הוגש נגדך כתב אישום מס הכנסה? כל הזכויות, השלבים והאפשרויות

הגשת כתב אישום כנגד אדם החשוד בביצוע עבירות מס הכנסה, אינו עניין של מה בכך. כתבי אישום בגין עבירות מס הכנסה מוגשים על פי רוב כנגד אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי שזו הסתבכותם הראשונה עם הרשויות, ועצם העובדה כי הם במעמד של נאשמים בפלילים גורמת להם קשיים גדולים לרבות קושי כלכלי, עסקי, משפחתי ונפשי, המלווים בתחושה קשה של בושה וכישלון על היותם נאשמים בפלילים ובפחד וחרדה מפני הענישה הצפויה שעשויה לכלול עונש מאסר.

חשדות לביצוע עבירות מס הכנסה

לא יוגש כתב אישום כנגד אדם, ללא שזומן לחקירה, ונחקר תחת אזהרה. מטרת חקירת חשוד הינה לאפשר לחשוד למסור את גרסתו לחשדות כנגדו ולנסות להפריך את החשדות. לכן, ככל שקיים חשד לביצוע עבירות מס הכנסה, החשוד יוזמן לחקירת מס הכנסה וייחקר תחת אזהרה בפקיד שומה חקירות, שהינו הגוף המוסמך לחקור בגין עבירות מס הכנסה. בתום החקירה יועברו חומרי החקירה לתביעות מס הכנסה או פרקליטות מיסוי וכלכלה לצורך קבלת החלטה האם התיק ייסגר או שיוגש כתב אישום.

מה ההבדל בין עבירות מס הכנסה השונות?

מקובל לחלק את עבירות מס הכנסה לשלוש קטגוריות, חלוקה המבוססת על יסוד נפשי שונה המייחד את סוגי העבירות.

(1) עבירות טכניות – הינן עבירות בעלות יסוד נפשי של אחריות מוחלטת, שתכליתן שהנישומים יגישו דיווחים וישלמו את המיסים במועד. כתבי אישום בגין עבירות טכניות מוגשים כנגד נישומים שלא מילאו את חובותיהם לרשות המיסים במועדים, ללא שהייתה להם כוונה להתחמק מתשלום מס. לדוגמא נישום שאיחר בהגשת דוח שנתי, ביצע עבירה לפי ס' 216 (4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), השתכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "הפקודה") שדינה עד שנת מאסר.

(2) עבירות מהותיות – הינן עבירות בעלות יסוד נפשי של מרמה, כלומר כוונה להתחמק ולהשתמט מתשלום מס. כתבי אישום בגין עבירות מהותיות מוגשים כנגד נישומים שפעלו מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס. לדוגמא נישום שהגיש דוחות שנתיים כוזבים שכללו אי דיווח/הקטנת ההכנסות, הגדלת ההוצאות, וזאת מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, מבצע עבירה לפי ס' 220 לפקודת מס הכנסה שדינה עד 7 שנות מאסר.

(3) עבירות רשלנות – הינן עבירות בעלות יסוד נפשי של רשלנות. מדובר בעבירה שלא נעשתה מתוך כוונה או זדון, אבל היתה בה התרשלות, כלומר הדיווח שהוגש לרשות המסים אינו נכון אבל עקב טעות, רשלנות, ולא מתוך כוונה לרמות ולהתחמק מתשלום מס. לדוגמא עריכת דו"ח שנתי לא נכון או מסירת ידיעה לא נכונה שיש בהם להשפיע על החיוב במס, ללא הצדק סביר, הינה עבירה לפי ס' 217 לפקודת מס הכנסה שדינה עד 2 שנות מאסר.

האם קיימת חובת שימוע לפני הגשת כתב אישום מס הכנסה

לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982(להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), בעבירות מסוג פשע, קרי עבירות שדינן שלוש שנות מאסר ומעלה, ישנה חובת הודעה של המדינה לחשוד, על זכותו להשמיע את טיעוניו, מדוע להימנע מהגשת כתב האישום כנגדו. הואיל ועבירות מס הכנסה המהותיות, קרי עבירות שנעשו במרמה מתוך כוונה להתחמק בתשלום מס, הינן עבירות שדינן עד שבע שנות מאסר, אזי שתמיד הגשת כתב אישום בגין חשד לעבירות אלו מחייב הודעת שימוע לחשוד בטרם מוגש כתב האישום. לעומת זאת כאשר מוגש כתב אישום בגין עבירות מס הכנסה טכניות או מסוג רשלנות כאמור, שדינן שנה עד שנתיים מאסר, אין חובת שימוע, והלכה למעשה לא מתקבלת הודעה מוקדמת אצל החשוד על כוונת המדינה להגיש כתב אישום כפוף לשימוע, אלא כתב האישום מתקבל ישירות בדואר או באמצעות מסירה אישית.

