המכס מתקן החלטה לא מידתית ומחזיר שעוני רולקס שהחרים

לאחרונה ליווה משרדנו את ד', אשר נכנס לישראל עם שלושה שעוני רולקס יוקרתיים שנתפסו על ידי המכס ולאחר מכן הוחרמו. בסופו של דבר, הצלחנו להביא לביטול החלטת החילוט ולשחרור השעונים, אך המקרה מלמד על פגמים מהותיים בהתנהלות המכס ובשמירה על זכויות היסוד של אזרחים, לפחות בכל הקשור לתפיסה והחרמה של רכוש.

עו"ד זרקו זמיר בתוכנית סוגרים חשבון (הוט 3): כל מה שצריך לדעת על חוקי המכס לפני שטסים לחו"ל (מעודכן לשנת 2019).

לפני מספר שנים החליט ד', אזרח צרפתי בן 27 , לעלות לישראל מטעמי ציונות. הוא עבד בעבודה זמנית עד לתקופת הקורונה שהביאה לפיטוריו והוא התמודד גם עם קשיים כלכליים. לפני כשנתיים יצא לביקור בצרפת, במהלכו רכש שלושה שעוני רולקס יוקרתיים ששווים כ-300,000 שקלים, והוא חזר עמם לישראל דרך נתב"ג.

חובת הצהרה על טובין החייבים במס

עם חזרתו לישראל עבר ד' במסלול הירוק של המכס, המהווה הצהרה כי אין ברשותו טובין (מוצרים או סחורות) החייבים במס על פי החוק. אף ששעוני היוקרה חייבים במכס על פי חוקי ישראל, לדבריו של ד' הוא לא ידע כי עליו לשלם בישראל מס כלשהו בנוסף למע"מ ששילם על השעונים בצרפת ולכן בחר בשוגג במסלול זה.

בעוברו במסלול הירוק ענד ד' את שני השעונים החדשים על ידיו, ואת השעון השלישי שמר בתיק היד שלו. פקיד המכס במסלול הירוק שאל אותו האם יש לו שעונים והוא ענה שכן וחשף גם את השעון בתיק היד. לאור כך שמדובר בטובין יקרים, שיש בצידם חבות מס גבוהה, פקיד המכס תפס את  השעונים והעביר את המשך הטיפול בתיק לוועדת התפיסות של המכס.

ניתן להרחיב את הקריאה אודות חוקי המכס והטובין החייבים במס נכון להיום כאן.

החלטה תמוהה להחרמה של השעונים לצמיתות

מרגע שהשעונים נתפסו הם הועברו לאחסון והועדה לתפיסות של המכס עתידה הייתה להחליט בעניינם. במקביל, ד' פנה לרשויות המכס בבקשה להסדיר את תשלום המס ולקבוע עבורו קנס מינהלי, אשר מהווה המרה של ההליך הפלילי. במסגרת פנייתו ביקש ד' להתחשב בו בקביעת היקף הקנס המינהלי לאור מצבו הכלכלי והיותו עולה חדש, וכן ביקש לקבל הסבר ברור באשר לתהליך הנדרש להשבת שלושת שעוניו. ראוי לציין כי בכל שלבי השיח במהלך התפיסה, במייל וכן בשיחות טלפוניות שונות שנערכו מול פקידי המכס, לא עלתה כלל האפשרות של החרמת השעונים לצמיתות, כי אם רק שיח על שלבי ההליך לשחרורם והיקפי המסים והקנסות המינהליים. ובכל זאת, ועדת התפיסות החליטה, כחודשיים לאחר התפיסה,  על חילוט הטובין, דהיינו – החרמת שלושת השעונים לצמיתות והעברתם לידי המדינה, וזאת בנוסף לקנס מינהלי שגזרה על ד' בסך 46,525 ₪. ניתן ללמוד עוד על הקנס המינהלי כחלופה להליך פלילי במאמר כאן.

החלטה זו הייתה בעיננו, בנסיבות העניין, לא מידתית, לא סבירה, וכזו שקבלתה לוותה בפגמים מהותיים, ולכן הגשנו ערעור לבית המשפט על החלטת המכס (תובענה להשבת תפוס לפי סעיף 192 לפקודת המכס).

פעולה הנעשית בשוגג, בטעות ובתום לב אינה הברחה

חשוב להבחין בין תפיסת רכוש לבין חילוטו. תפיסת רכוש היא העברה זמנית של הרכוש לידי רשויות המדינה עד להחלטה בתיק. חילוט הרכוש הוא החרמה סופית שלו, והעברת הבעלות עליו באופן רשמי לידי המדינה.

