ישנם שמסתובבים שנים עם תחושה שהם "יושבים על פצצה מתקתקת".
הם יודעים שהיו הכנסות שלא דווחו. הם יודעים שהיו דוחות שלא הוגשו כמו שצריך. הם יודעים שהיו תקבולים שנכנסו לחשבון, נכסים שהניבו הכנסה, פעילות עסקית שלא דווחה במלואה מטעמים כאלו ואחרים, או התנהלות חשבונאית רשלנית שלא באמת שיקפה את המציאות.
לפעמים מדובר בעסק שפעל במשך שנים בלי סדר. לפעמים בשכר דירה שלא דווח. לפעמים בהכנסות מחו"ל. לפעמים בפעילות ישנה שכבר הסתיימה, והחשש נשאר.
ואז עולה השאלה: האם אפשר להתחיל מחדש?
תשובתי היא כן, במקרים רבים בהחלט ניתן להסדיר את הדברים. אך חשוב להבין כי הדרך שבה עושים זאת חשובה לא פחות מעצם הרצון לתקן.
לא כל תיק מתאים לגילוי מרצון. לא בכל מקרה נכון לרוץ לרשות המסים. ולא בכל מקרה בכלל קיימת חשיפה פלילית, במיוחד כאשר מדובר בעבירות ישנות מאוד.
האם רשות המסים כבר יודעת על הבעיה?
זו השאלה הראשונה שיש לבחון.
יש הבדל גדול בין מצב שבו רשות המסים כבר החלה לבדוק אתכם, שלחה דרישה להצהרת הון, זימנה אתכם לביקורת, פתחה בבדיקה או בחקירה, לבין מצב שבו רשות המסים איננה יודעת על המחדלים.
כאשר הרשות עדיין לא יודעת, ייתכן שניתן יהיה לפעול באופן יזום, להסדיר את הדיווחים, לשלם את המס, ובמקרים המתאימים גם לבקש הגנה מפני הליך פלילי במסגרת גילוי מרצון.
כאשר הרשות כבר יודעת, או כאשר כבר החלה בדיקה, התמונה משתנה.
עדיין ייתכן שניתן להסדיר את הדברים, ולעיתים אף להימנע מכתב אישום, אך זה כבר לא אותו מצב. כאן נדרשת חשיבה משפטית מדויקת יותר, משום שהרשות כבר נמצאת בתוך האירוע.
ופה חשוב לומר: גם אם אין נוהל גילוי מרצון פעיל, אין פירוש הדבר שלא ניתן ליזום ולהסדיר מחדלי מס.
אפשר, במקרים המתאימים, לפנות לרשות המסים, לדווח, לשלם, להסדיר את המישור האזרחי, ולעיתים גם לפעול לאחר מכן במישור הפלילי באמצעות בקשת כופר או הליך מתאים אחר.
אבל לא עושים זאת כלאחר יד.
בכמה מילים: מהו גילוי מרצון ולמה הוא כל כך משמעותי?
הליך גילוי מרצון נועד לאפשר לאדם שביצע עבירות מס, או שלא דיווח על הכנסות כנדרש, לפנות מיוזמתו לרשות המסים, לגלות את המידע, לשלם את המס, ולקבל חסינות מפני הליך פלילי.
בפועל, זהו אחד הכלים החשובים ביותר למי שרוצה להסדיר עבר מס בעייתי לפני שהרשות מגיעה אליו.
הרעיון הוא שהמדינה מעדיפה, במקרים המתאימים, שאדם יבוא מיוזמתו, ידווח וישלם, במקום להמתין עד שהדברים יתגלו בביקורת או בחקירה אם בכלל.
עם זאת, גילוי מרצון אינו מתאים לכל אחד, והוא אינו מתקבל באופן אוטומטי. ישנם תנאים ויש חשיבות עצומה לשאלה האם הפנייה נעשית באמת לפני שלרשות יש מידע על העבירות.
מי שיודע שיש לו חשיפה מול רשות המסים, ורשות המסים עדיין לא פנתה אליו בעניין, צריך לכל הפחות לבחון האם ההליך הזה מתאים לו.
גם כאשר אין נוהל גילוי מרצון בתוקף, או כאשר תיק מסוים אינו מתאים להליך גילוי מרצון, עדיין ייתכנו מקרים שבהם נכון לפנות לרשות המסים באופן יזום.
דוגמה מתיק שלווה מטעם משרדי
פנה למשרדי לקוח עוד לפני שהליך גילוי מרצון הנוכחי נכנס לתוקף.
במהלך בדיקה פנימית התברר כי במשך מספר שנים היו ליקויים בדיווח ההכנסות של העסק. לא מדובר היה בפער קטן או חד פעמי, אלא במחזור לא מדווח מצטבר של כ-1.7 מיליון ש"ח לאורך כעשור שבו העסק פעל.
שיטת ניהול הנהלת החשבונות הייתה לוקה בחסר באופן משמעותי. כאשר רשות המסים דרשה ממנו להגיש הצהרת הון שנייה, הליקויים החלו לצוף. נערכו בדיקות, ונמצא כי לאורך השנים היו הכנסות שלא דווחו בצורה מסודרת.
כאן הלקוח הבין את גודל האירוע.
הוא לא רצה להמתין. הוא לא רצה להסתיר. הוא רצה להסדיר.
