חסינות פלילית על עבירות מס? רק אם העלמתם הרבה כסף

*בטרם תקראו מאמר זה, חשוב שתדעו כי נוהל גילוי מרצון, כפי שהיה בהוראות השעה המיוחדות, הסתיים ביום 31/12/2019. על פי פרסומים של רשות המסים נוהל גילוי מרצון עתיד לחזור והנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לצורך בירור העניין . לעדכונים לחצו כאן. 

עם זאת, גם כאשר נוהל גילוי מרצון אינו בתוקף, עומדת בפניכם אפשרות להימנע מהליך פלילי בגין עבירות מס עליהן ניתן לקרוא במאמר כאן.

חוסר ההיגיון בסיום הליך גילוי מרצון 2019. עו"ד זרקו זמיר בתוכנית סוגרים חשבון (הוט 3), 24/12/19

האם רשות המסים מפלה בין עברייני מס שביצעו העלמות מס שוליות לבין כאלה שהעלימו סכומים גדולים? מעלימי מס בסכומים קטנים עלולים למצוא את עצמם מסתבכים בפלילים, ואילו העבריינים הגדולים – יהיו חסינים.

בחודש ספטמבר 2014 פרסמה רשות המסים הוראת שעה מיוחדת למשך שנה אחת בלבד: ישראלים שיש ברשותם הכנסות, הון או חשבונות בנק בחו"ל שאינם מדווחים – יוכלו לדווח עליהם באמצעות הליך אנונימי של גילוי מרצון וכך להימנע מהליכים פליליים שיינקטו נגדם, או לפעול במסגרת מסלול מקוצר כשמדובר בנכסים בשווי של עד 2 מיליון שקלים.

אלא שמתברר כי רשות המסים כלל אינה מאשרת בקשות לגילוי מרצון כשמדובר בסכומים שאינם משמעותיים, ואינה מנמקת את הסירוב לבקשה. בפועל, למרות היתרונות וחיוניות ההליך הן למעלימי המס והן לרשות המסים, הוראת השעה הביאה למצב אבסורדי לחלוטין: מי שהעלים מס בסכום שנחשב "לא משמעותי" כהגדרתה, יישאר חשוף לאפשרות של נקיטת הליכים פליליים נגדו ולקבלת עונש חמור – גם אם יגלה מרצונו את העלמת המס שביצע במסגרת הליך אנונימי או במסלול המקוצר.

זאת, בזמן שמי שהעלים מס בסכומים גדולים יותר וביצע עבירות מס חמורות לאין שיעור, יוכל לפתור את הבעיה במהירות יחסית, לקבל חסינות פלילית, ולהימנע מהסתבכות בפתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום נגדו.

העלמת הכנסות בסכום נמוך? לא תוכל לקבל חסינות פלילית

המסלול המקוצר שקבעה רשות המסים מאפשר גם למי שלא דיווח על נכסים ששוויים אינו עולה על 2 מיליון שקלים, לבצע גילוי מרצון בהליך מהיר במיוחד, ולהימנע מפתיחת הליכים פליליים נגדו. זאת, כמובן, בתנאי שבקשתו אכן תאושר, וכאן טמון המלכוד: מה יעלה בגורלו של מעלים הכנסות בהיקף קטן שבקשתו לא אושרה? לצערו, הוא לא יהנה מחסינות פלילית המוענקת למבצעים גילוי מרצון שבקשותיהם אושרו.
העניין תמוה במיוחד לאור טענת רשות המסים, כי ברצונה לאפשר לאזרחים הזדמנות להסדיר את מעמדם בצורה חוקית על ידי שיתוף פעולה, אך בפועל – מונעת את ההזדמנות הזו מחלקם, ודווקא מאלה שביצעו עבירות בהיקף שולי.

במקום שיתוף פעולה: סדרת מכשולים

גילוי מרצון אינו הליך חדש. זהו נוהל שקיים החל משנת 2005 שמאפשר לכל אדם או לחברה בישראל לדווח מיוזמתם לרשות המסים על עבירות והעלמות המס שביצעו, לשלם את המס עם ריבית והצמדה, ולהימנע מהליכים פליליים כמו פתיחת חקירה או הגשת כתב אישום נגדם, במקרה שבו רשות המסים מגלה את העבירות בעצמה.

החידוש בהוראת השעה שתסתיים בספטמבר 2015, הוא שניתן לבצע את ההליך באנונימיות מוחלטת, ולהקל על אזרחים מעלימי מסים לשתף פעולה עם הרשות ללא חשש. במקרה שבו סכום ההון שלא דווח מגיע לפחות משני מיליון שקלים, ניתן להיעזר בהליך שאינו אנונימי אך מזורז ומהיר, ולהחזיק אצבעות שהבקשה אכן תאושר.

אמנם רשות המסים הצהירה כי אינה מעוניינת לפעול נגד חייבים במס באופן לא משמעותי, אך בפועל – לא רק שהיא אינה מבהירה מהו סכום הנחשב בעיניה ל"לא משמעותי", אלא כאשר היא מסרבת לבקשה לגילוי מרצון, היא גם אינה טורחת לנמק את הסיבה לסירוב. התוצאה היא שמעלימי מס בסכומים לא גבוהים, נקלעים לבעיה פלילית: בעל חשבון בנק בחו"ל שבו היו רק 150,000 דולר, ללא חבות מס, מצא את עצמו תחת חקירה, ואנשים שקיבלו ירושות והיו אמורים ליהנות מיתרונות ההליך גם בסכומים לא משמעותיים – נענו בשלילה, ללא כל הסבר.

כשמוסיפים לכל הבעיות הללו גם את העובדה שיש צד שלישי לכל העניין – הבנקים הזרים, שמבקשים אישורים על הליכי גילוי מרצון – נוצרת למעשה חובה להיחשף בפני רשות המסים, ולהסתכן בפלילים. כל זאת, כשמדובר באזרחים שביצעו עבירה שוודאי אינה חמורה כמו של מעלימי הסכומים הגדולים.

אז מה בכל זאת כדאי לעשות?

למרות הבעייתיות הגדולה, ההמלצה לבעלי חוב מס לא משמעותי היא עדיין לבצע גילוי מרצון, להגיש את דו"חות המס ולשלם את החוב. זאת, מכיוון שקיים סיכוי נמוך שהליכים פליליים אכן יינקטו נגד בעלי חובות קטנים יחסית, וסביר להניח שכלל לא יוגש נגדם כתב אישום. וכמו בכל מצב של עבירת מס, תמיד עדיף להיות זה שיוזם את גילוי החוב ותיקון המצב, מאשר לחכות שרשות המסים תגלה את העניין ותפתח בהליכים פליליים כנגד מי שניסה להתחמק מדיווח.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מוביל בתחום המסים בישראל, ומייצג לקוחות במסגרת הגשת בקשות לגילוי מרצון במסלול אנונימי או מקוצר.