סע' 204 לפקודת המכס מאפשר חילוט טובין (החרמה והעברת הבעלות למדינה) במקרים של 'הברחה' ובמקרים אחרים שאינם רלוונטיים לענייננו. החוק מגדיר 'הברחה' במקרים בהם רכוש עובר בניגוד לחוק כתולדה של כוונה ברורה להונות את האוצר ולעקוף איסורים והגבלות. לאור שיתוף הפעולה של ד' עם הבודקים והחוקרים והיעדר הרצון להסתרה, היעדר הכוונה שלו להונות את שלטונות המס, חוסר ידיעתו בדבר חוקי המס בישראל ועוד, העלינו טיעונים לפיהם  פעולותיו של ד' אינם מהווים 'הברחה' היות והם נעשו בשוגג, בטעות ובתום לב.

גזילת הזכות לשימוע        

כאשר יש בהחלטת רשות לפגוע באינטרס מוגן, במקרה שלנו – חילוט קניינו של ד', קמה לו זכות לשימוע משפטי, בו הוא יכול להציג את טיעוניו בטרם תתקבל החלטה, בדומה להליך השימוע בתיקים פליליים. זאת ועוד – החובה לאפשר לו לממש זכות זו מוטלת על הרשות, ובמקרה הנדון – על נציגי המכס.

במקרה של ד', בשום שלב בהליך (לא בתפיסה, בשיחות עם המכס או בהתכתבויות השונות) הוא לא נחשף לאפשרות כי השעונים, ששווים כ-300,000 ₪, עשויים להילקח ממנו לצמיתות, או כי עומדת לו הזכות לשימוע לפרוש את טענותיו כנגד חילוט אפשרי שכזה. בהתאם, העלינו טענות כי על פי החוק, פגם יסודי שכזה בהליך מצדיק את ביטול החילוט.  

חוסר מידתיות במבחן הפסיקה

מעבר לכך שהייתה כאן פגיעה בזכויות יסוד והיעדר כוונה, העלינו גם טענות לפיהן ההחרמה של הרכוש אינה מידתית או סבירה לנסיבות העבירה.  הצגנו מקרים דומים בפסיקה והראינו שכאשר מדובר היה בטובין חוקי, ובבעל טובין שאין לו עבר פלילי, שאינו סוחר בטובין דומים בעיסוקו, ושלא הונה או הטעה את הרשויות באף שלב בהליך, הרי שחילוט בפועל לא אושר, ולכן יש לבטלו גם כאן.

נזק כלכלי עצום ולא מוצדק

הדגשנו גם כי שווי החילוט אינו מידתי לעבירה או לנסיבות בהן התבצעה. מדובר בהחרמה בשווי -300,000 שקלים, ובנוסף לה קנס מינהלי של כ-46,000 שקלים. הבהרנו כי מדובר בפגיעה כלכלית אסטרונומית ביחס לעבירה, כזו שבוודאי אינה מידתית או ראויה כלפי בחור צעיר שלקח אחריות מלאה על מעשיו, שהביע נכונות לשלם את המס והקנס, שהינו עולה חדש שעדיין מתמודד עם קשיי קליטה ושפה ושכרגע הינו גם מחוסר עבודה.

ד' הצליח לצאת במחצית הנזק

בסופו של יום, התובענה שלנו להשבת תפוס נתקבלה בהסכם פשרה לפיו ד' יפדה את השעונים בסכום של 164,000 שקלים בלבד, לטובת ייצואם מישראל וישלם את הקנס המינהלי שנקבע במקור, כחלופה להליך הפלילי. מדובר בהפחתה משמעותית מאוד אל מול ההחלטה המקורית של ועדת התפיסות לחילוט סופי של השעונים והעברתם לבעלות המדינה.

המקרה של ד' מבהיר את חשיבות הייצוג והליווי המשפטיים כבר בשלבים הראשונים של ההליך, ובצד זאת מלמד כי נדרשת הסדרה של כללים וקריטריונים ברורים ברשויות המכס בכל הנוגע לחילוט רכוש, על מנת להימנע מצבר עונשים שאינו מידתי או ראוי, ויפה טיסה אחת קודם.

להורדת מדריך המכס שלנו לחצו כאן.

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד מומחה לעבירות כלכליות, עבירות צווארון לבן ודיני מסים, עם התמחות ייחודית בליווי הליכים מיוחדים מול רשויות המכס, מס הכנסה ומע"מ, כבר בהליכי חקירה, מעצר שימוע ותפיסת רכוש ועד לסיום כלל ההליכים. מוזמנים ליצור עמנו קשר להתייעצות בכל עת.