פנינו לרשות המסים, דיווחנו, הסדרנו את המישור האזרחי, ויישרנו קו מבחינה כספית. בסופו של דבר, התיק האזרחי הסתיים בהסכם שומה לשביעות רצון הצדדים.
במישור הפלילי, הגשנו בקשת כופר.
וכאן חשוב להבין את המשמעות: ייתכן שאם אותו תיק היה מתגלה על ידי רשות המסים מיוזמתה, בקשת הכופר הייתה נתקלת בקושי רב יותר והחייבים הכספיים היו גדולים יותר.
מדובר בסכום משמעותי, לאורך שנים רבות. אבל העובדה שהלקוח פנה, דיווח והסדיר את הדברים מיוזמתו, בהחלט יכולה להשפיע על האופן שבו הרשות בוחנת את התיק.
בימים אלו הבקשה נבחנת, אך זו דוגמה מצוינת לתיק שבו גם ללא גילוי מרצון פורמלי, פנייה יזומה יכולה להיות מהלך משמעותי מאוד.
ביצעתי עבירות מס לפני 10 שנים או 20 שנה, האם עדיין יכולים להעמיד אותי לדין?
כאן צריך להבחין בין סוגי עבירות המס.
בעבירות המס החמורות יותר
כלומר עבירות שנעשו מתוך כוונה להונות, לרמות ולהשתמט מתשלום מס, תקופת ההתיישנות הפלילית עומדת ככלל על 10 שנים.
המשמעות היא שאם אדם ביצע עבירת מס חמורה לפני 15 שנים, ובמשך כל התקופה לא בוצעה פעולה שמאריכה או משנה את מניין התקופה, לא ניתן עוד להעמידו לדין פלילי בגין אותה עבירה.
קרי, אם העבירה התיישנה, אין טעם לבוא היום ולהתוודות על עבירה שכבר לא ניתן להעמיד בגינה לדין.
אבל, וזה אבל חשוב מאוד, לא סופרים התיישנות בצורה אינטואיטיבית.
בתיקי מס, השאלה מתי מתחילה תקופת ההתיישנות איננה תמיד פשוטה. פעמים רבות יש לבחון מתי הוגש הדוח, לאיזו שנת מס הוא מתייחס, מהו מועד תום שנת המס שבה הוגש הדוח, והאם היו פעולות חקירה או פעולות אחרות שמשפיעות על מניין התקופה.
לכן, אדם שאומר לעצמו "עברו כבר 10 שנים, אני מסודר", עלול לטעות.
צריך לבדוק.
איך סופרים התיישנות בעבירות מס?
בתיקי מס, בין אם במישור הפלילי ובין אם במישור האזרחי, יש חשיבות למועד הגשת הדוח ולשנת המס הרלוונטית.
למשל, דוח לשנת 2025 יוגש בפועל רק בשנת 2026. לכן, כאשר בוחנים את שאלת ההתיישנות, לא מתחילים לספור מהמועד שבו נוצרה ההכנסה, אלא יש לבחון את המועד הרלוונטי לפי דיני המס, כלומר מתום שנת המס שבה הוגש הדוח.
כלומר, הספירה איננה תמיד פשוטה כמו "עברו 10 שנים מיום ביצוע הפעולה".
במקרים רבים, צריך לבחון:
- מהי שנת המס הרלוונטית,
- מתי הוגש הדוח,
- האם הדוח הוגש בכלל,
- האם מדובר בדיווח כוזב או בהיעדר דיווח,
- האם ננקטו פעולות מצד רשות המסים,
- והאם קיימים אירועים שמשפיעים על מניין ההתיישנות.
ומה לגבי עבירות מס קלות יותר?
לא כל עבירת מס היא עבירה חמורה שנעשית מתוך כוונה להונות את רשות המסים.
יש עבירות קלות יותר, כגון אי הגשה במועד, מחדלים טכניים או עבירות שמוגדרות בחומרה נמוכה יותר.
בעבירות מס מסוימות, תקופת ההתיישנות יכולה להיות קצרה יותר. למשל, בעבירות קלות יותר של אי הגשה דוח במועד, ההתיישנות תעמוד על 6 שנים.
בעבירות מסוג חטא, שדינן קל יותר, כגון מקרים מסוימים של הגשת דוח מע"מ ללא תשלום (ראו עבירות מע"מ), ההתיישנות קצרה יותר, ועומדת על שנה.
ולכן, אציין שוב ושוב: אי אפשר לדבר על "עבירות מס" כמקשה אחת.
לסיכום
לא כל רצון "להתחיל מחדש" מחייב מיד פנייה לרשות המסים. קודם צריך לבדוק את העובדות, את השנים, את סוגי ההכנסות, את סוגי העבירות, את ההתיישנות, את הסיכון הפלילי ואת הדרך הנכונה לפעול.
כן, במקרים רבים אפשר לפתוח דף חדש. אבל הדרך לשם מוכרחה להיות מסודרת.
משרד עורכי דין מיסים קרן זרקו זמיר זמין עבורכם לכל שאלה, ליווי וייעוץ בנושא עבירות מס ישנות, גילוי מרצון, הסדרת מחדלי מס, כופר, התיישנות וייצוג מול רשויות המס.
SEO by start