כסף שחור – אסור או אסור

עבודה ב"שחור" הינה תופעה שכיחה שנתפסת כלגיטימית בחברה הישראלית. הכנסות בשחור שלא דווחו או העסקת עובדים בשחור, הינן עבירות פליליות בעלות השלכות כספיות משמעותיות בנוסף. עובדים בשחור – ורוצים לדעת מה החשיפה המשפטית שלכם, המאמר הזה בשבילכם.  

ישראלים רבים לא אוהבים להעביר חלק מההכנסות שלהם לקופת המדינה. עבודה בשחור מתאפיינת באי רישום ההכנסות שהתקבלו במזומן ובאופן זה מס הכנסה ומע"מ לא מקבלים את חלקם בהכנסות, עובדה שפוגעת בקופת המדינה באופן ניכר. השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם בתור "הדלק" שמניע את הכלכלה השחורה ומקל על העלמות מס, כיוון שהוא אנונימי – ונוח להסתיר אותו מעיני הרשויות. עבודה בשחור כוללת סיכונים משמעותיים לעסק, למעסיק ולעובד. הדרך הנכונה הבטוחה והחוקית ביותר היא לפעול בשקיפות מלאה מול רשות המסים ולא לעבוד בשחור.

עבודה בשחור – עבירה פלילית שעונשה עד שבע שנות מאסר

הוראות ניהול ספרים מחייבות עוסק מורשה או חברה ברישום ההכנסות באופן מידי עם קבלתן. אי רישום ההכנסות, כמו גם אי דיווח על הכנסות הינן עבירות פליליות לפי פקודת מס הכנסה –סעיף 220 עבירה שדינה עד שבע שנות מאסר, וכן לפי חוק מע"מ – עבירה לפי סעיף 117 עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר. בנוסף, כל דוח מע"מ ומס הכנסה שלא כולל את ההכנסה בשחור, מהווה עבירה אחת, וכך היקף וכמות העבירות הולכות ומצטברות, מה שעשוי להשפיע על חומרת הענישה, במקרה בו הוגש כתב אישום. יודגש כי מעבר לעובדה שהכנסה בשחור הינה אסורה ומהווה עבירה פלילית, מהרבה בחינות אחרות שיפורטו בהמשך היא אינה משתלמת ולא כדאית לאף אחד מהצדדים.

תשלום וקבלת משכורת בשחור

גם תשלום משכורות לעובדים, באופן מלא או חלקי "בשחור" הינה עבירה פלילית לפי פקודת מס הכנסה, הן עבור המעביד והן עבור העובד. בנוסף יש לזכור כי כאשר התלוש של העובד לא משקף נאמנה את הכנסותיו, נגרמים נזקים כספים נוספים הן עבור המעסיק והן עבור העובד.

המעסיק – הוצאות המשכורת שהינן הוצאות מוכרות קטנות, לא נכנסות לספרים, ההכנסה החייבת גדלה ותשלום המס גדל. בנוסף, המעסיק מצוי בחשיפה לתביעות כספיות והלשנות מצד העובד כאשר העובד יפוטר או לא היה שבע רצון מתנאי העסקתו.

העובד – נפגע מבחינה כלכלית במספר מישורים, איבוד זכויות סוציאליות של פנסיה ופיצויים, קושי בקבלת הלוואות ומשכנתאות לאור היעדר תלוש או תלוש נמוך, כמו גם סיכון של פגיעה קשה בעובד במקרה של תביעות כנגד ביטוח לאומי וביטוחים נוספים במקרים של פגיעה בעבודה, אובדן כושר עבודה, דמי אבטלה, דמי לידה ועוד.

בנוסף יובהר כי לפי חוק הצמצום לשימוש במזומן משכורת מעל 6,000 ₪ אסור לשלם ולקבל במזומן החל מהשקל הראשון וכי תשלום במזומן יוביל לעיצום כספי עבור המעסיק ולקנס מנהלי עבור העובד.

ומה לגבי ההשלכות האזרחיות/כספיות  – אם נתפסנו עובדים בשחור?

ובכן, הכנסה בשחור עלולה להוביל לפסילת ספרים וקנסות במקרה של ביקורת פתע בעסק בה נתפסו תקבולים שלא נרשמו בספרים, או במקרה של הכנסת התיק לביקורת בתחנת המע"מ או פקיד השומה. ביקורות שכאלו נעשות באופן אקראי כעניין שבשגרה או בעקבות מידע מודיעני שהתקבל ברשות המסים מלקוחות לא מרוצים, מתחרים, עובדים, בני זוג שנקלעו לסכסוך ועוד.

