נזק מינימלי לקבלן בניין אשר נחשד כי ניכה חשבוניות פיקטיביות

קבלן בניין שייצגנו נהג לעבוד עם קבלני משנה אשר סיפקו לו פועלים וחומרי בנייה בפרויקטים שביצע בתחום הנדל"ן. לאחר הליך ביקורת במע"מ שכלל חקירה תחת אזהרה של  הקבלן, התברר כי מספר קבלני משנה עמם עבד הוציאו לו חשבוניות כוזבות זרות, על שם עסקים אחרים שאינם קשורים אליהם, או שכלל אינם קיימים.

ניכית מע”מ כנגד חשבונית מזויפת? ככל הנראה תידרש להחזר הכסף, ולעתים אף לתשלום כפל מס, סוגרים חשבון, יולי 2019

מבקרי מע"מ הוציאו לקבלן שומת תשומות, במסגרתה טענו כי הוא קיזז מע"מ תשומות בהיקף של כ-400,000 ₪ כנגד חשבוניות שהוצאו לו שלא כדין על שמם של 9 קבלני משנה. בנימוקים לשומה הבהירו הפקידים כי הקבלן 'לא ביצע כל עסקה או קיבל כל שירות ממי ששמם מופיע על גבי החשבוניות'.

הקבלן הגיש השגה (ערעור) על שומת התשומות באמצעות מייצג שאינו בקיא בתחום, ואשר לא נימק כראוי את הבקשה. בהתאם, ההשגה נדחתה, שומת התשומות של מע"מ הפכה לסופית, ספרי העסק נפסלו ואף הוטל על הקבלן קנס בגובה 1% ממחזור העסקאות השנתי שלו.

הקבלן ביקש להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת מע"מ לדחות את ההשגה, ולכן פנה למשרדנו.

לא ניתן היה לדעת שהחשבוניות מזויפות

בערעור שהוגש לבית המשפט מטעם הקבלן הצלחנו להראות כי הוא לא ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, וכן כי ערך את הבדיקות הנדרשות לוודא שהחשבוניות תקינות, לפחות במרבית המקרים.

כך למשל, הראינו כי בחשבוניות של קבלני המשנה קיים פירוט לגבי הפרויקטים בהם ביצעו קבלני משנה את העבודות, וכי קיימת התאמה בין הפרויקטים אותם ביצע הקבלן עבור אחרים, לבין מיקום השירותים והעבודות אותם ביצעו קבלני המשנה.

כלומר, חשבוניות אלו ניתנו לקבלן בגין תשלום על עבודות אמיתיות שביצעו קבלני המשנה, והפרטים הרשומים עליהם היו בהתאמה לפרויקטים שבוצעו בפועל.

רואה החשבון שכח להנחות

העלינו גם טענה לפיה רואה החשבון של הקבלן לא הנחה אותו לגבי הבדיקות הנדרשות ממנו כאשר הוא מקבל חשבוניות. כלומר, בעודש איש המקצוע המייצג את הקבלן לא הנחה אותו כראוי, הקבלן ביצע בדיקות לחשבוניות על דעת עצמו, ולפי מיטב ההיגיון האישי והעסקי שלו.

בעוד שהפסיקה קובעת בבירור, בעניין חשבוניות פיקטיביות, שעל העוסק לבצע בדיקות רבות ומקיפות על מנת לאמת את החשבוניות ולזהות את בעליהם, העלינו בבית המשפט טיעונים לפיהם לא ניתן היה לצפות מן הקבלן לעמוד בדרישות מחמירות אלו המצופות ממנו, כאשר אין הוא יודע כי זו הציפייה / דרישה שהתוותה הפסיקה.

במילים אחרות – הצלחנו להוכיח כי הקבלן לא יכול היה לשער או לחשוד כי מי שהוציא את החשבוניות אינו מי שביצע את העבודות, הן לאור ההתאמה על גבי החשבוניות של העבודות שבוצעו, והן לאור הידע המוגבל שהיה לקבלן באשר לבדיקות שעליו לבצע.

 אין עילה מוצדקת לפסילת ספרים

באשר לפסילת הספרים והקנס שהוטל בגין הפסילה, טענו בפני בית המשפט כי אין הצדקה לפסילת הספרים, מאחר ו'אין מדובר בניהול ספרים בסטייה מהותית.. המצדיקה פסילה'.

חשוב להבין כי פסילת ספרים של העסק היא סנקציה חמורה, המוטלת לאחר בחינה מקיפה של הנסיבות, וכן לאחר מתן זכות שימוע לנישום.

