האישה ששכחה לדווח על חשבון בנק בשווייץ – ויצאה מזה בשלום

במשך שנים החזיקו ג' ובעלה כספי ירושה בבנק מחוץ לישראל, מבלי לדווח לרשויות המס בישראל – אף שבחשבון הצטברו כ-2 מיליון שקל. גם על רווחיהם מהשכרת דירה הם שכחו לדווח – ואולם, בזכות בקשה מנומקת היטב, רשות המיסים אשרה את בקשתם לגילוי מרצון.

עו"ד זרקו זמיר על האמנה הבינלאומית לחילופי מידע פיננסי. תוכנית סוגרים חשבון (הוט 3), 26/2/19

לישראלים רבים שמחזיקים חשבון בנק בחו"ל ואינם מדווחים על כך לרשויות, יש סיבה לדאוג: רשות המיסים עלולה לגלות זאת – במיוחד בימים אלה, שבהם מוחרף המאבק העולמי בעבירות מס, ומדינות מתחילות להעביר מידע בנושא ביניהן. ואולם, מי שלא ישן טוב בלילה יכול לפנות להליך גילוי מרצון ברשות המיסים.

הליך זה נועד לאפשר למי שלא דיווחו על רווחים כנדרש, לעשות זאת בצורה מסודרת, עוד לפני שנפתחת חקירה פלילית בעניינם. במידה ורשות המיסים מאשרת את ההליך, החייבים יכולים לשלם את חובם, ולדעת כי הם לא צפויים להסתבך עם הרשויות. ואולם, כאשר מגישים את הבקשה לגילוי מרצון, כדאי להשקיע מאמץ באיסוף המידע ובניסוח הבקשה בצורה הטובה ביותר, כדי להגיע לתוצאות מיטביות.

ההורים הפקידו את הכסף במקום בטוח

כך היה במקרה של ג', אישה בת 60 פלוס, שהגיעה למשרדנו וסיפרה כי ברשותה חשבון בנק מחוץ לישראל, ובו כספי ירושה שקיבלה מהוריה. ההורים, ילידי גרמניה, ברחו ממנה לישראל ב-1939, והקימו כאן משפחה קטנה, כאשר ג' היתה ביתם היחידה. ואולם אחרי קום המדינה, הם חששו מהתהפוכות שעלולות לפקוד את ישראל הצעירה, והעדיפו לפתוח חשבון בנק מעבר לים.

אל החשבון, שנפתח ב-1963, העבירו הוריה של ג' את חסכונותיהם מפרי עמלם, וכן כספי שילומים שקיבלו משלטונות גרמניה. לאחר פטירת אביה, בשנת 1985 ולאחר קבלת צו הירושה, המליצו לה אנשי הבנק לפתוח חשבון בנק חדש ולהעביר אליו את כספי הירושה. זאת, במטרה להימנע מהביורוקרטיה הכרוכה בהעברת החשבון של הוריה על שמה.

מקור הכנסה נוסף – דירת ההורים

בנוסף, התברר כי בבעלותם של ג' ובעלה דירה, אותה ירשו מהוריה בשנת 2000, והשכירו במשך השנים. במהלך חלק מהשנים, עברו הרווחים שלהם מהשכרת הדירה את התקרה הפטורה ממס, ואולם ג' ובעלה לא דיווחו על כך לרשויות המס, ולא שילמו את המס הנדרש על דמי השכירות שגבו.

לאור כל אלה, וכדי להימנע ממצב שבו רשות המיסים תפתח בהליך פלילי נגד ג', או תתדפק על דלתה ותתבע ממנה לשלם את חובה בליווי ריביות וקנסות, החלטנו להגיש בקשה מנומקת היטב לגילוי מרצון בהליך מקוצר ברשות המיסים. בבקשה הזכרנו את גובה ההכנסות שעליהן לא דיווחה ג' – מעט יותר מחצי מיליון שקל – וחישבנו את המס שעליה לשלם, בסך 60 אלף שקל.

ניסוח הבקשה – תוך התחשבות בדרישות החוק

בניסוח הבקשה התחשבנו בתנאים להגשת גילוי מרצון מקוצר – המאפשרים לדווח על הון שגובהו עד 2 מיליון שקל, והכנסות חייבות במס שגובהן עד 500 אלף שקל. בהתאם לכך, ציינו בבקשתנו כי אמנם במשך שלוש שנים מהתקופה היו בחשבון יותר מ-2 מיליון שקל, אך החריגות היו קטנות; וכי ההכנסות של ג' עלו רק במעט על הרף של 500 מיליון שקל.

משכך, ביקשנו לאפשר לג' לבצע גילוי מרצון, ולאפשר לה לשלם את החוב, בסך 40 אלף שקל, הנובע הן מרווחיה בחשבון הבנק בשווייץ והן מכספי השכרת הדירה. מאחר שמדובר היה בסכומים קטנים, בתחילה נקטה רשות המסים שיקול דעת ודחתה את הבקשה; ואולם בהמשך, בוטל הסעיף המאפשר לרשות שיקול דעת לעניין גובה הסכומים, ובקשתה של ג' לגילוי מרצון אושרה.

*נוהל גילוי מרצון האחרון, כפי שהיה בהוראות השעה המיוחדות, הסתיים ביום 31/12/2019. על פי פרסומים של רשות המסים נוהל גילוי מרצון עתיד לחזור והנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לצורך בירור העניין . לעדכונים לחצו כאן. 

עם זאת, גם כאשר נוהל גילוי מרצון אינו בתוקף, עומדת בפניכם אפשרות להימנע מהליך פלילי בגין עבירות מס עליהן ניתן לקרוא במאמר כאן.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למיסוי פלילי, בעל התמחות ייחודית בהמרה מוצלחת של הליכים פליליים באמצעות הליכי כופר, הליכים מינהליים, ובעבר הליכי גילוי מרצון ועוד. הנכם מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות בכל עת.