם בעבירות סמים, סחר בלתי חוקי, פשיעה מאורגנת ועבירות מקור נוספות.
תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון
ביום 7.10.2016 נכנס לתוקף תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון. התיקון הוסיף עבירות מס חמורות לרשימת עבירות המקור, אך רק בתנאים שנקבעו בחוק ורק בהיקפים מסוימים.
כלומר, לא כל אדם שלא דיווח על הכנסות משכר דירה, לא כל בעל עסק שלא רשם תקבול, ולא כל נישום שנמצא אצלו פער בדיווחים, הופך לחשוד בהלבנת הון.
ככלל, מי שביצע עבירת מס חשוד בעבירת מס. לא בהכרח בעבירת הלבנת הון.
החיבור בין עבירות מס לחוק איסור הלבנת הון עולה בדרך כלל בתיקים חמורים יותר: הפצה או שימוש בחשבוניות פיקטיביות בהיקפים גדולים, פעילות מתוחכמת, שימוש בגורמים שונים להסתרת הפעילות או תיקים הקשורים לארגוני פשיעה.
אדם נורמטיבי שביצע עבירת מס במסגרת התנהלותו הפרטית או העסקית, לא יעמוד בדרך כלל לדין לפי חוק איסור הלבנת הון רק משום שהייתה בעיה בדיווח.
וזו נקודה חשובה; כדי שנגיע למסלול של חילוט פלילי, לא די בחשד רגיל לעבירת מס. צריך לבחון האם קיימת גם עבירת הלבנת הון.
מה משמעותו של חילוט רכוש?
כאשר אדם חשוד בעבירות הלבנת הון, המדינה יכולה לבקש סעדים זמניים כבר במהלך החקירה או ההליך הפלילי.
למשל, תפיסת מזומנים, הקפאת חשבונות, עיקול נכסים או צו שאוסר לבצע דיספוזיציה בנכס, כלומר למכור אותו, להעביר אותו או להבריח אותו לצד שלישי.
המטרה ברורה: למנוע מצב שבו עד שיסתיימו ההליכים, החשוד ייפטר מכל רכושו והמדינה לא תוכל לממש את החילוט אם וכאשר ייקבע בסופו של דבר שיש לכך מקום.
חילוט סופי ייקבע, במסגרת ההליך הפלילי ובהחלטת בית משפט. מדובר בכלי משמעותי מאוד, ולכן גם כאשר נתפס רכוש זמנית, יש חשיבות רבה לבחינת חוקיות התפיסה, היקפה ומידותיה. בית המשפט העליון אף הדגיש את חובת המידתיות בתפיסה ובחילוט של רכוש בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
אבל יש חריג גם כאשר אין חשד להלבנת הון
עד כאן דיברנו על חילוט במישור הפלילי.
אולם גם בהליכים אזרחיים, קיימים סעיפים חריגים שיכולים לאפשר לרשות המסים לפעול מוקדם יותר, כאשר ישנו חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות את המס בעתיד.
בפקודת מס הכנסה מדובר בסעיף 194 ובחוק מע"מ מדובר בסעיף 112א.
הכלל הוא שרשות המסים מנהלת הליך שומתי, מוציאה שומה, מאפשרת לנישום להשיג או לערער, ורק לאחר מכן פועלת לגביית המס שנקבע.
אולם כאשר עולה חשש שאדם עומד לצאת מהארץ, להבריח נכסים, להעביר כספים, לפרק פעילות או ליצור מצב שבו לא ניתן יהיה להיפרע ממנו בהמשך, רשות המסים יכולה לפעול במסלול חריג של תפיסת נכסים וכספים. במסגרת הליכים אלו יכולה רשות המסים לדרוש תשלום או ערובה, ולבקש מבית המשפט עיקול או תפיסה של רכוש, ורק לאחריהם לפעול בהליכי שומה.
זהו חריג לכלל.
לא כל מחלוקת שומתית מאפשרת לרשות המסים להקפיא חשבון או לתפוס נכס. נדרשת תשתית ממשית לחשש שהמס לא ייגבה, ולא די בעצם קיומה של חקירה או בטענה כללית לחוב מס.
אדגים מתיק שטופל במשרדי
פנה אליי לקוח, תושב חברון, שבביתו נערך חיפוש משטרתי בעקבות מידע מודיעיני על חשד להחזקת אמצעי לחימה.
אמצעי לחימה לא נמצאו, אך במהלך החיפוש נמצאו כ-500,000 ש"ח במזומן.
המשטרה תפסה את הכסף, בתחילה מתוך חשד שמקורו בעבירות אחרות. בהמשך, כאשר הלקוח נחקר, הוא הסביר שמדובר בכספים שהרוויח מעבודתו כקבלן עצמאי בישראל.
באותו שלב, התיק הועבר לרשות המסים.
רשות המסים ביקשה להמשיך להחזיק בכספים, כדי שתוכל לבחון את הדיווחים, לנהל דיוני שומה ולוודא שאם תיקבע חבות מס, יהיה ממי להיפרע.
באותו מקרה, בית המשפט אפשר את המשך תפיסת הכספים.
מדוע?
משום שהלקוח לא התגורר בתחום שיפוטה של ישראל, לא החזיק נכסים בישראל ולא היו לו חשבונות בנק בישראל. אם בהמשך הייתה יוצאת שומה משמעותית, היה חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות אותה.
זהו בדיוק סוג המקרים החריגים שבהם רשות המסים יכולה לפעול עוד לפני שההליך השומתי התחיל.
אם כן, האם רשות המסים יכולה לחלט רכוש בעבירות מס?
התשובה היא: לא באופן אוטומטי.
חשד לעבירת מס, גם אם מדובר בחשד משמעותי, אינו אומר מיד שהחשבון יוקפא או שהנכסים יחולטו.
כאשר מתווסף חשד לעבירות הלבנת הון, ומדובר בעבירות מס חמורות בהיקפים ובנסיבות שנקבעו בחוק, התמונה משתנה.
לצד זאת, גם ללא עבירת הלבנת הון, קיימים מקרים חריגים שבהם רשות המסים יכולה לפעול לתפיסת כספים, לעיקול נכסים או לאיסור דיספוזיציה, כאשר יש חשש ממשי שהמס לא ייגבה בעתיד.
מי שנתפס אצלו כסף, קיבל הודעה על הקפאת חשבון, נמסר לו צו עיקול או הוצא נגדו צו שאוסר לבצע פעולות בנכס, לא צריך להמתין.
יש לבחון מיד מהו מקור הסמכות, מה נטען נגדו, מה נתפס, והאם מדובר בהליך פלילי, בהליך שומתי או במהלך חריג של גבייה מוקדמת.
הקדימו והיוועצו.
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר זמין עבורכם לייעוץ וליווי בנושאי מס. בכל שאלה, הקדימו והיוועצו.
SEO by start