במקרה הנדון, טענו בפני בית המשפט כי לא ניתנה לקבלן זכות לשימוע לפני הפסילה, כפי שהוא זכאי על פי חוק, ולכן אנו מבקשים לבטל את פסילת הספרים ואת הקנס שניתן בצידה.

כמו כן, טענו כי אין הצדקה לפסילה בגלל רישום החשבוניות הפיקטיביות בספרים, היות והקבלו לא ידע שהחשבוניות פיקטיביות, כאמור. חיזקנו טיעון זה בעובדה שמע"מ הטיל על הקבלן שומת תשומות ולא כפל מס, כלומר – מע"מ מצא לנכון להקל על הקבלן.

חשוב לדעת כי במקרים של עבירות מע"מ הקשורות לקיזוז חשבוניות שהוצאו שלא כדין רשאי מנהל המע"מ להטיל כפל מס על הנישום, על פי סע' 50 (א1) לחוק המע"מ. זאת, 'אלא אם כן הוכיח בצורה שמניחה את דעתו של מנהל המע"מ, כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין'.

כלומר, אם היה מנהל מע"מ חושב שהקבלן ידע שהחשבוניות שרשם בספריו הן פיקטיביות, הוא היה מטיל עליו כפל מס (תשלום של כפל המע"מ נשוא החשבוניות הפיקטיביות) ולא רק שומת תשומות (תשלום המע"מ נשוא החשבוניות הפיקטיביות).

בהתאם לכך, העלינו טענה כי אם מנהל מע"מ אינו חושב שהקבלן ידע שהחשבוניות פיקטיביות, הרי אין סיבה לפסול את ספריו לאור סע' 77 ב(ב) לחוק המע"מ:

"עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים.. אלא אם כן הוכיח.. כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין".

לכן ביקשנו לבטל את פסילת הספרים ואת הקנס שהוטל בצד פסילה זו.

בסופו של יום, לאור טיעונים אלו ורבים אחרים וראיות שנלוו להם, הגענו להסכם שומה  עם מנהל מע"מ, בגובה 140,000 ₪, פחות משליש מהסכום המקורי.

הפחתת הסיכוי להליך פלילי

חשוב לדעת כי גם כאשר מתנהל או מסתיים הליך אזרחי של נישום מול רשות המסים, בין אם מע"מ או מס הכנסה, סביר כי התיק יועבר במקביל גם לפרקליטות או למחלקה המשפטית הפלילית הרלוונטית, שם יכולים להחליט לפתוח גם תיק פלילי כנגד העוסק /נישום (בנוסף להליך האזרחי).

על מנת למנוע זאת, פנה משרדנו בשם הקבלן למע"מ בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום פלילי לאור חוסר בראיות הנדרשות, וסוכם כי אם בכל זאת מע"מ יחליטו להתחיל בהליך פלילי הם יעדכנו אותנו מבעוד מועד על מנת שנוכל לשקול הגשת בקשה להמרת ההליך הפלילי בכופר מס. אנו צופים כי אם עד כה לא הוגש כתב אישום, ככל הנראה כבר אין במע"מ כוונה להגישו.

בקשה לתשלום כופר מס מאפשרת לחשוד בפלילים להמיר את ההליך הפלילי בסכום כסף, זאת באם ועדת הכופר של רשות המסים מחליטה לאשר את הבקשה.

מאחר והקבלן כבר שילם את שומת התשומות המוסכמת (הסיר את המחדלים), והיות וזוהי עבירה ראשונה שלו, סיכוייה של בקשה שכזאת להתקבל הינם גבוהים מאוד. כמו כן, לאור הפחתת סכום השומה מ-400,000 ל- 140,000 ₪ כמפורט, גם סכום הכופר שהיה מושת על הקבלן היה נמוך יחסית, כיוון שסכום הכופר נגזר מסכום המס לתשלום.

כך או כך, סיפור זה, כמו אחרים, מראה כי ליווי על ידי איש מקצוע מומחה הוא חיוני בתיקי מס, ועשוי להפוך את הקערה על פיה, בין אם מדובר בהליכים מינהליים / אזרחיים או פליליים.

משרד עו”ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה למסים ועבירות כלכליות, עם ניסיון עשיר ומוצלח בטיפול בתיקי חשבוניות פיקטיביות,  בערכאות פליליות ומנהליות.  המשרד מספק יעוץ משפטי וייצוג לנחקרים, חשודים ונאשמים בתיקי מס הכנסה ומע”מ, ובעל התמחות ייחודית בהגשת בקשות כופר מס לרשות המסים.