בנוסף עבודה בשחור יכולה להוביל את רשות המסים להוצאת שומות לפי מיטב השפיטה, ולחיובים כספים משמעותיים שעלולים למוטט כלכלית את העסק.

עבודה בשחור – הגבלות חוק צמצום השימוש במזומן

השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם בתור "הדלק" שמניע את הכלכלה השחורה ומקל על העלמות מס, כיוון שהוא אנונימי – ונוח להסתיר אותו מעיני הרשויות. החוק לצמצום השימוש במזומן מגביל את יכולת הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת. החוק נועד לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור, ולעודד אותו לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים – במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים. הרקע לחקיקה היה המאבק הבינלאומי לצמצום ההון השחור. בחוק הוראות והגבלות רבות לשימוש במזומן ובשקים, שעיקרן הגבלות על עוסקים ופרטים בתשלום במזומן.

עוסקים המבצעים פעולה של: עסקה או הלוואה או תרומה –עד לסכום של 6,000 ₪, אין הגבלה על קבלה או תשלום במזומן. בעסקה מעל סכום זה העוסק יכול  לשלם או לקבל במזומן רק עד 10% ממחיר העסקה או 6,000 ₪, לפי הנמוך בהם.

בעסקה של שני אנשים פרטיים עד לסכום של 15,000 ₪, אין לשניהם הגבלה על קבלה או תשלום במזומן. בעסקה מעל סכום זה, שניהם יכולים לשלם או לקבל תשלום במזומן רק עד 10% ממחיר העסקה או 15,000 ₪, לפי הנמוך בהם. בעסקה בין פרטיים לרכישת כלי רכב מגבלת הסכום הינה עד 50,000 ₪.

גילוי מרצון – פניה יזומה לרשות המסים

כלל האצבע הוא שכאשר אנו פונים מיוזמתנו להסדרת דיווח ותשלום המס, רשות המסים פחות נוטה למצות את הדין; אך כאשר הרשות היא זו שיוזמת חקירה או בדיקה, המצב מבחינת מעלימי ההכנסות הוא חמור יותר, והסיכונים גבוהים יותר.

דיווח מקיף מיוזמתנו, שבעבר נעשה בעיקר במסגרת הליך "גילוי מרצון", הוא דרך טובה למזער את הסיכונים והחשיפות. עם זאת, חשוב לדעת שככל שהיקף ההכנסות שהועלמו גבוה יותר – גדל הסיכון שלמרות הסדרת הדיווח ותשלום המס, רשות המסים תפתח בכל זאת בהליך פלילי.

לכן, בכל תיק המגיע למשרדנו, אנחנו בוחנים את הסיכון מול הסיכוי, בשאלה אם נכון וכדאי לפנות באופן יזום לרשות המסים. כך למשל, במקרה של א', פנינו לרשות המסים במכתב המפרט על ההכנסות שלא דווחו, ביקשנו לתקן את דוחותיו ושילמנו את המס על הכנסות אלו.

במקרה זה ובמקרים רבים נוספים, הפרקטיקה הוכיחה כי כאשר פנינו באופן יזום לרשות המסים, התיק הסתיים בדיווח ותשלום המס במישור האזרחי מבלי שהתיק עבר על ידי רשות המסים למישור הפלילי ולחילופין לאור הפניה היזומה הטיפול ברשות המסים היה 'עדין' והסתיים בכופר.

בשורה תחתונה:

עדיף לדווח לרשות המסים באיחור, מאשר בכלל לא; וההמלצה החד משמעית היא להיעזר בעו"ד מומחה, היודע כיצד לנסח את מכתב הפנייה, לערוך את החישובים הרלוונטיים והדוחות – ולהביא בחשבון את כלל הגורמים, במטרה לצמצם ככל האפשר את הסיכון הפלילי, ואת הסכום שנידרש לשלם.

אם הסתבכתם עם רשות המסים במקרה של עבודה בשחור – אתם זקוקים לייצוג משפטי מקצועי איכותי, ואנושי. משרדנו מומחה לעבירות מס הכנסה, ומלווה בהצלחה רבה מעל 20 שנים לקוחות שעבדו בשחור.