באיזה בית משפט מוגש כתב האישום

בשלב הגשת כתב האישום, עובר החשוד לסטטוס של נאשם. כלומר מחשוד בביצוע עבירות מס הכנסה, הוא הופך להיות נאשם בביצוע עבירות מס הכנסה.

כתב האישום מוגש לבית המשפט בעל הסמכות העניינית בהתאם לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984. כתב אישום בעבירות מס הכנסה, שהינן עבירות שדינן עד 1-2 שנות מאסר בעבירות הטכניות, ועד 7 שנות מאסר בעבירות המהותיות, יוגש לבית המשפט השלום, היות ולו עומדת הסמכות העניינית לשפוט בעבירות של עד 7 שנות מאסר.

באשר לסמכות המקומית, חוק סדר הדין הפלילי קובע כי כתב האישום יוגש לבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם. כלומר בעבירות מס הכנסה יוגש כתב האישום לפי מקום עסקו או מגוריו של הנאשם.

איך נראה כתב אישום

כתב האישום מחולק למספר חלקים. בחלק הראשון יופיעו פרטי זיהוי הנאשם ופרטי המאשימה, קרי הגוף המשפטי שמייצג את המדינה, מספר התיק, בית המשפט בו הוגש וינוהל כתב האישום. החלק השני מספר את עובדות כתב האישום: מה עשה הנאשם, אילו עבירות ביצע, באילו שנים, מה היקף העבירות. החלק השלישי מפרט על אילו חוקים עבר הנאשם ומהן הוראות החיקוק על פיהן הוא מואשם. למעשה, בכתב האישום המדינה מספרת את הגרסה שלה לסיפור, ובזמן ניהול המשפט המדינה צריכה להוכיח מעבר לספק סביר שאכן הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

דוגמא לכתב אישום בעבירות מס הכנסה טכניות –עבירות של אי הגשת דוח לפי סעיף 216(4) לפקודה + עבירות של אי העברת מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודה.

דוגמא לכתב אישום בעבירות מס הכנסה מהותיות – עבירות מרמה לפי סעיף 220 לפקודה.

מענה לכתב האישום -דיון הקראה

אחרי שהוגש כתב אישום, עומדת לנאשם הזכות לקבלת מלוא חומרי החקירה שנאספו בתיק. עורך דינו של הנאשם יעתיק וילמד את חומרי החקירה ויבין מהן הראיות הקיימות בתיק לביסוס כתב האישום, לרבות מה הייתה גרסת הנאשם בחקירות ומה מסרו העדים בתיק. לאחר למידת חומרי החקירה, עורך הדין יישב עם הנאשם לצורך הערכת מצב הראיות בתיק וקבלת החלטה על האסטרטגיה לפיה ינוהל התיק. הנאשם ועורך דינו צריכים בשלב הראשון, ובטרם מתקיים הדיון הראשון המהותי בתיק, דיון הקראת כתב האישום, להחליט אם להודות בכל סעיפי כתב האישום, להודות רק בחלקם, או לא להודות כלל, כלומר לכפור בכתב האישום.

ניהול המשפט

בדיון ההקראה הנאשם כאמור משיב לטענות המדינה, שנפרסו בכתב האישום, ומציג את הגרסה שלו לכתב האישום.

אם הנאשם מודה בעבירות, בית המשפט מרשיע אותו במסגרת 'הכרעת דין', השלב הבא יהיה 'הטיעונים לעונש' בו הצדדים משמיעים את טיעוניהם לגבי העונש המתבקש והשלב הסופי במשפט יהיה 'גזר הדין' בו קובע בית המשפט את עונשו של הנאשם.

אם הנאשם כופר בכתב האישום, כולו או חלקו, כלומר לא מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מתחיל להתנהל 'שלב ההוכחות' – ונקבעים מועדים להמשך המשפט. המדינה תביא ראשונה את הראיות והעדים שמוכיחים את אשמת הנאשם במסגרת 'פרשת התביעה', ולאחריה הנאשם יביא את הראיות והעדים שיש בהם לזכותו במסגרת 'פרשת ההגנה'. כעת מגיע 'שלב הסיכומים', וכל אחד מהצדדים מגישים את סיכומיו לניהול המשפט, שלאחריו יחליט בית המשפט במסגרת 'הכרעת דין' האם הנאשם אשם או זכאי. ככל והנאשם מורשע, ממשיך המשפט ל'טיעונים לעונש' ו'גזר דין' כאמור, וככל שהנאשם מזוכה המשפט מסתיים. דוגמא למקרה בו בית המשפט זיכה את הנאשם בתיק חשבוניות פיקטיביות ניתן לקרוא כאן.

