המלחמה נגד הלבנת הון: האם בקרוב לא נשלם יותר במזומן?

משרד האוצר נאבק בהון השחור ובעבירות הלבנת הון בישראל, על ידי הגבלה משמעותית של הסכומים אותם נוכל לשלם במזומן. אם זה לא מספיק, בקרוב נהיה נתונים למעקב צמוד של רשות המסים, שתדע הכל על הנעשה בחשבונות הבנק שלנו.

עו"ד קרן זרקו זמיר מסבירה ל"כלכליסט" אודות המלחמה בהון השחור – בקרוב לא נוכל לשלם יותר במזומן

בחודש יולי 2015 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את המלצותיה של הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי. ההמלצות הן חלק מרפורמה חדשה אותה מקדם משרד האוצר, שמטרתה להלחם בשימוש בכסף שחור, בהלבנת הון ובפשעים כלכליים.
לפי הערכות שונות, קופת המדינה מפסידה מדי שנה כ-50-40 מיליארד שקלים בגלל הכלכלה השחורה בישראל. הדרך המוצעת נועדה להגביל את התשלומים במזומן וצ'קים מוסבים, ומעבר לתשלום באמצעים אלקטרוניים – כדי להדק את הבקרה על כספים ולפקח על מקורם.

בלי הרבה מזומן, בלי להסב צ'קים

הצעת החוק החדשה קובעת שיש להגביל ביצוע עסקאות במזומן מסכום של 10,000 שקלים ומעלה לטווח המיידי, ובהמשך לבצע הגבלה נוספת ולהוריד את הסכום ל-5,000 שקלים ומעלה. בנוסף, החוק דורש להגביל צ'קים סחירים המשמשים מזומן לכל דבר. הפרת המגבלות הללו תהווה עבירה פלילית שעונשה קנס מנהלי או עיצום כספי על האשמים בה.
כל עסקה מעל לסכום המותר תתבצע בעיקר באמצעות כרטיסי חיוב מידיים או נטענים, וגם באמצעות צ'קים או העברות בנקאיות. כדי ליישם תכנית זו, יידרשו הבנקים להציע לכל לקוחותיהם כרטיסי חיוב מיידי במחיר עמלה מפוקח, ולקדם את השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. מי שאינו תושב ישראל אמנם יוכל לשלם במזומן ללא מגבלת סכומים, אך על כל סכום מעל 25,000 שקלים – יחויב המוכר לדווח על כך לרשות המסים.
החוק החדש מבקש לשנות גם את השימוש שלנו בצ'קים: בשלב ראשון, ניתן יהיה להסב צ'קים באופן חד-פעמי, בתנאי שכל פרטיו של הניסוב יצוינו. בהמשך, לא ניתן יהיה להסב יותר צ'קים, אלא אם מדובר בהסבה לתאגיד בנקאי, לבנק הדואר או לכל גוף פיננסי אשר נמצא בפיקוח. צ'קים שיינתנו ללא רישום שם המוטב ייאסרו גם הם לשימוש, ויחד עם איסור הסחירות – צ'קים לא יוכלו עוד להתגלגל מיד ליד ללא ידיעת בעל הצ'ק.

ביצעת פעולה בחשבון? רשות המסים תדע על כך

רפורמה מתוכננת נוספת המיועדת להילחם בהלבנת הון ובכלכלה השחורה, תיתן לרשות המסים גישה למידע מפורט על לקוחות בחברות הביטוח, בחברות האשראי ובבנקים. המידע יכלול פרטים אישיים וגם פרטים על הפקדות, משיכות, יתרונות ותנועות נוספות, מה שהופך את הרשות למעין "אח גדול" שמסוגל לדעת מתי והיכן בוצעו עסקאות במזומן, שלא כחוק, ומי בדיוק ביצע אותן. היכולת הזו תאפשר לרשות המסים לעקוב אחר לקוחות ספציפיים שיש לגביהם חשד של עבירת מס, ולהגיע אליהם בקלות ובמהירות רבה.

למרות הכל – שום החלטה אינה סופית

אם המגבלות הללו נשמעות מרתיעות, התחושה בהחלט מוצדקת. הידיעה שרשות המסים יכולה לקבל מידע על כל תנועה בחשבון הבנק יוצרת תחושה של מעקב תמידי, ואם זה לא מספיק – בעיות נוספות ייגרמו גם לאלה המעדיפים שלא להשתמש בכרטיסי חיוב, או שאפילו לא מחזיקים בחשבונות בנק מרצונם או בשל דחיית הבנקים אותם כלקוחות.
גם בעלי העסקים הקטנים וחברות האשראי החוץ-בנקאיות עלולים למצוא את עצמם תלויים אפילו יותר מהיום בחסדי הבנקים, מכיוון ששיטת התשלום החדשה יכולה להביא אותם למצב של מחנק אשראי.
החוק לפרטיו טרם אושר סופית והוא עדיין בר שינוי. בנוסף, אם לא יוקצו כספים וכח אדם למשימת אכיפת החוק – הוא עוד עלול להחמיץ לחלוטין את מטרתו. האם באמת יצליחו משרד האוצר ורשות המסים לשלוט בנו הרבה יותר, כאמצעי להילחם בהלבנת הון בישראל? כנראה שנגלה בקרוב.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד עורכי דין מוביל בתחום המסים, המומחה בעבירות מס הכנסה ומע"מ, הלבנת הון ועבירות כלכליות/צווארון לבן, ומעניק יעוץ משפטי משלב החקירה ועד לניהול תיקים וייצוג שוטף מול הרשות להלבנת הון, רשות המסים ובתי המשפט.