על מי הנטל להוכיח את כתב האישום

במשפט פלילי, הנטל תמיד על המדינה, להוכיח כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר. הנאשם תפקידו להוכיח כי לא ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, וזאת ייעשה אם יוכיח את חפותו או לכל הפחות יעורר ספק סביר בדבר אשמתו. כלומר אם לאחר ניהול המשפט, לבית המשפט קיים ספק סביר בדבר אשמת הנאשם הוא יזכה את הנאשם, כי הספק יפעל לטובתו. כלומר לצורך הרשעת נאשם בפלילים המדינה צריכה להוכיח ברמת וודאות גבוהה מאוד כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, וזאת לאור העובדה כי הרשעה פלילית עלולה להוביל לתוצאות הרסניות עבור אדם לרבות לעונשי מאסר ושלילת חירותו.

האם ניתן להחליף כתב האישום תמורת קנס כספי

בעבירות מס הכנסה קיימים הליכים ייחודים, לפיהם ניתן להמיר את כתב האישום בתשלום קנס כספי. בעבירות מהותיות שנעשו מתוך מרמה לפי סעיף 220 לפקודה או בעבירת רשלנות לפי סעיף 217 לפקודה, אם רוצים להחליף את ההליך הפלילי ניתן להגיש בקשה להמרת ההליך הפלילי בתשלום כופר.

ככלל בקשה זו צריכה להיות מוגשת לפני הגשת כתב האישום, כלומר בשלב החקירה או לכל המאוחר בזמן השימוע. עם זאת, במקרים מיוחדים תאושר בקשת כופר גם לאחר שהחל המשפט וכתב האישום הוגש, זאת בכפוף לעיכוב ההליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה. כזה היה המקרה של בני הזוג א' ור', שניהלו פעוטון בביתם ובמשך שבע שנים העלימו הכנסות בסכום מצטבר של יותר ממיליון שקל – עבירה חמורה שעלולה לגרור עונש מאסר. בשל נסיבות יוצאות דופן, לאחר שכבר הוגש נגדם כתב אישום, הגשנו עבורם בקשה להליך כופר, ובקשה זו אושרה. סכום הכופר נקבע על 100 אלף שקל וההליך הפלילי הופסק. לקריאה נוספת לחץ כאן.

בעבירות טכניות לפי סעיף 216,218,219 לפקודה, קרי עבירות שלא נעשו מתוך כוונה להעלמת מסים, ובדרך כלל מבוצעות בשל קושי תזרימי בעסק כמו אי הגשת דוח שנתי, ניתן להחליף את כתב האישום בתשלום קנס מנהלי. בקשה להמרת כתב האישום בקנס מנהלי ניתן להגיש החל בשלב החקירה ועד להכרעת הדין לאחר שהוגש כתב אישום. סכום הקנס המנהלי קבוע בתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי-חיקוקי מסים)תשמ"ז-1987 ומשתנה בין סוגי העבירות.

מה הענישה בכתב אישום של עבירות מס הכנסה

הענישה בעבירות מס הכנסה טכניות, עבירות שנעשו ללא כוונה להעלים מס, ועל כן נחשבות קלות יחסית כגון אי הגשת דוח שנתי במועד, עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודה, על פי רוב כוללת מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

דוגמא לפסיקה מקלה בכתב אישום שהוגש בגין עבירות מס הכנסה טכניות: נאשם וארבע חברות שניהל, הואשמו בכך שלא הגישו 14 דוחות שנתיים במועד, 14 עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודה. לאחר הסרת המחדלים, קרי הגשת כל הדוחות, הוטל על כל חברה קנס של 1,000 שקל, ועל הנאשם עונש של מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ₪.

במקרים של עבירות מס מהותיות, עבירות חמורות שנעשו מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 220 לפקודה, כגון הגשת דוחות כוזבים, הענישה הנהוגה הינה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס גבוה. לקריאה על ענישה מקלה בפרשיית הונאה גדולה כנגד בטוח לאומי לחץ כאן.

תקופת המאסר או עבודות השירות וגובה הקנס תלויים בין היתר, בכמות העבירות, ההיקף הכספי של העלמות המס, נסיבות ביצוע העבירות, נסיבות אישיות, עבר פלילי ועוד.

חשוב לדעת כי שאלת הסרת המחדלים, כלומר האם הנאשם הגיש את הדוחות ו/או שילם את חובו למס הכנסה, הינו שיקול משמעותי מאוד לעונש בעבירות מס הכנסה.

משרדנו מתמחה בייצוג נאשמים שהוגש כנגדם כתב אישום בגין עבירות מס הכנסה, וכן בייצוג נישומים מול פקיד השומה לצורך הסדרת השומות והחובות הכספיים, והכל לצורך הסדרה כוללת של ההליך הפלילי והאזרחי מול רשות המסים.